חנוך לנער

חנוך לנער
	קמפוס ישיבת חנוך לנער בצפת
ישיבה
מוטו	אהבה שמצמיחה חסידים
השתייכות	חסידות חב"ד
תקופת הפעילות	ט' באייר תשס"ג – הווה
מייסדים	הרב אליעזר וילשאנסקי
מגמות	יהדות, טכנולוגיה, חשמל, הנדסה אזרחית, סמיכה לרבנות
בעלי תפקידים
מנכ"ל	הרב שניאור ליפסקר
צוות	כ-130 אנשי צוות
תלמידים
	כ-300 תלמידים ותלמידות
מיקום
מיקום	צפת וקריית שמונה
מדינה	ישראל
	http://www.cnl.org.il/

חנוך לנער היא רשת מוסדות חינוך של חב"ד הנותנת מענה חינוכי לנערים על מנת למנוע את נשירתם מהמסגרת החינוכית. מטרת המוסדות הם לשלב לימודי קודש ולימודי חול ברמה המקצועית הגבוהה ביותר^[1].

הגישה הייחודית של רשת "חנוך לנער", היא בתפיסה שיש מקום למוסדות חינוך אלטרנטיביים לכתחילה, עבור נערים ונערות שלימודי ישיבה או סמינר מלאים אינם מתאימים עבורם. זאת בניגוד לתפיסה הרווחת כיום שרק אחרי שנער נפלט ממסגרת ישיבתית הוא נקלט בדיעבד במסגרת אלטרנטיבית. בנוסף, מוסדות חנוך לנער היו הראשונים לשלב אנשי מקצוע מהתחום הטיפול הנפשי בתוך הישיבה, עבור הנערים הזקוקים לכך. הצוות הטיפולי כולל: פסיכיאטר, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.

הרשת נוסדה על ידי הרב אליעזר וילשאנסקי בשנת תשס"ג, בתחילה כתוכנית זמנית לקבוצת נערים, וכיום היא כוללת ארבעה מוסדות – ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, מכון הסמכה לרבנות, ומכון חיה מושקא לבנות – בכולם יחד לומדים כ-300 תלמידים. המוסד ומנהליו זכו במהלך השנים בפרסי הצטיינות והם מהווים מודל לדוגמה בשילוב איכות הוראה ומקצועיות, תוך שמירה על ערכים חינוכיים.

המוסדות מלווים על ידי הנהלה רוחנית בראשות הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ועל ידי ועד ידידים, בראשם עומד פרופסור שלמה קליש. המוסדות נתמכים ומפוקחים על ידי גופים ממשלתיים ופרטיים רבים, כמו פדרציית ניו יורק (אנ'), החברה לישראל של עופר השקעות, ועוד.

רקע והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים תשט"ו (1955) הוקם בהוראת הרבי מליובאוויטש בכפר חב"ד בית הספר למלאכה שנועד עבור תלמידי ישיבות שהתקשו עם לימודי קודש במשך יום שלם. באותה תקופה היה גל של עליית הנוער שהוכוונו ללימודי מקצוע, ויחד עם העובדה שבני ישיבות לא מיהרו להשתלב במסגרת זו, נהפך המוסד למקום מועדף לנערי העולים. בשנים האחרונות של המוסד ירדה רמתו הרוחנית והמקצועית עד שנסגרה בשנת תשנ"ו (1996). עקב כך, נוצר מצב בו מסלול הלימודים היחיד לבחורים הוא המסגרת הישיבתית הקלאסית. נערים שמסגרת כזו הייתה קשה עבורם, מצאו את עצמם ברחוב.

בקיץ שנת תשס"ג אסף הרב וילשאנסקי קבוצת נערים מקהילת חב"ד בצפת, שהיו באותה תקופה ללא כל מסגרת ישיבתית מתאימה, והחל ללמוד איתם שיעור תורה שבועי. במהלך השיעורים עלו מהם תלונות על הנטישה שחוו מעולם הישיבות ועל העדר מסגרת ישיבתית מתאימה לצרכיהם. הרב וילשאנסקי הציע להקים עבורם מסגרת זמנית לקיץ, בו ישולבו לימודי תורה וחקלאות ובמהלכה ייבחנו חלופות ראיות. באייר תשס"ג קמה המסגרת הזמנית בחצר ביתו ובתפעולו השוטף של עינב וספי, מאנשי חב"ד ביישוב יסוד המעלה. המסגרת שתוכננה להימשך כשבועיים, נמשכה למעשה חודשיים וחצי. במקביל הגיעו פניות מהורים לנערים חסרי מסגרת, מצפת ומחוצה לה, וזוהה הצורך להקים מסגרת קבועה וייחודית עבור אותם נערים.

