חנוך חסון (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוך חסון
Haravhasson.jpg
לידה 22 במאי 1867
י"ז באייר ה'תרכ"ז
חברון עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 24 באוגוסט 1929 (בגיל 62)
י"ח באב ה'תרפ"ט
חברון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון
מדינה ארץ ישראל, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חברון
השתייכות עדת הספרדים
תפקידים נוספים אב בית דין של עדת הספרדים בחברון
בן/בת זוג קלרה חסון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעקב חסון, חיים חסון, מרדכי פנחס חסון, יוסף חסון, רחמים חסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חנוך חסון (י"ז באייר ה'תרכ"ז, 22 במאי 1867י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה אב בית דין של עדת הספרדים בחברון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נולד ב-22 במאי 1867 למרדכי, סוחר אמיד מעסקני כוללות העיר, ולרבקה בחברון. חסון התחנך בישיבות העיר, ובגיל 15 נודע כבקי בש"ס.[1]

במשך כמה שנים לימד חסון בתלמוד תורה של העדה הספרדית. בשנת 1900 יצא בשליחות העדה לאסוף כספים בגולה ובשובו נבחר לחבר בית הדין בחברון והפך ליד ימינו של הרב הראשי חיים חזקיהו מדיני. חסון בין היתר גם ביצע את ההגהה וההדפסה לחלקים מספרו של מדיני, "שדי חמד" ואף כתב את ההקדמה לספר.[2]

לאחר פטירתו מדיני ב-1905, מונה חסון לאב בית דין של עדת הספרדים.[2]

בשנת 1920 נבחר לשמש כחבר הסתדרות הספרדים, והפיץ את השקל הציוני.[1]

חסון פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, התמחה בחקר תולדותיה ואסף תעודות קדומות. בעקבות חיבתו לחברון, סירב לעזובה למרות הפצרותיהם של בניו להצטרף אליהם בירושלים בטענה ש"יציאתי את העיר תמעט את ישובה".

ב-24 באוגוסט 1929, נרצחו חסון ורעייתו קלרה בביתם במהלך טבח חברון וכתבי ידו נשרפו.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נישא לקלרה, ביתו של רחמים יוסף פרנקו בשנת 1884. לזוג היו חמישה בנים: יעקב, חיים, מרדכי פנחס, יוסף ורחמים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דוד תדהר (עורך), "חנוך חסון", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 322
  2. ^ 2.0 2.1 הרב חנוך חסון, www.hebron.co.il
  3. ^ דף לזכר חנוך חסון, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה