חן שיש

חן שיש

לידה	12 ביוני 1970 (בת 53) צפת, ישראל
תחום יצירה	ציור, רישום, קולאז', מיצב
פרסים והוקרה	פרס האמן הצעיר (2004) פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית (2003)

חן שיש (נולדה ב-12 ביוני 1970) היא אמנית ישראלית.

ביוגרפיה

העלמה והעורב 2007

שיש נולדה בצפת להורים ילידי תוניס. היא החלה לימודי אמנות במכללת 'אורנים' בשנת 1990. עם סיום לימודי התואר נסעה לאירופה וחיה מספר שנים בפריז, לונדון, רומא ובברלין. בשנת 1998 היא שבה לארץ והחלה לימודי תואר שני באקדמיה לאמנות בצלאל ובאוניברסיטה העברית, ירושלים. כמו כן, היא בוגרת הסמינר החדש ללימודי תרבות חזותית, תיאוריה וביקורת, קמרה אובסקורה, תל אביב (2000).

עשייה אמנותית

שיש היא אמנית הפועלת במגוון רחב של מדיומים אמנותיים הכוללים ציור, רישום, קולאז', עבודות על צגי טלוויזיה, ציורי קיר גדולי מידות ומיצבים. עבודותיה מספקות אתרים אקספרסיביים הנעים על המתח שבין כאוס לאימה, בין טבע לתרבות ובין האנין והחסכני לבין הברוקי והעודף. עבודותיה מוצגות במוזיאונים מרכזיים ובגלריות רבות בישראל ובעולם. כיום מתגוררת שיש בתל אביב עם בתה תמר-לואיז.

מקורות השפעה

על בסיס הראיונות הרבים שנערכו עם האמנית במהלך השנים, ניתן לעמוד על מקורות ההשפעה וההשראה המהדהדים בעבודותיה: סביבת החיים - בתי שיכון, גיבורי תרבות כמו ברוס לי, גיבורי קולנוע מצריים, סרטי אימה, מלאכות יד, פסיפסי-קיר, מסעות בעולם, אמנות אווטסיידרית, סיפורי אלף לילה ולילה, מזמורי זן ובתי כנסת עתיקים. שיש מציינת גם את קיומן של השפעות אחרות על עבודותיה, השפעות שעלו מקריאתה בטקסטים עיוניים ונובלות: "שמש שחורה" ו'כוחות האימה' של ז'וליה קריסטבה; "ראי הים", "הכושי איש נרקיס", "בלב המאפליה" של ג'וזף קונראד; "שבעה לילות" ו"מלאכת השיר" של חורחה לואיס בורחס.

מוטיב העין

"בשלב ההיכרות עם העולם האמנותי של שִיש", כפי שכותבת האוצרת רותי דירקטור, "מתבקש להתעכב על הדימוי הנוכח בעבודותיה יותר מאחרים - נוכח, עובר מטמורפוזה וצץ בצורת דימוי אחר: העין. עיניים. בלי סוף עיניים. העין מופיעה לעיתים כעלה; היא עשויה לרחף פתאום לבדה על בד גדול ורוד. לעיתים היא עקורה מתוך תצלום של דיוקן עצמי או מכוסה באיקסים תוקפניים של מסקנטייפ. היא מתגלגלת לדימוי של נורה. אפשר לזהות אותה בלולאה של חבל תלייה, ולעיתים היא פרח. היא פיוטית ואלימה בעת ובעונה אחת. האלימות מופנית קודם כול כלפי עצמה: עין עקורה, קרועה, חסרה, מכוסה. עם זאת, המבט הריק הנשלח מהעבודות אל הצופה, מבהיל ומרתיע. בעל כורחו הופך הצופה לחלק ממשטר האימה של מה שבטאיי מכנה "העין המסורסת" (תערוכה: "מאיזו גלקסיה מטורפת היא שואלת", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות חיפה, 2006).

