חמישה קולות

חמישה קולות הוא מושג תלמודי, הנאמר לגבי שמחת חתן וכלה. המשמח חתן וכלה זוכה בחמישה קולות שנשמעו במעמד הר סיני. הנהנה מסעודת חתן וכלה ולא משמחם, מבטל חמישה קולות שנאמרו בנבואת ירמיהו.

במקרא

מתן תורה

במעמד הר סיני נאמרו חמישה קולות:

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. ... וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

— ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ט"ז–י"ט

ארבעה קולות לפני מתן תורה, והקול החמישי מתן עשרת הדיברות, כאשר משה דיבר וה' הגביה את קולו. הגמרא במסכת ברכות (ו, ב) מביאה שהיו עוד קולות אבל אלו הופיעו לאחר מתן תורה, ואינם במניין. מטרת הקולות הייתה לרכך את לב בני ישראל, כדי שהתורה לא תישכח מלבם.

נבואת ירמיהו

בנבואת ירמיהו על הגאולה נאמר שבעתיד תיבנה ירושלים ויהיו בה חמישה קולות של שמחה:

כֹּה אָמַר ה': עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה ... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת, כִּי טוֹב ה', כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

— ספר ירמיהו, פרק ל"ג, פסוקים י'–י"א

מפרשי המקרא נחלקו בביאור הקול החמישי, בשאלה האם הבאת קרבן התודה מתייחסת לתחילת הפסוק או לסופו. לדעת רבינו בחיי התודה מתייחסת לתחילת הפסוק, כלומר לחתן וכלה, ולכן פסק שחתן וכלה חייבים בקרבן תודה. לדעת האברבנאל (ירמיה שם) קרבן התודה מתייחס לסוף הפסוק, כלומר לשיבת עם ישראל לארצו, ומחמת כך באה ההודיה. לשתי שיטות אלו יש השלכות מעשיות בהלכה לגבי החיוב בקרבן תודה.

בשמחת נישואין

חמישה קולות אלו מוזכרים בשינוי לשון בברכה האחרונה של שבע ברכות של שמחת נישואין:

... מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם קוֹל שָֹשֹוֹן וְקוֹל שִֹמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְשַֹמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.

התלמוד בבלי במסכת ברכות מביא דרשה:

אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו - עובר בחמישה קולות, שנאמר: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות. ואם משמחו מה שכרו? - אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמישה קולות.

המהרש"א מבאר את הקשר בין מתן תורה לשמחת חתן וכלה על פי דברי המשנה כי ”ביום חתונתו - זה מתן תורה”. כלומר מתן תורה היה חתונתו של ה' עם בני ישראל, ולכן משמח חתן וכלה זוכה לאותם קולות שהיו בהר סיני.

בבאור הביטוי "'עובר בחמישה קולות"' נאמרו כמה פירושים. רש"י מבאר: ”מזלזל בחמישה קולות שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל”. הפרישה מבאר: ”לא יזכה לאלו הה' קולות בנחמת ירושלים”. הישמח ישראל (מאלכסנדר) מבאר: ארבעת הקולות 'ששון שמחה חתן וכלה', נותן הקב"ה למסובים, בעוד שהם יתנו את הקול החמישי – קול ההודיה לה', לכן הנהנה מסעודת חתן ולא מודה לה' מבטל לכאורה את ארבע הקולות הראשונים.

בכל תפוצות ישראל נהגו לשיר אחרי החופה "עוד ישמע". מנהג זה קדום מאוד, כפי שמובא בספר "מחזור ויטרי" (מתלמידי רש"י):

ומושיבין אותם (החתן והכלה) בכילה ומשוררים לפניהם "קול ששון וקול שמחה, ישמח חתן בכלה, עתה יזכה לחמישה קולות"

. המנהג הרווח היום הוא לשיר לאחר החופה רק את ארבעה הקולות הראשונים (ששון, שמחה, חתן וכלה). היו שהעירו על מנהג זה שראוי לשיר גם את הקול החמישי, שהוא הקול העיקרי.

רבי נתן מברסלב בספרו ליקוטי תפילות (תפילה ל) מזכיר את החמישה קולות בתפילה לזכות לשמח חתן וכלה.

וְתִתֵּן שִֹמְחָה בְּלִבִּי עַד שֶׁיִּתְנַשְּאוּ רַגְלַי עַל-יְדֵי שִֹמְחַת הַלֵּב לִרְקֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה וּלְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵיהֶם. וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "עוֹד יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה..."

.

על הרבנית טריינא, אם הגר"א, מסופר שאמרה שזכתה לחמישה ילדים צדיקים בזכות ששמחה בחתונות, והמשמח זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות.

הרב נחמן יוסף וילהלם הוציא בשנת תשע"א ספר בשם חמישה קולות—שבע ברכות בהלכה ובאגדה.

הקול החמישי

ר' יוסף ענגיל לומד שהקול החמישי, "קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב ה' כי לעולם חסדו, מביאים תודה בית ה'", הוא הקול העיקרי. להיותו הקול האחרון והאחרון כולל תמיד כל שלפניו. כי עיקר העניין לשמח חתן וכלה הוא שירגישו הודאה לה', על כן אמרו חז"ל ”המשמח חתן וכלה כאילו הקריב קרבן תודה”.

תמהו רבים מהמפרשים מדוע לשון שבע ברכות שינתה מלשון הכתוב. המהרש"א מבאר כי משמעות הפסוק והברכה זהה למעשה: "קול מצהלות חתנים" – במה הם צוהלים? ב"קול אומרים הודו" - הם מודים בקול צהלתם לה', ואומרים 'הודו לה' צבאות'. "נערים ממשתה נגינתם" – כנגד "מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ" המשתה הנעשה מהבאת קורבן תודה על הטוב של שמחת חתן וכלה. לפי הכלל "סמוך לחתימה מעין החתימה", כלומר בברכה ארוכה צריך לסיים במעין הרעיון שעליו מברכים, היות שהחתימה היא "משמח חתן עם הכלה" סיימו את הברכה בקול מצהלות חתנים שמשמעותם כמו קול התודה.

כתוצאה מהשינוי בנוסח הברכה מהפסוק בירמיה, ישנם טוענים שרבים בציבור אינם מודעים שעיקר מטרת ה'שבע ברכות' היא להודות ולשבח לבורא יתברך על חסדיו הנפלאים. בשנת תשע"ח הוציא ארגון 'לעולם אודך' המתעסק בנושא הפצת ההודיה לה' ספר הקול החמישי, בתקווה לעזור להחזיר את ה"קול החמישי" לשבע הברכות, ולחייו של כל יהודי. בשנת תשע"ט הוציא הארגון חוברת מזמור לתודה בנישואין, כדי לחלקה בשמחת חתונה, לומר בציבור בחתונה ובשבע ברכות את מזמור לתודה בניגון, שכן חתן וכלה חיבים בקרבן תודה, ורבותינו אמרו: שהאומר מזמור לתודה נחשב לו כאילו הקריב קרבן תודה. בנוסף חז"ל במדרש אמרו שהקול החמישי הוא מזמור לתודה, לכן ראוי לאומרו בשמחת החתונה.

ראו גם

• ניגון חופה

לקריאה נוספת

• ארגון הקול החמישי - ההודיה לה'.
• הרב ישי דביר, דורש על הקול החמישי בחתונה
• המנגינה של עוד ישמע
• הקול החמישי בחודש החמישי
• גיליון קול תודה – טבת תשע"ט
• סדרת שיעורים בנושא הקול החמישי – באתר קול הלשון
• חוברת הקול החמישי – לשמחת נישואין.