חן הרצוג
 | |
| חן הרצוג, 2013 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1969 (בן 54) רמת השרון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
  | |
חן הרצוג (נולד ב-31 באוגוסט 1969) הוא הכלכלן הראשי, מנהל יחידת כלכלה, סביבה ורגולציה ושותף בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO. בעבר כיהן כמנכ"ל "מודלים קרנות נאמנות" וסמנכ"ל ומנהל הייעוץ הכלכלי בחברת "מודלים כלכליים".[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חן הרצוג נולד וגדל ברמת השרון. הוריו הם הפרופסור לסוציולוגיה כלת פרס א.מ.ת. חנה הרצוג והפרופסור לארכאולוגיה זאב הרצוג. הוא בוגר המחזור הראשון של תיכון אלון, שם היה יו"ר מועצת התלמידים.[2]
בצה"ל שירת בגבעתי וסיים כסמל מחלקה. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב בהצטיינות (1994) ותואר שני בכלכלה בהצטיינות (1998), שניהם מאוניברסיטת תל אביב.[1][3]
בשנים 1995 - 2014 היה הרצוג סמנכ"ל ומנהל הייעוץ הכלכלי בחברת "מודלים כלכליים"[4][5] בשנים 1996–2014 היה דירקטור וחבר ועדת השקעות במודלים קרנות נאמנות; [4]בשנים 1999-2014[3] כיהן כמנכ"ל "מודלים קרנות נאמנות",[6] שבשיא פעילותה בסוף 2018 ניהלה נכסים בהיקף של למעלה מ-1.6 מיליארד שקל.[5] בעת פרישתו מהתפקיד בשנת 2014, שווי הנכסים בניהול החברה היה 302 מיליון שקלים.[7]
במסגרת "מודלים כלכליים", היה שותף לניירות עמדה ומדיניות כלכלית שנכתבו עבור איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה,[8] כנס הרצליה [9] והמכון הישראלי לתכנון כלכלי בראשות דרור שטרום. [10]
החל משנת 2014 ועד היום (2020) הרצוג הוא שותף, כלכלן ראשי, מנהל יחידת כלכלה סביבה ורגולציה ב-BDO. זוהי פירמת ראיית החשבון החמישית בגודלה בישראל המעסיקה 1697 עובדים [11] ושייך לרשת רואי החשבון החמישית בגודלה בעולם. [12]
ב-2014 נבחר לחבר נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות.[4] בשנים 2017–2018 עמד בראש התוכנית ללימודי כלכלת אנרגיה בטכניון - היחידה ללימודי המשך בקמפוס שרונה. [13]
בין השנים 2015–2016 שימש פרשן כלכלי בתוכנית הכלכלית של ערוץ i24NEWS. [14] בשנים 2017–2018 שימש פרשן כלכלי במהדורה המרכזית של יעקב אילון בוואלה. [15]
חן הרצוג נשוי לליאת עברון, מעצבת פנים, מתגורר בתל אביב ולו שלושה ילדים.
פעילותו, עמדותיו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצוג ייעץ לאל על, אותה ליווה במשבר הקורונה; [16] ייעץ למשרד התקשורת ביחס למתודולוגיה של קביעת המחירים והרפורמה בשוק הסיטונאי, [17] ייעץ למיזם הסיבים IBC, עבורו כתב תוכנית כלכלית חדשה. [18][19] הוא לקח חלק בדיון הציבורי בדבר המיקום המיטבי של שדה התעופה העתידי, בו ייצג את המועצה האזורית עמק יזרעאל [20] והגיש בנושא דו"ח למשרד האוצר שבו המליץ על הקמת שדה תעופה נוסף בנגב. [21][22][23] הוא מייעץ לחברות במשק האנרגיה ולפורום יצרני החשמל הפרטיים, [24][25][26] עבורם הכין ב-2016 מחקר בנושא "תחזית הביקוש לחשמל 2030-2017". [27] הוא הכין עבור עובדי סלקום תוכנית כלכלית להבראת החברה, במסגרת המשא ומתן שלהם מול הנהלת החברה. [28]
הרצוג כותב מאז שנת 2015 את דו"ח אובדן המזון הלאומי השנתי עבור לקט ישראל, [29][30][31][32] הדו"ח לשנת 2019 הוכן עבור המשרד להגנת הסביבה ולקט ישראל. [33][34] הדו"ח אומד את העלות הכלכלית למשק הלאומי של המזון האבוד בישראל, את הגורמים לו, את עלותו הכספית והסביבתית והדרכים להצילו. [35][36][37][38]