בשנת הלימודים תשס"ד, לאחר סיום המסגרת הזמנית של הקיץ, הוקם באופן רשמי מוסד הלימודים הראשון ברשת "חנוך לנער", כאשר הרב אליעזר וילשאנסקי משמש כראש ישיבה והרב שניאור ליפסקר כמנכ"ל. המסגרת כללה שילוב של לימודי יהדות ולימודי מקצוע. בשנים שלאחר מכן הוקמו למוסד סניפים נוספים.

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת חנוך לנער[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה לקראת שנת הלימודים תשס"ד ביישוב שדה אליעזר. המסגרת כללה חצי יום לימודי יהדות ישיבתיים וחצי יום לימודי רתכות ומכונאות, מקצתם בשיתוף עם אולפנת בני עקיבא במירון. לקראת שנת הלימודים תשס"ו עברה הישיבה ליישוב דלתון, שם התקיימה שלוש שנים וחצי. באמצע שנת הלימודים תשס"ט, עברה הישיבה למתחם רחב ידיים באזור התעשייה של העיר צפת, אותו רכשה באמצעות מימון המונים בסיוע חסידי חב"ד בארץ ובעולם^[2]. עקב בעיות עם רישוי המתחם לאור העובדה שהוא ממוקם באזור תעשייה, עברה הישיבה למבנה של ישיבת "צעירי השלוחים" בצפון העיר. בשנת תשע"ד זכתה הישיבה במרכז לרכישת מתחם אכסניית הנוער 'בית בנימין' שבמרכז העיר צפת, ושם ממוקמת הישיבה עד היום^[3]. בין השנים תשע"ז-תש"פ התקיים גם סניף של הישיבה בעיר אופקים^[4].

ישיבת חנוך לנער מיועדת לנערים בגילאי ישיבה קטנה (13-16) ומושם בה דגש מרכזי על למידה בהתאמה פרטנית, העצמה אישית, מענה רגשי, והכשרת התלמידים ללמידה ברמה גבוהה. כיום יש סניף בצפת שמכיל כ-120 תלמידים ומנהלו החינוכי הוא הרב שלום לבקיבקר.

מכון תורני טכנולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתח בשנת הלימודים תש"ע לבוגרי "ישיבת חנוך לנער". בתחילה פעל המכון תחת רשת עמל, לאחר מכן עבר לרשת אורט עד לשנת תשפ"ב, אז החל לפעול תחת הרשת העצמאית "חנוך לנער" שתחת משרד העבודה. התלמידים במוסד לומדים לבחינת בגרות במקצועות הטכנולוגיים ואת מקצועות החשמל והמחשוב. מנהלו החינוכי הוא הרב שלמה אזרף.

כדי לאפשר לנערים למידה מותאמת, משולבים לימודי קודש עם לימודי חול. תוכני הלימוד עוברים התאמה ייחודית: כמות חומרי הלימודים קטנה ומונגשת באופן ידידותי, שיעורים פרטיים ניתנים לפי הצורך, כיתות קטנות, חוברות ודפי עבודה, אינטראקציה עם התלמידים ויותר דגש על הבנה מעמיקה ופחות על הספק. בשיעורים הפרונטליים נעשה שימוש במיצגים ויזואליים ובכלים דידקטיים מתקדמים, הרבה מעבר למקובל בישיבות המסורתיות.

מכון הסמכה לרבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ז נפתח בצמוד למכון התורני טכנולוגי מסלול נפרד עבור הרוצים ללמוד הנדסאות, חשמל ומבנאות (הנדסה אזרחית), בשילוב לימודי הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל. לימודי ההנדסה נעשים בשיתוף עם המכללה האקדמית צפת, כאשר חנוך לנער אחראית על בניית תוכנית הלימודים הרבנית, ניהול המסלול, עידוד התלמידים להצלחה והעמדת תנאי פנימייה מלאים. הלימודים במכון נמשכים כשנתיים. כיום לומדים במכון כ-140 תלמידים ובוגריה משולבים ביחידות מובחרות בצה"ל ובמשרות בכירות בשוק התעסוקה.

במשך שלוש שנים זכתה כיתת חנוך לנער במקום הראשון בממוצע כיתתי בפרויקט הגמר של חשמל בישראל. הזכיות הרצופות העלו את הדירוג של מסלול הלימודים להנדסאות במכללה האזורית של צפת, ממקום 15 למקום 4 בישראל.

כרם חיה מושקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוח ובשיטת ישיבת חנוך לנער והמכון התורני טכנולוגי, נפתח בשנת תש"פ מוסד דומה גם עבור בנות. בשנה ראשונה המוסד פעל מהישוב ביריה בצפת. לאחר מכן עבר לקריית שמונה, תחת משרד החינוך. בכרם חיה מושקא לומדים, לצד לימודי קודש, אומנויות העיצוב ומגדנאות. במוסד לומדות כ-50 בנות, ומנהלתה החינוכי היא גברת ורד סגרה.

