חנה שיגולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנה שיגולה, 2005

חנה שיגולה (Hanna Schygulla; נולדה ב-25 בדצמבר 1943) היא שחקנית גרמניה וזמרת שנסון. נחשבת לאחת השחקניות הבולטות בגל הקולנוע הגרמני החדש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגולה נולדה בקניגשוטה, צפון שלזיה, להורים אנטוני (לבית מזייק) ויוזף שיגולה, ממוצא גרמני.‏[1] אביה, סוחר עצים במקצועו, גויס לחיל הרגלים הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, ונשבה על ידי כוחות אמריקניים באיטליה; הוא הוחזק כשבוי מלחמה עד 1948. ב-1945, שיגולה ואימה הגיעו למינכן כפליטות, אחרי שרוב אוכלוסיית הגרמנים בקניגשוטה גורשה על ידי פולין הקומוניסטית.‏[1] בשנות ה-60 למדה שיגולה שפות רומיות ולימודי גרמנית, ובזמנה הפנוי השתתפה בשיעורי משחק במינכן.

תחום הבמה הפך בהמשך למוקד התעניינותה, והיא שיחקה בסרטים רבים. היא נודעה בעיקר בזכות עבודתה עם הבמאי ריינר ורנר פאסבינדר; במרבית סרטיו הופיעה בתפקיד הראשי.‏[2] אך בזמן הופעתה בסרט Effi Briest (1974), עיבוד לרומן גרמני קלאסי, הסתכסכו פאסבינדר ושיגולה בעקבות חילוקי דעות על אופי הדמות שלה.‏[3] שיגולה אף מחתה על השכר הנמוך ששולם למופיעים בסרט, והובילה מרד נגד פאסבינדר בעניין זה. פאסבינדר הפסיק את עבודתה עימו בתגובה.‏[4] לאחר מכן, הם לא עבדו ביחד מספר שנים, עד הסרט נישואיה של מריה בראון (Die Ehe der Maria Braun) ב-1979, שזכה להצלחה רבה. הסרט התקבל לפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-29 של ברלין, שם זכתה שיגולה בפרס "דב הכסף" לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה.‏[5]

שיגולה שיחקה בסרטים צרפתים, איטלקים ואמריקאים. בשנות ה-90 נודעה בנוסף כזמרת שאנסון איכותית. היא ביצעה מספר שירים בסרט הדוקומנטרי "Life, Love And Celluloid" של ג'וליאן לורנז, על פאסבינדר ונושאים קשורים בו.

ב-2002 הופיעה במופע של האמנית ונסה ביקרופט, בשם "VB51". ב-2007 הופיעה בסרט "The Edge Of Heaven", שבויים על ידי פאטי אקין; הסרט זכה להצלחה. באותה שנה קיבלה את "פרס הכבוד" בפסטיבל הסרטים "תפוח הזהב" באנטליה. ב-2010 קיבלה את פרס הכבוד של דב הזהב בפסטיבל הסרטים בברלין.

שיגולה מתגוררת בפריז משנת 1981.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Love is Colder than Death ‏(1969)
  • Katzelmacher ‏(1969)
  • Gods of the Plague ‏(1970)
  • Why Does Herr R. Run Amok? ‏(1970)
  • The Niklahusen Journey ‏(1971)
  • Rio das Mortes ‏(1971)
  • Pioneers in Ingolstadt ‏(1971)
  • Whity ‏(1971)
  • Beware of a Holy Whore ‏(1971)
  • The Merchant of Four Seasons ‏(1972)
  • The Bitter Tears of Petra von Kant ‏(1972)
  • Effi Briest ‏(1974)
  • תנועה מוטעית (1975)
  • נישואיה של מריה בראון (1979)
  • Berlin Alexanderplatz ‏(1980)
  • Lili Marleen ‏(1981)
  • That Night in Varennes ‏(1982)
  • Passion ‏(1982)
  • Sheer Madness ‏(1983)
  • The Story of Piera ‏(1983)
  • A Love in Germany ‏(1983)
  • The Future is Woman ‏(1984)
  • מחץ הדלתא (1986)
  • Miss Arizona ‏(1987)
  • Forever, Lulu - ‏( Elaine Hines / 1987 / Released / Cori Films International)
  • Abraham's Gold ‏(1990)
  • Dead Again ‏(1991)
  • Warsaw Year 5073 ‏(1992)
  • A Hundred and One Nights ‏(1995)
  • Metamorphosis of a Melody ‏(1996)
  • Werckmeister Harmonies ‏(2000)
  • הארץ המובטחת (2004)
  • Winterreise ‏(2006)
  • בקצה גן עדן ‏(2007)
  • פאוסט ‏(2011)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 a b H.W. Wilson Company (1984). Current Biography Yearbook. p. 373.
  2. ^ אוריאנה וייך, האישה כייצוג של גרמניה, בטרילוגיית מערב גרמניה של ריינר ורנר פאסבינדר, באתר בצלאל
  3. ^ Rosalind Hodgkiss, The bitter tears of Fassbinder's women, The Guardian, 8 January 1999.
  4. ^ Derek Malcolm, Rainer Werner Fassbinder: The Marriage of Maria Braun, The Guardian, 28 January 1999.
  5. ^ Berlinale 1978: Prize Winners. berlinale.de.