הוא הכין מחקר בנושא שמצביע על כך שישראל מפגרת ביחס לאירופה במעבר לרכב החשמלי, [39] הוא הגיש את ממצאיו למשרדי האוצר והאנרגיה. על פי הערכותיו הרווח למשק ממעבר מואץ לרכב חשמלי עשוי להגיע ל-28 מיליארד שקלים עד שנת 2035 אם המדינה תאמץ מדיניות תומכת. [40][41][42]
בינואר 2020 הגיש עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וTheMarker דו"ח בנושא עלות תאונות הדרכים למשק הלאומי. [43] הוא הגיע למסקנה כי העלות המשקית של תאונות הדרכים בישראל היא כ-17 מיליארד₪ לשנה ו-19% מתוכן קשורות בשימוש בטלפון חכם. [44][45]
הוא הכין עבור המשרד להגנת הסביבה מסמך בשם "מדיניות ניהול פסולת מסוכנת בישראל". [46]
הרצוג מרבה לעסוק בתכנון לטווח ארוך של משק האנרגיה, הן מבחינת תשתיות, הן מבחינת הצריכה והן מבחינת השימוש באמצעי היצור: חשמל, פחם, גז ואנרגיות מתחדשות. [47][48][49][50] ב-2015 הכין דו"ח על מגמות בישראל ובעולם בענף האנרגיה. [51] ובשנת 2020 פרסם דו"ח בנושא תחזית הביקוש לגז טבעי [52] התבטא בנושא הכישלון הממשלתי בעמידת יעדי אנרגיות מתחדשות והצורך בביטול המונופול של הממשלה על אנרגיית השמש. [53]
הרצוג הכין דו"ח בשם "מגמות בכלכלת סביבה 2030". [54][55] הוא התבטא בנושא אחריות תאגידית. [56] הוא הכין דו"ח על ההשפעה כלכלית וחברתית של בנק הפועלים על המשק הישראלי [57][58] ודו"ח על תרומתה של חברת כימיקלים לישראל לכלכלה הלאומית. [59] הוא בדק את הנזק הכלכלי שסופג עולם התרבות בגין הקורונה. [60][61]
התבטא בנושא התמיכה הממשלתית בחקלאות, [62] חשיבותה של התעשייה המסורתית, [63] מדיניות הריבית של בנק ישראל, [64][65][66] עסק בעתיד שוק התקשורת [67] והכין מחקר בנושא "התחרות בשוק הסלולרי". [68] פרסם דו"ח על מגמות בענף המזון. [69]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חן הרצוג, ברשת החברתית פייסבוק
חן הרצוג, ברשת החברתית LinkedIn- חן הרצוג (BDO) במדד "אחד על אחד" עם רועי כ"ץ בערוץ כנסת, 1 בדצמבר 2019
- חן הרצוג, מה יקרה בעולם פוסט קורונה?, באתר רשת 13
- הערוץ של חן הרצוג, באתר יו טיוב
- הגז כגשר לשלום, 24 בדצמבר 2014
- יצרנים מזהמים לא צריכים לקבל סבסוד, 12 במרץ 2015
- "אם אין לחם - תדליקו מזגן", 6 באוגוסט 2015
- האתגר: להיאבק במשבר האקלים - בלי להעלות את יוקר המחיה, 5 בינואר 2020
- מדיניות ההגירה של טראמפ - הזדמנות לישראל, 31 בינואר 2017
- אבחון ביתי - המפתח להתייעלות במערכת שקורסת ומאבדת את רופאיה (עם ארז סופר), 15 במאי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מודלים קרנות נאמנות: תשקיף, אתר הבורסה, עמ' 6
- ^ לפי דרישות התלמידים הופסקו, בעיתון מעריב, 4 מאי 1986
- ^ 1 2 מודלים קרנות - הרצוג יחליף את ניצני כמנכ"ל, באתר גלובס, 28 באפריל 1999
- ^ 1 2 3 חן הרצוג, באתר לינקדאין
- ^ 1 2 פעילות מודלים קרנות נסגרה ומוזגה לפעילות בית ההשקעות סיגמא בדצמבר 2020. רון שטיין, לאחר 25 שנות פעילות: יעקב שיינין סוגר את מודלים ומעביר את נכסיו לבית ההשקעות סיגמא, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2020
- ^ למעט 2001 עד ספטמבר 2002 והתקופה שמספטמבר 2009 עד ליוני 2012
- ^ מודלים קרנות נאמנות: תשקיף, אתר הבורסה, עמ' 4
- ^ ד"ר יעקב שיינין וחן הרצוג, המדיניות המוצעת להאצת צמיחת ענפי הטכנולוגיה המתקדמת, נכתב עבור איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, התאחדות התעשיינים בישראל, Israel Venture Association, 29 במאי 2007
