חן קלימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתיבה מסורבלת וחוסר סימוכין.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חן קלימן
אין תמונה חופשית
לידה 26 בנובמבר 1977 (בת 43)
מדינה ישראל
תקופת הפעילות 2002 - – הווה
עיסוק תסריטאית, יוצרת, עורכת (עריכה) ובמאית
מקום לימודים

תואר שני בסוציולוגיה ותקשורת מאוניברסיטת גולדסמית', לונדון.

תואר ראשון בתקשורת מהמכללה למנהל.
יצירות בולטות מבצע קיפוד ואחותי קפצה כיתה
באתר אישים: https://www.ishim.co.il/p.php?s=%D7%97%D7%9F+%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9F/ פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חן קלימן (נולדה ב-26 בנובמבר 1977) היא תסריטאית ויוצרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכה החלה קלימן כאשר עבדה כמזכירה ב"טדי הפקות". עבודתה כתסריטאית התחילה כאשר כתבה ביחד עם רובי דואניאס ואריק זילברמן את סדרת הטלוויזיה "שחר" ששודרה ב-"HOT" בשנים 20012002, אשר כיכבו בה איתי שגב ויעל בר זוהר. לאחר מכן דואניאס הציע לקלימן לכתוב עמו פרק בסדרה "שמש".

קלימן כותבת בעיקר לסדרות קומיות. בשנים 1997-2003 כתבה לסדרה הקומית המצליחה "שמש" עם צביקה הדר וגלית גיאת, שם כתבה מספר פרקים. מאוחר יותר כתבה יחד עם רובי דואניאס את הסדרה האירוטית של yes "חשיפה". בשנת 2003 כתבה לסדרת הילדים המצליחה "הפיג'מות". בשנת 2004 כתבה לסדרת הדרמה המוזיקלית היומית ב-yes "השיר שלנו" את העונה הראשונה ופרק אחד בעונה השנייה. בשנת 2007 כתבה ביחד עם דואניאס את סדרת המדע בדיוני "הנפילים" שם שימשה קלימן כעורכת ותסריטאית ראשית ובעונה הראשונה הייתה לבמאית האנימציה של הסדרה. בשנת 2009 שימשה כעורכת תסריט בסדרת הנוער ששודרה ב-yes "דאוס". בשנת 2013 שימשה קלימן בתור התסריטאית הראשית של עונות ארבע עד חמש של סדרת הילדים המצליחה "השמיניה".

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבמאית (20008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלימן ביימה וערכה את הסדרה המצוירת "הנפילים" בשנת 2008, שמספרת על נער בן 17 שעובר עם אביו, אבי ברלב, להתגורר בכמ"ג (כפר מחקר גרעיני) שבדימונה בעקבות מות אימו המסתורי ופיטורי אביו.

כעורכת (2007 - 2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 קלימן ערכה את סדרת הטלוויזיה "השמיניה", שמספרת על אבנר הלוי, מדען מוכשר וחברו של עמוס, אשר מכנס שמונה ילדים (בהתחלה שישה, מאיה ויונתן בשמותיהם המזויפים איה וניני שבאו מאמריקה הצטרפו גם הם לפרויקט שלא במתוכנן לאחר מות אביהם, עמוס) לפרויקט סודי בשם "השמיניה".

בשנת 2009 ערכה שלוש סדרות - "המובילים", "נשרים" ו"האחים דה גמה".

המובילים מספר על בני משפחת דגני הם מובילים בחברת ההובלה "מוטי הובלות". הם נאלצים לטפל בחברה לאחר שאב המשפחה, מוטי דגני, נמחץ ונהרג בידי פסנתר כנף שנפל עליו באחת ההובלות. עקב מותו, מחברה עשירה ומצליחה היא הופכת לכושלת וקטנה. בני משפחת דגני נאלצים לעבוד בחברת ההובלות מפני שהם חייבים לבנק שלהם מעל למאה אלף שקל.

נשרים מדבר על אודי (אורי בן ברוך), תלמיד כיתה ה' שאוהב הרפתקאות, ואחיו הגדול עופר (תובל שפיר) שהדבר היחיד שהוא רוצה זה להתרחק מאחיו הקטן ומחבריו הטובים: שחר הבן

(להב גולן) ושחר הבת (מורין אמור) שבאים אחריו לכל מקום. הסדרה מתרחשת במהלך החופש הגדול.

האחים דה גרמה מספר על שלישייה שנולדה במטוס לאם טייסת. לאורך כל חייהם הם נודדים בעולם בין מדינות. בכל פרק הם מגיעים לארץ אחרת ומתאכסנים בבית המלון המקומי. למרות שתמיד מבטיחים לאמם שיצאו לטייל בעולם, הם נשארים בחדר המלון לראות טלוויזיה. היוצא מן הכלל הוא הפרק האחרון (המתרחש באוסטרליה), שבו הם יוצאים לטייל. הסדרה מלווה בקטעי אנימציה המסבירים על המדינה אליה הגיעו האחים בליווי קריינות של השחקן אלון אבוטבול.

בשנת 2010 ערכה שלוש סדרות נוספות - "תעלומות מתחת לאף", "מבצע קיפוד" ו"אוטוגלידה".

תעלומות מתחת לאף מספר על ילדים בלשים שמשתמשים במיומנויות בילוש שלהם כדי לפתור תעלומות יומיומיות.

מבצע קיפוד הסדרה אחת המפורסמות שלה מספר על

בשנת 2013 ערכה את סדרת הטלוויזיה "בית ספר למכשפים", אשר משמשת כסדרה האחרונה שערכה עד היום.

תסריטאית (2002 - 2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הראשונה שכתבה (2002) היא שחר שמספר על מורה שמתחפש לאישה לאחר שהמנהל השוביניסט אינו מוכן לקבלו בגלל שהוא גבר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלימן היא האחיינית של המפיקה והיוצרת טמירה ירדני ובת דודה של לי ירדני וטל ירדני.

קלימן מחזיקה בתואר שני בסוציולוגיה ותקשורת מאוניברסיטת "גולדסמית'" (א) בלונדון ובתואר ראשון בתקשורת מהמסלול האקדמי המכללה למינהל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]