לדלג לתוכן

חנה ספראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה ספראי
חנה ספראי
חנה ספראי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1946
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 2008 (בגיל 62 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה סַפְרָאי (194611 בפברואר 2008) הייתה מרצה בתחום ספרות חז"ל ופמיניסטית דתית.

ספראי נולדה בשנת 1946 בירושלים, בתם של חיה ושמואל ספראי, שהיה היסטוריון של תקופת בית שני ותקופת המשנה ותקופת התלמוד ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים (חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל, תשס"ב-2002). גדלה בשכונת עץ חיים ולמדה בבית הספר "חורב". היא למדה בחוג ללימודים קלאסיים והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית, לימדה שם במשך מספר שנים וערכה את כתביו של פרופ' דוד פלוסר. לאחר מכן עמדה בראש מכון יהודית ליברמן – המכון הראשון שפתח בפני נשים בוגרות את לימודי התורה שבעל פה. גרה מספר שנים בהולנד, שם סיימה את הדוקטורט על נשים בבית המקדש, וכיהנה כפרופסור באוניברסיטת אוטרכט. בשובה לישראל לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים כמרצה מן החוץ ובהיברו יוניון קולג', ושימשה כעמיתת מחקר במכון הרטמן עד 2006.[1]

בשנת 2008 זכתה בפרס האגודה לזכויות האזרח, כאישה פורצת דרך. לקחה חלק במיזם המשפחתי של "משנת ארץ ישראל" בפירוש סדר "טהרות" ו"נשים" ביחד עם אביה ועם אחיה פרופ' זאב ספראי.

ספראי מעולם לא נישאה. נפטרה מסרטן בפברואר 2008, בגיל 61. נקברה בהר המנוחות.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטתה בשפות וברקע היהודי של הנצרות הביאו אותה להימנות כחברה במועצת הבישופים הפרוטסטנטים של חבל הריין בגרמניה. היא נאמה כל שנתיים בפני רבבות נוצרים/ות קבעה ב'קירשנטאג', הכנס הארצי של הכנסיות הפרוטסטנטיות בגרמניה. הייתה חברה בוועדות החשובות גם בכנסייה הקתולית וגם בכנסיות הפרוטסטנטיות. בכנסייה בריילנד, בגרמניה, השפיעה באופן מכריע על תהליך ארוך, שבסופו הכנסייה ביטלה את עקרון המיסיון ויצאה בהצהרה עקרונית ומהפכנית שאינה רואה ביהדות תופעה רדומה או שלילית, והברית בין אלוהי ישראל לבין עם ישראל קיימת עד היום הזה והיהדות לא הוחלפה על ידי הנצרות.

ספראי לימדה בסמינרים של פרחי כמורה בארץ ורבים מתלמידים אלה נמצאים היום במשרות בכירות בעולם הנוצרי, רכשו אצלה את הרקע היהודי שלהם.

עיקר פעילותה הייתה בתחום הרעיוני כחברה בהנהלת תנועת נאמני תורה ועבודה ובהנהגה הרעיונית של תנועת "קולך". פעלה למיצוב מעמדן של הנשים בלימוד הטקסטים היהודיים, ובמסגרת זו כתבה במסגרת "נאמני תורה ועבודה" דפי "פרשת שבוע" עם דגש על המבט הנשי, מילאה ב"קולך" תפקיד של "אישה חכמה" המשיבה על שאלות בענייני השקפת עולם, ערכה ספר של נשים כותבות הלכה וספר נוסף על מקומן של נשים במדרשי הלכה. על השתתפותה, כאישה, בפירוש "משנת ארץ ישראל" אמרה כי עובדת היותה פמיניסטית, מעניקה ערך מוסף לפירוש. "עולם הלימוד היהודי מוצף מזה אלפיים שנה בלימוד של גברים. הגברים המצויים בעולם זה, משועבדים במידת מה, כמעט בעל כורחם, במודע ושלא במודע, אל שבלונות ומודלים ידועים של לימוד בתחומים שונים". לטענתה, כאישה, שהודרה ממסגרות הלימוד הגבריות בעל כורחה, ההשתלבות שלה בעולם הלימוד שונה. קיימת אצלה ערנות לשאלות אחרות; נכונות מהירה יותר וביקורתית פחות לקריאה שאינה משועבדת למודל ההלכתי בראש ובראשונה. היא טענה כי לפמיניזם יש אמנם מחיר דתי, אולם יש לזכור שבהיעדרותן של נשים - המחיר כבד עוד יותר. שכן "איזו מין יהדות זו כשחמישים אחוזים מעם ישראל אינו שותף לה? איזו תורה זו?".

  • ספראי חנה, הוכשטיין אביטל, נשים בפנים נשים בחוץ/מקומן של נשים במדרש, הוצאת ידיעות ספרים,2006
  • ספראי שמואל, ספראי זאב, ספראי חנה, משנת ארץ ישראל - פירוש ספראי מסכת כתובות, הוצ' מכללת ליפשיץ,2013
  • Micah D. Halpern and Chana Safrai(editors), Jewish Legal Writings by Women, urim, 1998
  • פלוסר דוד (עורכת: חנה ספראי), יהדות ומקורות הנצרות, ספרית פועלים, 1979.
  • Tal Ilan, Monika Brockhaus and Tanja Hidde (eds.), Introduction to Seder Qodashim, Tübingen: Mohr Siebeck (A feminist commentary on the Babylonian Talmud, 5), 012.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]