גישה חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמתה של רשת חנוך לנער מבוססת על מכתבו של הרבי מליובאוויטש ביחס נערים שלא מסוגלים ללמוד במסגרת ישיבתית יום שלם. וכך כותב הרבי:

ישנם כמה אברכים ובחורים, אשר אי אפשר מפני כמה סיבות להכניסם ולהמשיכם ללימוד בישיבה כל היום כולו, אבל [אפשר ש]ילמדו איזה שעות ביום נגלה וחסידות, בתנאי אשר ילמדום גם כן אומנות ומלאכה, הנה נכון במאוד... ובטח אשר מוסד שכזה היה מביא תועלת מרובה לכמה בחורים ואברכים

— אגרות קודש חלק ה', עמוד פ"ד

האמירה פורצת הדרך של מוסדות חנוך לנער, בהתאם למכתבו של הרבי, היא בעצם ההכרה בקיומם של נערים ונערות חרדים שלא מותאמים ללמידה במסגרת של ישיבה או סמינר רגילים, ויש להתאים עבורם מסגרות חלופיות שמשלבות הכשרה לימודית ותעסוקתית. יתרונו החינוכי של מוסדות חנוך לנער על פני מוסדות דומים לו, הוא בגישה האקטיבית לאתר את הנערים עבורם נדרשת גישה חינוכית ייחודית ותוכנית לימודית מותאמת, ודאגה למסגרת עבורם לפני שהם מגיעים למצב של נשירה מהלימודים. זאת בניגוד לתפיסה הרווחת בה מציעים לתלמיד מסגרת מותאמת רק בדיעבד לאחר שנשר מהישיבה. עיקרון זה הופך את מוסדות חנוך לנער למוסדות מועדפים לכתחילה עבור בחורים ובחורות איכותיים ולא רק כמוסד ברירת מחדל. הנהלת המוסד רואה בגישה זו המשך של מה שהיה נהוג במסורת היהודית בכל הדורות.

בנוסף, הנהלת המוסדות מכירה בצורך לתת מענה להיבטים הרגשיים של התלמידים, בהקשר האישי, המשפחתי, החברתי, ודגש מיוחד על תפיסת הפנימיה כמקום עם היבטים חינוכיים משמעותיים ולא רק כממלא פונקציה של שינה בלבד^[5]. גם הפעילות החברתית בשעות הפנאי נתפסת כמנוף להשפעה בלתי פורמלית וגם בהם משולבים היבטים חינוכיים מהנים. בשעות אחר-הצהריים מתקיימים חוגי העשרה במגוון תחומים. ביניהם: כתיבת סת"ם, מוזיקה^[6], גינון, טיפול בבעלי-חיים, דרמה, גרפיקה ממוחשבת, עזרה ראשונה, ספורט ונגרות.

בתקופות החגים יוצאים התלמידים לפעילות עם כוחות הביטחון וחיילי צה"ל^[7]. בימי בין הזמנים, מארגנת הישיבה "ישיבת בין הזמנים" בהם יוצאים תלמידי המוסדות לפעילות אתגרית בשטח^[8]. מוסדות הרשת נהנים מחדרי פנאי רבים, מתחמי משחקייה מאובזרים הכוללים מערכות פלייסטיישן מתקדמות, שולחנות פינג פונג, הוקי אוויר ומשחקי חברה ומחשבה שונים. כמו כן ישנם מגרשי כדור רגל וכדור סל, ויציאות קבועות לבריכה ולטיולי שטח^[9]^[10].

אותות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון להיום (תשפ"ב), לומדים בכלל מוסדות רשת חנוך לנער כ-300 תלמידים ותלמידות והיא מנוהלת על ידי כ-130 אנשי צוות.

מנהל הישיבה, הרב וילשאנסקי, קיבל בשנת 2017 תעודת מנהל מצטיין מרשת אורט ישראל. במשך שנתיים קיבל המוסד מקום ראשון באקלים בית ספרי חיובי. בסקרי שביעות רצון שעורכת קרן ידידות טורונטו אצל הורים, קיבל חנוך לנער דירוג גבוה.

בשנת תשע"ג קיבל המוסד את פרס החינוך הארצי. ראש עיריית צפת, מר אילן שוחט, הציג את המוסד כפרויקט הדגל של העיר.

מנהל הישיבה, הרב אליעזר וילשאנסקי, היה מיוזמי ומנהלי "הסדר חב"ד" של בחורי ישיבות חב"ד מול צה"ל. ההסכם זכה להצלחה גדולה ועקב כך עורר פולמוס נוקב בתקשורת החרדית^[11].