פרויקט מתמשך: חן | דג'אמילה (2002 – 1999)

פרויקט חן|דג'מילה הוצב בתערוכה "שפת אם" שהתקיימה במשכן לאמנות עין חרוד (אוצרת: ד"ר טל בן צבי) ובגלריה Wigmore Fine Art, לונדון. הנה דברים שכתבה האוצרת בקטלוג התערוכה: "תחילת הפרויקט ב-1999, בנסיעה ללונדון. חן התגוררה אז בשכונת מהגרים ערבים והציגה את עצמה כדג’אמילה מתוניס. היא "אספה" מפגשים אקראיים עם בני דור שני של גולים מארצות ערב. חלקם התאהבו בה, העבירו לה תמונות, כתבו לה מכתבים. בשנת 2002 היא נסעה בשנית, ללונדון ולפאריס. הפעם תיעדה את נסיעתה. היא הכריזה על מותה של דג’אמילה, "בתאומים" (9/11), אולם נאלצה לחזור ולהתמודד עם בת דמותה הערבית בעקבות מפגשים מקריים עם אנשים ונשים הפונים אליה בערבית. את זהותה במרחב שנפער בנסיעות, וביניהן, הרכיבה שיש כמיצב. גלויות, חפצים, ניירות, קולאז’ ומדבקות מספקים סיפור של פירוק והבניה של זהות. יחד הם יוצרים זהות נשית-מזרחית בעלת עוצמה. גלויות של גיבורי הקולנוע המצרי אותם רכשה בחנות מכון העולם הערבי בפאריס, נחתכות ונבנות מחדש. באחד המצרפים ניתן לזהות את דמותו של מוחמד עבד אל-והאב יושב על רגלי אישה מרוקאית שרגליה מכוסות בחינה. ניירות אחרים מבוססים על תמונות שצולמו בספרייה של מרכז פומפידו בפאריס. שיש צילמה מתוך ספרי אמנות, עליהם כתבה בעברית: "כוסית מתוניס" ובצרפתית: "תוניסאית", "תוניס". התצלומים חסרי טקסט המעיד על מקוריותם, חסרי כותרת או "שם האמן". ההיסטוריה של תולדות האמנות מופקעת לצורך יצירת נרטיב אישי".

ציור, רישום, שחור: מפגש עם הגרניוזי

הנשרים 2010, אקריליק על בד, 210×370 ס"מ, אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות

בין עבודותיה של שיש ניתן למצוא סדרה של ציורים גדולי-מידות המשתרעים על כעשרה מטרים ויותר המאופיינים בצבעם השחור. עבודות אלו תוארו כמחוות מונומנטליות לאמנות האקפרסיוניסטית. העבודות שחלקן גולשות על רצפת המוזיאון, מעידות לכאורה על האופק הבלתי נגמר שלהן והן משקפות עשייה נדירה ורבת תעוזה בשדה האמנות. הצבע השחור ממלא בהן תפקיד מפתח שדרכו יש להתבונן בעבודותיה, להימשך אחריהן ואף להישאב אל תוכן. הנה דברים שכתבה האוצרת נעמי אביב על חן שיש, בקטלוג התערוכה "במרחק השחור" (עם לאה ניקל) שהתקיימה במוזיאון אשדוד: "אצל חן שיש השחור הוא ברירת מחדל, נתון. כמו השימוש בעט לצורך כתיבה. עם השנים נעשה השחור מזוהה עם הציור שלה, כשהוא מתחלף מדי פעם בוורוד עמום ועליו דימויים ספונטניים בשחור. גם כאשר באחרונה החלה משתמשת בירוק, כחול או סגול עמוקים וכהים, הם מתקבלים כהרחבה של משפחת השחור - שמתוכו נולד גם השימוש הנרחב בזהב, שלא פעם מחליף את לובן המשטח".

קולאז'

עבודות הקולאז' של שיש - העשויות קרטון, ניירות עיתון, מדבקות, חותמות, פיסות דבק דו–צדדי, עלי זהב, תמונות של גיבורי תרבות או תצלומים מנשיונל ג'יאוגרפיק של לבה מתפרצת או הר געש ושימוש בחומרים פשוטים וזמינים – משמשות את שיש כדי ליצור ארכאולוגיה אוטוביוגרפית. באחת מעבודותיה של שיש אנו עדים לעקירות העין. היא נעשית על גבי תצלומי זירוקס המודבקים על דיוקנאות האמנית. את תצלומי הזירוקס בשחור–לבן מדביקה האמנית באמצעות מסקנטייפ על גבי מסכי טלוויזיה, וקורעת מהם את האישונים. הטלוויזיה פועלת במצבה הבסיסי ביותר: מסך כחול מרצד, נטול תמונה. כשהעיניים קרועות, הכחול של המסך מבצבץ מבעדן. זהו כחול של שמים, כחול בוהק של ויטראז'ים גותיים, ובה בעת, הכחול הסינתטי והטכנולוגי ביותר, כחול של בהייה, מנוכר ולא אישי. האילמות של הטלוויזיה משלימה את סירוסן של העיניים ואת הסִנוור החלול של המסך הכחול.

