חנה ביתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנה ביתן בטקס הרמת כוסית במשרד ראש הממשלה לכבוד הוצאה לאור של "אטלס ההתיישבות בישראל" בשנת 2004

חנה ביתן (נולדה ב-1938) היא מרכזת מדעית של ועדת השמות הממשלתית[1]. כתבה את "אטלס ההתיישבות בישראל: אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל"[2], שעל חיבורו זכתה בפרס האגודה הגאוגרפית הישראלית לשנת 2007, עם הנימוק: "כתיבה ועריכת אטלס ההתיישבות בישראל, מפעל חינוכי ונדבך בלימוד הערכים הגאוגרפיים וההיסטוריים של ארצנו"[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה ביתן, לבית שני, נולדה ב-1938 ביבנאל, בת להורים שעלו מרוסיה בשנות העלייה השנייה והשלישית. האֵם, בתיה לבית גרדי, נצר למשפחת רבנים ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי". האב שמואל, מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ציוני נלהב, מנהל חשבונות במקצועו, שניהל שנים רבות את חשבונות מושבות הברון רוטשילד בגליל התחתון מול התאחדות האיכרים. אחיה הבכור, מנחם, נפל עם פרוץ מלחמת העצמאות, בקרב סמוך לכפר הערבי לוביא, בי"ד באדר א' תש"ח, והוא בן 18 שנה.

ביתן הייתה תלמידת בית הספר העממי ביבנאל ובית הספר התיכון "הגליל" בטבריה. שירתה בצה"ל (19591956) במודיעין חיל האוויר. סיימה תואר ראשון בגאוגרפיה ומקרא (1965) באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיכה את לימודיה בלשון ובתלמוד.

ביתן החלה לעבוד בוועדת השמות הממשלתית ב-1972, ולאחר מכן נתמנתה למרכזת המדעית של הוועדה (2006-1976). במסגרת ועדה זו רבו משימותיה, וניתנה לה השפעה רבת-היקף בהפצת ערכי הגאוגרפיה והיסטוריה של ארץ ישראל. נתמנתה לאחר מכן כחברה מן המניין בוועדה זו, שבה פעלה עד שנת 2015. סך עיסוקיה בוועדה זו נמשכו על פני 40 שנה.

ביתן הייתה נשואה לגאוגרף ולקלימטולוג פרופסור אריה ביתן. היא אם לשניים וסבתא.

במסגרת וועדת השמות הממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניהול ותיאום פעולות ועדת השמות הממשלתית, בכל האמור בגישור ובתיווך בין החלטות הממשלה על הקמת יישובים חדשים, לבין גרעיני התיישבות ותנועות ההתיישבות למיניהן, ובאחרונה – גם בכל הקשור בראשי מועצות אזוריות.
  • פרסום החלטות ועדת השמות הממשלתית בכלי התקשורת הרשמיים.
  • אחריות על קיום השמות הגאוגרפיים בממ"ג (מערכת מידע גאוגרפית) הלאום וכן על עדכון רשימת היישובים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  • קיום קשר עם כלי התקשורת והתקשוב בכל הנוגע להחלטות ועדת השמות וייצוג מדיניות עבודתה.
  • השתתפות בארבע ועדות שרים במשרד ראש הממשלה. ועדות הקשורות להקמת יישובים חדשים: ועדת השרים לנגב והגליל, להתיישבות בדואית, לענייני פנים ושירותים ולענייני סמלים וטקסים.

מטרות ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתן אימצה לעצמה את המטרה לקרב את העם בישראל, ובמיוחד את בני הנוער, אל מקורות השמות הגאוגרפיים, השמות שמוצאם במקורות היהודיים, השמות שהם מטבעות לשון או אלה הלקוחים מן החי והצומח ואף מערכי הביטחון ותולדות הציונות. היו אלה שמות שניתנו במשך 95 שנה, עוד בתקופת המנדט הבריטי כאשר הוועדה פעלה במסגרת הקק"ל, ובתוכן גם שמות שניתנו ב-68 שנות קיומה של מדינת ישראל. מטרה מיוחדת נוספת, הציבה לעצמה לקרב את העם אל ההיסטוריה של ארץ ישראל, אל ערכי הגאוגרפיה שלה ומעל לכל אלה – אל אהבת הארץ, תולדותיה והתמורות שחלו בה עם השנים.

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, הוציאה לאור, בשיתוף עם המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, הקק"ל ומשרד ראש הממשלה, דפי מידע תחת הכותרת: "דע את שמות יישובינו" - שמות יישובים חדשים שהוקמו בשנים תשכ"ט – תשמ"א (1969 – 1981). דפים אלה פורסמו אחת לשלושה חודשים והופצו בכל בתי הספר בארץ, ובכך תרמו מידע על שמות היישובים החדשים ומקורותיהם באזורי הארץ השונים. כן ערכה תוכנית שבועית בטלוויזיה החינוכית בעבור עולים חדשים אשר זה עתה נקלטו בארץ, והגיעו אל האולפנים לעברית. כל תוכנית כללה שם של יישוב, מפה שהמחישה את מיקומו, וזאת למען קירובם אל מפעלי הציונות וערכיה.

