לדלג לתוכן

חנה הראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה הראל
חנה הראל בספטמבר 2010
חנה הראל בספטמבר 2010
לידה 27 בספטמבר 1923
י"ז בתשרי ה'תרפ"ד
תל אביב פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י) פלשתינה
פטירה 31 בדצמבר 2021 (בגיל 98)
כ"ז בטבת ה'תשפ"ב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מקצוע מחנכת
בן זוג מנשה הראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה הראל (27 בספטמבר 1923 - 31 בדצמבר 2021) הייתה מורה ומחנכת ישראלית. הקימה וניהלה את היחידה לחינוך לחיי משפחה וחינוך מיני במשרד החינוך והתרבות.

חנה הראל (לפושניאן) נולדה בתל אביב, אליה הגיעו הוריה מבֵּסָרַבְּיָה בעלייה השלישית, בעקבות פרעות ופוגרומים שנעשו בקהילה היהודית שבקישינב. כ-20 שנים לאחר מכן, משפחותיהם של הוריה ניספו בשואה. לאביהָ הייתה חנות ובית מלאכה לתיקון עטים נובעים בשם "הנובע", סמוך לבית פרומין בירושלים, בתקופה שהכנסת שכנה שם. רבים מהשרים וחברי הכנסת פקדו את החנות כדי לרכוש או לתקן בה עטים נובעים.

למדה בבית הספר "לדוגמה" ולאחר מכן סיימה את לימודי התיכון וסמינר למורות במכללת לוינסקי לחינוך. המכללה נקראה בשם "בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) לזכר א. ל. לוינסקי", ונודעה בשם "סמינר לוינסקי". שם בסמינר, המורה שלה לוין קיפניס המליץ לה לשנות את שם משפחתה ל"לפידות" במקום "לפושניאן".

יצאה ל"הכשרה" בקיבוץ גבת, בקיבוץ גבת הייתה מדריכה של תנועת הנוער מחנות העולים והדריכה את "חבורת הנוער" טרם התגייסותם לפלמ"ח. בין חניכיה היה פילון פרידמן[1], שנפל בקרב בכיבוש מצודת כ"ח.

הייתה ממקימי קיבוץ חמדיה ב-1942. עברה לקיבוץ מעוז חיים ובשנת 1946 נישאה למנשה הראל, שם עסקה בהוראה, והייתה המורה של ילדי הקיבוץ. בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברה לקיבוץ גשר הזיו, ובשנת 1952 עברה עם משפחתה לקיבוץ רמת רחל. גם שם המשיכה בהוראה, והעמידה דורות של תלמידים.

סיימה תואר ראשון ושני בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הצטרפה למזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ופיתחה את תחום החינוך החברתי.

החינוך המיני עלה לתודעה בתקופתו של יגאל אלון כשר החינוך, הוא הטיל על חנה הראל להקים את "היחידה לחינוך מיני ולחינוך לחיי משפחה"[2] במשרד החינוך. עם כניסתו של אהרן ידלין לתפקיד שר החינוך, בתקופה שאליעזר שמואלי היה מנכ"ל המשרד, החינוך המיני נעשה ממוסד יותר, ונכנס לתוכנית הלימודים. הראל הכינה, כתבה וערכה תוכניות לימוד מהגיל הרך ועד לגיל ההתגברות, תוכך כדי יצירת הקשר בין החינוך המיני והחינוך לחיי משפחה. היא ערכה כנסים, סדנאות וימי עיון בנושא החינוך המיני בשיתוף ד"ר רות וסטהיימר. חנה הראל ניהלה את היחידה, ופיתחה תוכניות לימוד עד ליציאתה לגמלאות ב-1988.

בשנים 19611963 לימדה בישיבה דפלטבוש בניו יורק, במסגרת "תוכנית חילופי מורים".

בשנת שבתון ב-1971 לימדה ב-Jewish Free School, בלונדון.

חנה הייתה נשואה במשך 68 שנים למנשה הראל[3] פרופסור לגאוגרפיה וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל, עד שנפטר. לזוג שני בנים ובת. התגוררה ברמת מוצא.

נפטרה ב-31 בדצמבר 2021, כ"ז בטבת תשפ"ב, ונקברה לצד בעלה בחלקת יקירי ירושלים שבהר המנוחות.

פרסומים שיצרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תוכניות לימודים - חינוך לחיי משפחה וחינוך מיני בגן הילדים ובכיתות א'-ד' (מדריך למורה), הוצאת משרד החינוך
  • תוכניות החינוך לחיי משפחה והחינוך המיני בבתי הספר הממלכתיים, הוצאת משרד החינוך
  • לקראת התבגרות חלקים א' ב', הוצאת עם עובד
  • מדריך דידקטי לאמצעי לימוד בחינוך לחיי משפחה ובחינוך מיני, הוצאת משרד החינוך
  • מניסיונם של מחנכים - המתירנות, המרד והטאבו של המין (מדריך למורה), הוצאת משרד החינוך

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]