"עצבים שרים"

מבט כללי, "עצבים שרים", 2008, גלריית אלון שגב, תל אביב

"עצבים שרים" הוא מיצב שהוצג בגלריה אלון שגב בתל אביב ב-2008, אוצרת: ד'ר קציעה עלון. הנה דברים שכתבה האוצרת: "חן שיש חתכה את חלל הגלריה באמצעות ציורים גדולי-ממדים, מחיצה עשויה קרשי בניין וקופסאות קרטון פרושות במיצב המורכב משולחן עבודה ומ"סירה", שהיא שולחן הפוך. בצלים, נייר עיתון ובקבוקים ריקים בארכיטקטורה של דמעות ומסקנטייפ, מתחברים זה לזה במילון הסמלים המוכר של שיש. זהו מילון ציורי-רישומי פואטי, שכמו מבקש תמיד לסוכך על עצבים חשופים. באמצעות אסתטיקה "דוקרת", מציגה שיש מופעים מרוגשים של "תיאטרון האכזריות". פניה נשחתות ועיניה נעקרות, גופה הופך שלדי, הצלחות נצבעות בשחור, הסירות שוקעות, חבלי תלייה מתנפנפים, ומן המלאכים נותרות רק כנפיים... הנוף הגלוי שמציעה התערוכה אינו אלא חלק מחפציות שהוטל בה מום, חפציות המועמדת להטענה במצבור של משמעויות חדשות".

כלה תוניסאית, ים של דמעות או: הכלה העולה בלהבות

תערוכה שהוצגה בגלריה גורדון בתל אביב ב-2015, במאמרה של טלי תמיר על התערוכה היא כותבת: הכלה התוניסאית של חן שיש, בדומה לכלה במחזה הנודע של נסים אלוני, מצטרפת למסדר עתיק של כלות שלבשו את שמלות החופה ההדורות שלהן וכשההינומה מתנפנפת מעל לראשן - ברחו מחופתן אל העולם המיתי של הכלה הארכיטיפית. הכלה שמככבת בציורים הוורודים-שחורים-מוזהבים של חן שיש, ומייצגת אותה–עצמה, נשטפת בים של דמעות, עולה בלהבות כקדושה מעונה, אך בו בזמן צומחת לממדים מונומנטליים, מקושטת כמלכה ביזנטית ומצמיחה צבתות של עקרב או כנפיים של טווס. חן מסרבת לחינניות: דמות הכלה הפכה אצלה להיבריד פולחני של אדם/חיה, כלה/ציפור טרף, שמנקרת (אולי) את כבדו של חתנה. המרחב הוורוד הראשוני בציוריה, מתקתק ושופע לבבות, מתכסה עד חנק במטר של דמעות שחורות ובלהק של נשרים חדי מקור. הדמעות מקבלות כאן העצמה דרמטית: אצל שיש הדמעות גזורות מקרטון עבה ומודבקות אל תוך המארג הציורי, צוברות נוכחות מוחשית ותלת־ממדית. הלב מתייצב במקום של הראש והדמעות מסתחררות לריקוד מעגלי-בכחנליה. במהלך העבודה על הסדרה "כלה תוניסאית" התכתבה חן שיש במודע עם הכלה המרוקאית בציורו של אויז'ן דלקרואה "חתונה יהודית", שצויר ב-1839. מסוחררת מחדוות יצירה, ניצבת הכלה התוניסאית של חן שיש, שחורת עיניים ויפת מבט, עולה בלהבות הלהט שלה-עצמה אל מרחב הציור והדמיון.