- ^ אורה קורן, מודלים כלכליים: הגדלת ההוצאה לחינוך לתלמידים ערבים תאיץ שילובם במשק, באתר וואלה!, 29 בינואר 2010
- ^ השכלה גבוהה כמנוע לצמיחה, באתר המכון הישראלי לתכנון כלכלי
- ^ דירוג משרדי רואי החשבון לשנת 2020, באתר דן אנד ברדסטריט
- ^ Top 10 Accounting Firms 2020, באתר big4accountingfirms
- ^ חן הרצוג, באתר היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ, הטכניון
- ^ חן הרצוג בi24NEWS, באתר יו טיוב
- ^ חן הרצוג בוואלה!, באתר יו טיוב
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', המתווה נבחר, השאלות נשארו: האם אל על תולאם, לכמה זמן ואיך תשרוד עד ההנפקה?, באתר גלובס, 7 ביולי 2020
- ^ גד פרץ, BDO: "תחרות בשוק הקווי - רק עם תשתיות עצמאיות", באתר גלובס, 22 בדצמבר 2015
- ^ גד פרץ, "פרטנר וסלקום לא יכולות לסמוך על תשתית בזק לטווח ארוך", באתר גלובס, 9 בנובמבר 2016
- ^ אמיתי זיו, מיזם הסיבים IBC משנה את המודל הכלכלי, באתר דה מרקר, 31 במאי 2016
- ^ ההתנגדות להקמת שדה תעופה בעמק, באתר מועצה אזורית עמק יזרעאל, 15 בדצמבר 2020
- ^ שלומית צור, נבטים או רמת דוד? החברה להגנת הטבע ופירמת רו"ח BDO בעד שדה תעופה בנגב, באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2020
- ^ אלישיב רייכנר, מיליון נוסעים בשנה: נמל התעופה הבא בידיו של שר הביטחון, באתר מקור ראשון, 6 בנובמבר 2020
- ^ פרוטוקול מס' 744 מישיבת ועדת הכלכלה, הכנסת העשרים, מושב רביעי, 14 במאי 2018
- ^ סוניה גורודיסקי, "לאורך זמן, הרפורמה במשק החשמל תייקר את התעריף ב-5%", באתר גלובס, 7 בנובמבר 2017
- ^ אורה קורן, "רפורמת החשמל היא אשליה - פייק רפורמה שלא תוריד מחירים", באתר דה מרקר, 5 בדצמבר 2017
- ^ אורה קורן, "חיבור המפעלים בצפון לגז מתעכב - והמשק מפסיד 300 מיליון שקל לשנה", באתר דה מרקר, 17 באפריל 2018
- ^ תחזית הביקוש לחשמל 2030-2017, בפורטל תשתיות תעשייה ואנרגיה
- ^ גד פרץ, עובדי סלקום: ההנהלה צריכה לדחוף למיזוגים בשוק, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2019
- ^ אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 2015, באתר הכנסת
- ^ אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 2016, באתר לקט ישראל
- ^ אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 2017, באתר לקט ישראל
- ^ אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 2018, באתר לקט ישראל
- ^ אובדן מזון והצלת מזון בישראל: הדו"ח הלאומי 2019, באתר לקט ישראל
- ^ הדו"ח הלאומי של המשרד להגנת הסביבה וארגון לקט ישראל לאובדן מזון והצלת מזון בישראל חושף: העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל: 3.2 מיליארד שקל לשנה, באתר המשרד להגנת הסביבה, 10 בנובמבר 2020
- ^ שני אשכנזי, כך הישראלים מאכילים את הפח: אובדן מזון בגובה מיליארדי שקלים בשנה, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2020
- ^ אילנה קוריאל, העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל - 3.2 מיליארד שקל בשנה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
- ^ הדר קנה, תאכלו או שיבוא שוטר: הישראלים זרקו לפח 2.5 מיליון טונה מזון ב-2019, באתר דה מרקר, 10 בנובמבר 2020
- ^ יאיר קראוס, כמויות אדירות של מזון נזרקות לפח, ומספר הרעבים עולה, באתר מקור ראשון, 10 בנובמבר 2020