בשנת 1998, עת חגיגות היובל למדינת ישראל, כתבה את "הרשימון" שכלל את כל שמות היישובים בארץ ישראל, כולל את אלה שביהודה ושומרון ורמת הגולן, שהתפרסם בשנתון הממשלה תשנ"ז – תשנ"ח. כמו כן ערכה את האטלס הראשון "חמישים שנות התיישבות" - אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל תש"ח-תשנ"ח 1948–1998.

בשנת 2004 הוציאה לאור את "אטלס ההתיישבות בישראל" הכולל את שמות כל היישובים בארץ, כולל אלה שנקבעו עוד טרם הקמת המדינה. אטלס זה זכה לשבחים רבים וצוין כתרומה חשובה לעיצוב מפת ארץ ישראל וכתרומה ייחודית לגאוגרפיה ולהיסטוריה של העם היהודי בארץ.

שנת הלימודים תשע"א הוכרזה על ידי הממשלה כשנת השפה העברית, משרד החינוך יצא בתוכנית "שֵמקום", שהציעה לתלמידי גאוגרפיה, מולדת, חברה ואזרחות ללמוד על יישובים שונים בארץ באמצעות משמעות שמם, מיקומם והמידע הכללי הניתן לגביהם. המידע על מקור שמות היישובים נלקח מ"אטלס ההתיישבות בישראל". הדבר התפרסם בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ובחוזר המזכירות הפדגוגית. תוכנית זו הוסיפה להתקיים בתוכניות הלימודים גם אחרי שנת השפה העברית.

האטלס הופץ בכל הספריות בארץ, העיריות, המועצות האזוריות והמקומיות, משרדי הממשלה, מנהל התכנון, חברי הכנסת ושרי הממשלה.

בשנת 2007 זכתה בפרס האגודה הגאוגרפית הישראלית לרגל הוצאה לאור של "אטלס ההתיישבות בישראל 2004", וצוין כיחיד מסוגו וכחלוץ בשדה המחקר בארץ ישראל, ניסיון ראשון בכתיבת שמות היישובים ומקורותיהם על-פי החלטות ועדות השמות לדורותיהם, וכתרומה הייחודית להבנת ההתפתחות של המפה היישובית בארץ וכתרומה להכרת ההיסטוריה והגאוגרפיה של התנועה הציונית בארץ ישראל.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ועדת השמות הממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסומן של החלטות ועדת השמות הממשלתית ב"רשומות" ילקוט הפרסומים
  • דוחות מידע על פעולות ועדת השמות הממשלתית בשנתוני הממשלה החל משנת 1972 ועד לפרסום האחרון בשנת 1998.
  • שנתון מורחב שהופיע לכבוד חגיגות היובל למדינת ישראל. שנתון הממשלה תשנ"ז – תשנ"ח. בשנתון זה, בשונה משאר השנתונים, הופיעה סקירה כוללת של כול שמות היישובים והמקומות בישראל. 1948 – 1998
  • "דע את שמות יישובינו" שמות יישובים חדשים שהוקמו בישראל בשנים תשכ"ט – תשמ"א . 1969 – 1981.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשנ"ב. ועדת השמות הממשלתית, ספר ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך 23, ספר אברהם בירן, 366 – 370, ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
  • 2011. רשימון – Gazetteer, ידיעון אלקטרוני של האגודה הגאוגרפית הישראלית. שאול קרקובר (עורך).
  • 2013, ועדת השמות הממשלתית: תולדותיה ועקרונות עבודתה, כתב העת "אופקים בגאוגרפיה", חוברת מס' 83, עמ'67 – 84.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998, "חמישים שנות התיישבות" – אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל. 1948 – 1998, 102 עמודים, הוצאת "כרטא", ירושלים. כולל חמש מפות של 5 אתרי התיישבות, בקנ"מ 1:320,000 הגולן, הגליל והעמקים, שומרון וצפון יהודה, דרום יהודה וצפון הנגב, הנגב התיכון, דרום הנגב. דיאגרמות וגרף, ומפה פיזית מדינית אחת שלמה של כל הארץ בקנ"מ 1:300,000. האטלס כולל את שמותיהם של תשע מאות יישובים שהוקמו בין השנים 19981948. באטלס מצוין מיקומם של היישובים, מקור השמות וכל הנתונים הסטטיסטים כמו צורת היישוב, ההשתייכות הארגונית, המעמד המוניציפלי ושנת ההתיישבות.
  • 2000, מהדורה מעודכנת ל"חמישים שנות התיישבות". 102 עמודים הוצאת "כרטא" ירושלים
  • 2004, "אטלס ההתיישבות בישראל" אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל. 208 עמודים, הוצאת "כרטא" ירושלים. כולל מפה אחת שלמה בקנ"מ 1:240,000 ועוד חמש מפות, של חמישה אזורי התיישבות. כולל מפתח שמות למפות. הגליל והגולן, השומרון והשרון, יהודה, השפלה ודרום מישור החוף, צפון הנגב, הנגב התיכון, דרום הנגב וכן שתי דיאגרמות וגרף אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודעה על מינוי חברי ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3596, 20 באוקטובר 1988, עמ' 362
  2. ^ אטלס ההתיישבות בישראל: אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, באתר Google Books
  3. ^ הזוכים בפרס לאורך השנים, באתר האגודה הגאוגרפית הישראלית