השכלה

• 1995 - תואר ראשון, המכון לאמנות, המכללה אקדמית אורנים, קריית טבעון.
• 1999 - תואר שני באמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב והאוניברסיטה העברית, ירושלים.
• 2000 - לימודים בסמינר החדש ללימודי תרבות חזותית, תיאוריה וביקורת, קמרה אובסקורה, תל אביב.

מבחר פרויקטים ותערוכות יחיד

• 1995 - "פורמלין", המכון לאמנות אורנים, טבעון
• 1995 - "מיצב בכנסייה הפרוטסטנטית", וואדי-ניסנס, חיפה
• 1997 - "חינה",קריית האמנים צפת, צפת; אוצרת: מאירה אבידר-סרברו
• 1997 - "חינה נקודת מפגש - שתי נקודות מבט", בית הגפן, חיפה; אוצרת: חנה קופלר
• 1998 - "מכשפה במשרה חלקית", בית האמנים בירושלים; אוצר: נחום טבת
• 1999 - "העז והשומשום", גלריה אנטיאה, ירושלים; אוצרת: ריטה מנדס-פלור
• 2000 - "Buongiorno Giotto", הגלריה של המחלקה לצילום, בצלאל, ירושלים
• 2003 - "יום הולדת", גלריה הגר, יפו; אוצרות: טל בן-צבי, נעמי אביב
• 2003 - "הארץ המובטחת", מרכז OK לאמנות עכשווית, לינץ, אוסטריה; אוצרת: סטלה רוליג
• 2005 - "La Vie en Rose", גלריה אלון שגב, תל אביב.
• 2006 - "טרנזיט", פסטיבל קודרה לאמנות חזותית, סלוניקי, יוון; אוצרת: טל בן צבי
• 2006 - "מאיזו גלקסיה מטורפת היא שואלת", הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת חיפה;(אוצרת רותי דירקטור)
• 2008 - "הלב הארור הזה שלי", גלריה הברס, וינה
• 2008 - "עצבים שרים", גלריה אלון שגב, תל אביב
• 2009 - "אש, עשן וקשקשים", הגלריה לאמנות ישראלית, אורנים, טבעון; אוצרים: סטודנטים בהנחיית דוד וקשטיין
• 2009 - "קישוטים וקיפולים", Hagalleria, פריז
• 2010 - "במרחק השחור: לאה ניקל וחן שיש", מוזיאון אשדוד לאמנות; אוצרת אורחת: נעמי אביב
• 2013 - "לא היה לי לב להעיר אותך", גלריה גורדון, תל אביב
• 2015 - "כלה תוניסאית", גלריה גורדון, תל אביב
• 2015 - "דה קונינג ואני משפחה", גלריה בארי. אוצרת: זיוה ילין
• 2017 - "אמנות מסוכנת", מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: סבטלנה ריינגולד
• 2017 - "מִפתח המחשבה", גלריית אנה מרה קונטמפורנאה, רומא, איטליה, אוצרת: ג'ורג'יה קלו
• 2018 - "שטח תפוס", איי קיי פרוג'קטס, לימה, פרו, אוצר: אילן קרפיו
• 2019 - "שיקוף עצמי", לושי אמנות ופרויקטים
• 2019 - "לזה בדיוק התכוונתי", בית טיכו, מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרת: תמנע זליגמן
• 2020 - "שמש בשעה שאיננה" - חן שיש / טומס קרונר, גלריה טובה אוסמן, תל אביב
• 2021 - "אני בעיניין של הדברים" - מרכז גוטסמן לתחריט, קיבוץ כברי
• 2021 - "זיקית בת מזל", גלריה שכטר, תל אביב אוצרת: דרורית גור אריה
• 2021 - "כלה, ציפורים וכדים", לושי | אמנות ופרויקטים, תל אביב
• 2023 - "עיניים חומות דארלינג", גלריה חזי כהן, תל אביב, אוצרת: טלי בן-נון

