חנה סנש (אוניית מעפילים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הספינה חנה סנש הפוכה על צדה בחוף נהריה לאחר שהמעפילים ירדו ממנה, דצמבר 1945
מסלול ההפלגה של "חנה סנש"
הכרזה שהציבו מעפילי הספינה חנה סנש בחוף נהריה בהתרסה כנגד הבריטים
צופים ב"חנה סנש"

חנה סנש הייתה אוניית מעפילים אשר שימשה בשנת 1945 להבאת 252 מעפילים, מרביתם ניצולי השואה, לארץ ישראל. נקראה על שמה של הצנחנית הארץ-ישראלית חנה סנש.

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה הראשון היה "Andarta". האונייה נרכשה בג'נובה שבאיטליה בתחילת דצמבר 1945 על ידי המוסד לעלייה ב' בסיוע נדבנים יהודים איטלקים. לאחר הרכישה הותקנה להפלגת העפלה, והותקנו בה מיטות מאולתרות, שהובאו לנמל ארוזות כארגזי יין.

רב חובל ממוצא איטלקי, בשם אנסלדו, פיקד על האונייה יחד עם ישראל חרקובסקי ובסיוע פרטיזנים איטלקים. הספינה יצאה למסעה מסבונה שבאיטליה ב-14 בדצמבר 1945. נתיב ההפלגה עבר בים האגאי, כרתים, רודוס, כף אנמור, כף אנדריאס וחופי לבנון. במהלך ההפלגה הים היה סוער והתנאים בספינה היו קשים. הנוסעים סבלו מצפיפות, מחסור במים ובמזון ורבים נפלו למשכב.

בליל 25 בדצמבר, בחסות החשיכה, ובחסות מסיבה שנערכה לרגל החג הנוצרי במלון בנהריה ובה השתתפו רבים מהחיילים הבריטים, הגיעה האונייה לחופי נהריה ועלתה על שרטון. צוותי פלמ"ח ותושבי נהריה סייעו בחילוץ המעפילים מהאונייה הטובעת. אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם במקום דגל הנושא מסר לשלטונות הבריטיים ובו נכתב בהתרסה:

"הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו. תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית"

דגל זה מוצג כעת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

המעפילים שחולצו נשלחו במשאיות אל יישובי הסביבה והסתתרו בהם. עד הגעת המשטרה הבריטית למקום הייתה הספינה ריקה מאדם.‏[1] משמר של חיילים בריטים הוצב לשמור על האונייה, ובימים שלאחר מכן ביקרו באתר עגינתה תושבים רבים של נהריה, בהם תלמידי בתי הספר והגנים, שקבלו במקום הסבר על ההעפלה ועל חנה סנש.‏[2]

בחגיגה שנערכה לרגל הצלחת מבצע ההעפלה פתח רב החובל אנסלדו בנאום פרו ציוני אשר סחף את הנוכחים. אנסלדו ביטא את יחס העם האיטלקי לישראל במסיבת הפרידה שנערכה לצוותו בתרגום מאיטלקית: "אני מודה לכם על כי הזמנתם אותנו למסיבה זו. קבלו נא ברכתנו ברכת אחים, בשם איטליה החדשה, אף כי גם בקודמת לא הייתה אנטישמיות. את עבודתנו עשינו אמנם בשכר, אך בעד כסף בלבד לא תיעשה מלאכה כזאת. אכן נתחזקה הכרתנו עוד יותר אחרי שראינו את מי אנו מובילים – ממש ניצולים ממות. גם לכם הזכות להיות עם עצמאי לחוף הים התיכון, ים גדול זה, שצריך להיות ים שקט. אקווה לשוב אליכם פעמים רבות ולא בספינה רעועה אלא באניות מלאות מעפילים."[3] (יש המטילים ספק בסיפור זה‏[4]). בתגובה לנאום זה, חיבר המשורר נתן אלתרמן את שירו המפורסם "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי".‏[5] לאחר גמר המבצע, הסתתר הצוות האיטלקי כמה ימים בישראל הימאים גידלו זקני פרא, ושב לסיציליה בסירה עם סיפור שאנייתם נפגעה ממוקש וטבעה. רב חובל אנסלדו המשיך בפעילות עבור המוסד לעליה ב' ובין היתר שימש נתב בעגינת אנית המעפילים יאשיה וג'ווד במעגן הפתוח ואדו ליגורה ליד סבונה.

בשירות צה"ל וצי הסוחר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות הייתה חנה סנש אחת מספינות צי הצללים ששימשו את חיל הים הישראלי ונקראה אח"י חנה סנש. בתום המלחמה עברה לצי הסוחר הישראלי ולאחר תקופה קצרה עברה לגריטה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום בוגנר, הפרק: חנה סנש, בתוך: ספינות המרי: ההעפלה 1948-1945, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור; המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה", תשנ"ג-1993, עמ' 289-284.
  • יהודה ואלך (עורך ראשי), אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, המרכז לתולדות כח המגן ה'הגנה' ע"ש ישראל גלילי, 1991, עמ' 83.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאות יהודים עלו בחוף הארץ, דבר, 27 בדצמבר 1945
  2. ^ נהריה מקדמת בברכה את המעפילים, דבר, 28 בדצמבר 1945
  3. ^ רב חובל הלל ירקוני, ספינות מעפילים מ-א' עד ת' - פרק "חנה סנש" (ENDERTA), הוצאת גוונים, 2005, ע' 113.
  4. ^ הסיפור שמאחורי נאום תשובה לרב חובלים איטלקי, באתר "סיפור-רון"
  5. ^ נתן א.נאום תשובה לרב חובלים איטלקי, דבר, 15 בינואר 1946