- ^ "מהפכת הרכב החשמלי בישראל 2035-2018", BDO
- ^ גלעד צוויק, יש חשמל באוויר, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2019
- ^ ליאור גוטמן, חברת החשמל דורשת אחריות לטעינת רכב בערים, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2019
- ^ אורה קורן, הרכב החשמלי בדרך לישראל - אבל בעיה אחת אף אחד עדיין לא פתר, באתר דה מרקר, 4 ביוני 2019
- ^ עלות תאונות הדרכים למשק הלאומי, באתר הממשלה, ינואר 2020
- ^ אבי וקסמן, חן הרצוג: תאונות הדרכים עולות למשק יותר מכפי שחושבים בממשלה, באתר דה מרקר, 18 בנובמבר 2019
- ^ אבי בר-אלי, 350 הרוגים ישראלים שעבורם לא ישביתו את גוש דן, באתר דה מרקר, 15 בנובמבר 2019
- ^ מדיניות ניהול פסולת מסוכנת בישראל, באתר הממשלה, 29 ביוני 2015
- ^ אלירן רובין, "עם השקעה בתשתיות - ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בכלכלה שיתופית", באתר דה מרקר, 31 במאי 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ' ועמרי זרחוביץ', פאנל ישראל 2048: "המדינה צריכה לעודד גם שכירות", באתר גלובס, 25 באפריל 2008
- ^ סוניה גורודיסקי, "המדינה פותרת את בעיית חיבור המפעלים דרך תמריצים וקנסות במקום תוכנית לאומית", באתר גלובס, 17 באוקטובר 2017
- ^ סוניה גורודיסקי, צריכה מוגברת והתייעלות: תחזית ביקוש החשמל של בנק ישראל, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2017
- ^ ענף האנרגיה מגמות בישראל ובעולם, באתר BDO, אוקטובר 2015
- ^ Israel natural Gas Forecast 2020-2040 באתר דלק קידוחים, 26 ביולי 2020
- ^ נעמי צורף, "יצרנו מצב שבו המדינה היא מונופול על השמש", באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2020
- ^ מגמות בכלכלת סביבה 2030, באתר BDO
- ^ עירית אבישר, למה משבר האקלים לא מעניין אותנו בארץ, באתר ynet, 9 באוקטובר 2019
- ^ "תוכנית החל"ת דחפה את החברות לפטר עובדים. בארצות הברית פעלו הפוך", באתר גלובס, 24 ביוני 2020
- ^ השפעה כלכלית וחברתית של בנק הפועלים על המשק הישראלי בשנת 2018, באתר בנק הפועלים, יוני 2019
- ^ רון שטיין, דוח האחריות התאגידית של הפועלים: הבנק תרם למעלה מ-9.2 מיליארד שקל לתוצר ב-2018, באתר גלובס, 2 ביולי 2019
- ^ יורם גביזון, חברת BDO: כיל תרמה 15 מיליארד שקל לכלכלה הלאומית ב-2019, באתר דה מרקר, 19 ביולי 2020
- ^ שני אשכנזי, חנוכה בלי אור: נזק של 600 מיליון שקל לענף התרבות רק בדצמבר, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2020
- ^ שני אשכנזי, הקורונה התרבותית: כשהבמה ריקה, גם לתאורן ולאיש הקייטרינג אין ממה לחיות, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2020
- ^ אורה קורן, BDO: המעבר לתמיכות ישירות בחקלאות, באתר דה מרקר, 1 במרץ 2016
- ^ אורה קורן, "בלי תעשייה מסורתית - ההיי־טק בסכנה", באתר דה מרקר, 16 במאי 2018
- ^ אמנון אטד, הריבית לחודש פברואר תישאר ללא שינוי, ברמה של 0.25%, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2015
- ^ מיקי גרינפלד, הבורסה ננעלה בעליות; כלכלית י-ם זינקה ב-9.2%, באתר כלכליסט, 16 ביוני 2015
- ^ דרור רייך, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.2%, באתר דה מרקר, 14 באוגוסט 2015
- ^ גד פרץ, BDO: לאשר את המיזוג בין גולן טלקום לסלקום, באתר גלובס, 12 באפריל 2016
- ^ אמיר טייג, "שוק הסלולר משלם מחיר כבד תמורת התחרות", באתר דה מרקר, 14 בינואר 2015
- ^ מגמות בענף המזון 2017, באתר BDO