מבחר תערוכות קבוצתיות

• 1995 - "נקודת זינוק", פרמידה - מרכז לאמנות עכשווית, חיפה
• 1995 - "ארטיק: הזוכים במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב
• 1995 - "מפגש בקומה 5", התחנה המרכזית החדשה, תל אביב
• 1997 - "ארטיק: הזוכים במלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל", מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן
• 1998 - "שישים כוח סוס", מיצבים בואדי ניסנאס, חיפה
• 1998 - "לראות בקצות האצבעות", הסדנה החדשה לאמנות, רמת-אליהו, ראשון-לציון; אוצרת: שרון ברק-בכר
• 1998 - "הבית במוסררה 3", גלריה מוסררה, ירושלים; אוצרת: רחל סוקמן
• 1999 - "כאן ולא מכאן", מכללת ויצו לעיצוב, חיפה; אוצרים: סטודנטים בהנחיית ענת גטניו
• 1999 - "ארטיק: הזוכים במלגות קרן תרבות אמריקה-ישראל", מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן
• 1999 - "Look Mama Look", בצלאל הישן, ירושלים (במסגרת ארטפוקוס); אוצר: יצחק ליבנה
• 1999 - "חיביון, טמיר, נעלם", גלריה עמי שטייניץ לאמנות עכשווית, תל אביב
• 1999 - הביאנלה לאמנים צעירים, MACRO, רומא, איטליה; אוצר: אלפרדו פירי
• 2000 - "גלות: הזוכים במלגות הקרן הבריטית-ישראלית לצילום (Multi-Exposure)", גלריה המומחה, תל אביב; גלריה וויגמור לאמנות עכשווית, לונדון
• 2000 - "אחותי - אמניות מזרחיות בישראל", בית האמנים, ירושלים"; אוצרת: קשת שולה, ריטה מנדס-פלור
• 2002 - "Bodycase", גלריה ראם, רוטרדם, הולנד
• 2002 - "שפת אם", המשכן לאמנות, מוזיאון עין-חרוד; אוצרת: טל בן-צבי
• 2003 - "יש פרחים", גלריה קו 16, תל אביב; אוצרת: גליה יהב
• 2003 - "צלקת", הגלריה החדשה, אצטדיון טדי, ירושלים; אוצרת: חדוה שמש
• 2003 - "אמנות ישראלית צעירה: אוסף ז'אק וגניה אוחנה", מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון
• 2004 - "טיפול נמרץ", גלריה אלון שגב, תל אביב; אוצר: דורון רבינא
• 2005 - "הזוכים בפרסי משרד התרבות והספורט", מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון
• 2005 - "רשמים II", בית האמנים, ירושלים; אוצר: דרור בורשטיין
• 2006 - "סיגלית לנדאו, גל ויינשטיין, חן שיש", גלריה אלון שגב, תל אביב
• 2006 - "הווה עכשיו: אמנות הארץ 5", תחנת הכוח רדינג, תל אביב; אוצרת: טל בן-צבי
• 2006 - "שושלת", מכללת הנגב עש פנחס ספיר, אשקלון
• 2006 - "ללא כותרת", הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, חיפה; אוצרת רותי דירקטור
• 2007 - "אמנות ישראלית צעירה: זוכי פרס קרן מורשה", ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: אולגה כהן
• 2007 - "רשמים 3: הביינאלה הארצית לרישום", בית האמנים, ירושלים; אוצרת: דליה מנור
• 2007 - "מלאכת כפיים", בית הגפן, חיפה; אוצרת: דליה מרקוביץ
• 2007 - "מבחר אמנים", גלריה אלון שגב, תל אביב
• 2007 - "הים האחר", בית האמנים, ירושלים; אוצרות: דליה מרקוביץ, קציעה עלון
• 2007 - "להתבונן בעצים ולא לראות רק את היער: מביתו של רפי לביא", גבעון גלריה לאמנות, תל אביב
• 2008 - "חדרים משלהן: אמנות, וידאו ומיצג", בית אנה טיכו, מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצרת: תמנע זליגמן
• 2008 - "שחור", גלריה בינט, תל אביב; אוצר: בן צור
• 2008 - "סמוך ונראה: קשרים והקשרים מאוסף בנו כלב", המוזיאון הפתוח, תפן; אוצרת: רותי אופק
• 2008 - "ShortCuts", גלריה הברס, וינה
• 2008 - "חדרים משלהן", מוזיאון ישראל בבית אנה טיכו, ירושלים
• 2009 - "נקודת השקה: דו-שיח בין דימוי למלה, מאוסף בנו כלב", גלריה גורדון, תל אביב
• 2009 - "תוכניות מגירה", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב; אוצר: גיא מורג-צפלביץ
• 2009 - "אביב-קיץ", מרכז גוטסמן לתחריט, קיבוץ כברי
• 2009 - "אמנים נבחרים", Hagalleria, פריז
• 2009 - "ליגה: 101 אמניות תל אביביות", מרכז עמיעד, יפו; אוצרת: גליה יהב
• 2009 - "נחמה", גלריה עינגע לאמנות עכשווית, תל אביב; אוצר: דוד עדיקא
• 2009 - "אמנות ישראלית עכשיו", גלריה נעמי ארין לאמנות עכשווית, לאס וגאס, נבאדה; אוצרת: עומר שני
• 2009 - "איפה שהאופנה היא אמנות", גלריה רו-ארט, תל אביב
• 2010 - "הזוכים בפרסי משרד התרבות והספורט", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוצרות: דליה לוין, דנה אורלנד
• 2010 - "אור יום", מתחם נחושתן, תל אביב; אוצר: יואב הירש
• 2010 - "געגוע", בית בנמל, תל אביב; אוצרת: דנה גילרמן
• 2011 - "חדש על נייר", מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2011 - "המוזיאון מציג את עצמו - אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2011 - "צבע טרי 4", היריד לאמנות עכשווית, תל אביב
• 2011 - "דו"ח שנתי 3", קיימא גלריה וסטודיו, יפו
• 2011 - "לילה לבן רגוע", קיימא גלריה וסטודיו, יפו
• 2012 - "המומיה העליזה", מוזיאון רמת גן לאמנות
• 2012 - "אמנים על עבודתם 4, סדרת הרצאות 2011-2012", גלריה גורדון, תל אביב
• 2012 - "ארכיון" - הצלמנייה מארחת, צבע טרי, היריד לאמנות עכשווית, תל אביב
• 2013 - "פצע", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרות: דרורית גור-אריה, סיגלית קהת-קרינסקי והילה כהן-שניידרמן
• 2013 - "אוצר :יונה פישר, אוסף בהקמה", מוזיאון אשדוד לאמנות
• 2013 - "זמן הניסיון האנושי", גלריה עינגע לאמנות עכשווית
• 2013 - "מומנטום", גלריה מינוטאור, תל אביב, אוצרת: מרי שק
• 2014 - "מזל וברכה ― מיתוסים ואמונות תפלות באמנות ישראלית עכשווית", בית התפוצות, תל אביב, אוצרת: כרמית בלומנזון
• 2014 - "עימות", גלריה מינוטאור, פריז, אוצרת: מרי שק
• 2015 - "בוייס, בוייס, בוייס", בית האמנים, תל אביב, אוצר: ליאב מזרחי
• 2016 - "פעילים: מחנה ציור", מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, אוצר: דוד וקשטיין
• 2016 - "מבפנים ומבחוץ", מרכז גוטסמן לתחריט, קיבוץ כברי
• 2016 - "בִּמְקוֹם מקום", מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים: יובל ביטון ורוני כהן-בנימיני
• 2016 - "מעגל החיים", NordArt: בודלסדורף, גרמניה, אוצר ראשי: וולפגנג גרם, אוצרת הביתן הישראלי: כרמית בלומנזון
• 2016 - "שברירי", גלריה ZDSLU, לובליאנה, סלובניה, אוצרת: אולגה בוטנר צ'ח, אוצרות אורחות: רחל סוקמן וחנה קופלר
• 2017 - "הצד הנשי של אלוהים", המוזיאון היהודי הוהנהמס, אוסטריה, אוצרות: פליסיטס היימן-ילניק ומיכאלה פורסטיין-פראסר
• 2018 - "Flower Power", גלריה C1, ברלין; אוצרת: כרמית בלומנזון
• 2018 - ״דיוקן - נשים באמנות״, מוזיאון בתי המשפט, בית משפט העליון, ירושלים, אוצרת: אורנה יאיר
• 2018 - ״האדום האדום הזה״, מרכז גוטסמן לתחריט, קיבוץ כברי
• 2018 - "שחור", מוזיאון ראלי, קיסריה, אוצר רון ברטוש
• 2018 - "הדפס מקומי עכשווי", הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי, אוצרות: אירנה גורדון, תמר גיספאן-גרינברג
• 2018 - "MeToo# גם אני", גלריה בנימין, תל אביב
• 2019 - "ציור מאוסף המוזיאון", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרת: סיגל קהת קרינסקי
• 2020 - "שבט בנימיני", בית בנימיני, תל אביב, אוצרת: דנה גילרמן
• 2020 - "המרכזית 1", פירמידה - מרכז לאמנות עכשווית, חיפה, אוצרת: שירלי משולם
• 2021 - "טוהר/טיהור/טהור", גלריה במרכז, הוד השרון, אוצרת: נאוה סביליה שדה
• 2021 - "הביאנלה הים תיכונית הרביעית: חיים ביחד - חוצים גבולות", חיפה, אוצר: בלו סימיון פיינרו
• 2021 - "חפירות אמנות מזמן עכשיו", מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים אוצרת: שירה פרידמן
• 2022 - "N.F.T אחד מסוגם", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, אוצרת: מאיה ויניצקי
• 2022 - "רוך וקושי: הדפסים ממרכז גוטסמן לתחריט", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה, אוצרת: שוע בן ארי
• 2023 - "מאסטריות", גלריה B.Y.5 ,תל אביב, אוצרת: סבטלנה ריינגולד
• 2023 - "תיק Talk", מרכז גוטסמן לתחריט, קיבוץ כברי
• 2024 - "מאחורי המסכה", הביאנלה של ירושלים, מוזיאון יהדות איטליה, ירושלים, אוצרים: ורה פלפול, ארמנו טדסקי
• 2024 - "לגלות סימן חיים", פסטיבל אמנות בתנועה, ראס אל חיימה,איחוד האמירויות, אוצר: שרון תובל

מלגות ופרסים

• 1994 - קרן תרבות אמריקה-ישראל לציור ולפיסול
• 1996 - קרן תרבות אמריקה-ישראל לציור ולפיסול
• 1998 - קרן תרבות אמריקה-ישראל לציור ולפיסול
• 1999 - הקרן הבריטית-ישראלית לצילום, מלגה לפרויקט בלונדון
• 2003 - פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות
• 2004 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך, התרבות והספורט
• 2004 - מלגה לשהות בחו"ל, קרן התרבות אמריקה-ישראל
• 2007 - זוכי פרס קרן מורשה, מוזיאון תל אביב לאמנות
• 2007 - מלגת שהייה ב-Cite' des Arts, פריז
• 2009 - פרס עידוד יצירה, משרד החינוך, התרבות והספורט
• 2013 - פרס מפעל הפיס למדעים ולאמנויות ע"ש לנדאו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חן שיש בוויקישיתוף

• אתר הבית של חן שיש
• Khen Shish on AWARE - Archive of Women Artists Research & Exhibitions
• חן שיש באתר ארטסי
• חן שיש באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• חן שיש באתר אנה מרה קונטמפורנאה, רומא
• חן שיש באתר סדנה לתחריט, כברי
• חן שיש | דה קונינג ואני משפחה, גלריה בארי
• אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של חן שיש, עכבר העיר, 8 בינואר 2009
• המסע של חן שיש - מוסף עיתון הארץ
• חן שיש באתר Hagalleria' פריז
• הארץ|איתן בוגנים|האמנית חן שיש מנסה לגעת בנשגב|18 באוקטובר 2013
• מאמר אודות חן שיש, פורסם בג'רוזלם פוסט
• חן שיש: בסגנון אקספרסיבי, לא מוותר או: "מה שאני ומי שאני – זה האמנות שלי.", ראיון בבלוג חי תרבות, 16 במאי 2016
• גלריית מינוטאור פריז
• ורוד חן שיש - פורטפוליו
• “כמו ממתקים קטנים" - כלכליסט
• חן שיש: "לזה בדיוק התכוונתי", בית טיכו, מוזיאון ישראל
• עוזי צור, רשמים מתערוכה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
• על התערוכה זיקית בת מזל
• חן שיש - זיקית בת מזל