חנוך סמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חנוך סמית
Hanoch Smith - Smith Research Center.jpg
לידה 1922
ארצות הברית
פטירה 27 בספטמבר 2007 (בגיל 85 בערך)
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל
פעילות בולטת עורך סקרי דעת קהל
השכלה תואר שני
תקופת הפעילות ? – 27 בספטמבר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סטטיסטיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חנוך סמית (192227 בספטמבר 2007) היה סטטיסטיקאי ישראלי, נודע בעיקר במדגמי הבחירות שערך.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית נולד בפיטסבורג, ארצות הברית, לאסתר (ילידת שצ'דרין בבלארוס) וניסן (יליד בוברויסק בבלארוס). בהיותו בן 16 החל ללמוד הנדסה באוניברסיטת פיטסבורג, ובהמשך עבר ללמוד סטטיסטיקה, וסיים תואר ראשון בגיל 19. במלחמת העולם השנייה התגייס לחיל האוויר האמריקאי ושירת כנווט. כמו כן, היה חבר בצוות שחיבר מבחני מיון לטייסים, כדי לקבוע איזה טייסים מתאימים למסלול לחימה בחזית, ואיזה מתאימים לתפקידים הגנתיים. לאחר המלחמה החל את הלימודים לתואר שלישי בסטטיסטיקה באוניברסיטת קולומביה, אך לא סיים את כתיבת עבודת הדוקטור, וקיבל תואר שני בלבד. במקביל ללימודיו, החל סמית בפעילות ציונית וארגן, יחד עם אחיו ואחותו, קבוצה בת כ-100 אקדמאים חילונים, שהתכוונו לעלות לישראל (ושם גם הכיר את אשתו לעתיד). ב-1950 עלה לישראל במסגרת תנועת הבונים, הצטרף לקבוצת גשר הזיו, ועבד כרפתן במשך שלוש שנים.

ב-1953 עבר עם משפחתו לירושלים, הצטרף ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ביוזמתו של טדי קולק, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה), ולאחר שנתיים קודם לסגן ראש הלשכה; תפקיד אותו מילא עד 1962. במסגרת תפקידו, השקיע סמית מאמצים בשני תחומים בולטים: היערכות למפקד האוכלוסין השני של שנת 1961, ושיפור מדד המחירים לצרכן בישראל, כך שיעמוד בסטנדרטים של מדדי מחירים הנהוגים במדינות המערב.

לאחר מכן הקים את הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה. לאורך השנים סיפק תחזיות באשר לתוצאות הבחירות לכנסת ישראל.[1] בשנת 1969 יצא לאור ספרו "הכל על הבחירות בישראל".[2] ב-1972 פרש מהשירות הציבורי, הקים את "מכון סמית" ובאמצעותו, המשיך במתן שירותי סטטיסטיקה באופן עצמאי, ובפרט סקרי דעת קהל.

בשנת 1977, לקראת מערכת הבחירות, הגיע סמית לקול ישראל, והציע להקים ביום הבחירות עבור הרשת, מערך של 24 קלפיות-דמה (קלפיות מדגמיות לצד קלפיות האמת, שבהן המצביעים שלשלו פתק הזהה לזה ששלשלו זמן קצר קודם לכן לקלפי האמיתית) לניבוי תוצאות הבחירות, על סמך מודל שפיתח, ובדומה לצורה המקובלת אז בארצות הברית. קול ישראל קיבל את הצעתו, וכך הוביל את מדגם הבחירות הראשון של קול ישראל והטלוויזיה הישראלית. מדגם זה איפשר לראשונה בתולדות מדינת ישראל לשדר תחזית של תוצאות הבחירות מיד עם סגירת הקלפיות. באותה מערכת בחירות, חזה סמית את "המהפך", אירוע פוליטי אשר היה לגמרי לא צפוי, ויצר חששות בקרב קברניטי רשות השידור טרם פרסום התוצאות בנוגע לשידורן בכלל. לבסוף, הכריז חיים יבין, קריין הטלוויזיה הישראלית, בשידור ישיר, "גבירותי ורבותי - מהפך!".[3] בימים שלאחר מכן, אכן התגלו הנתונים שסיפק סמית כמדויקים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית היה נשוי לאמה לבית נויבורגר (נולדה בבוואריה, גרמניה, היגרה עם משפחתה לארצות הברית, ומשם עלתה ב-1950 לארץ). מורה לאנגלית בעיסוקה.

אב לשלושה: ד"ר יואב סמית (מהנדס אלקטרוניקה וחוקר בתחום הביו-רפואה), רפי סמית (ממשיך דרכו בניהולו של "מכון סמית"), ואסתר (בעלת תואר ראשון בסטטיסטיקה, ועוסקת בתחום הפטנטים).

התגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנוך סמית /הרשות לתכנון כוח אדם, מחקר כח אדם - הרופאים בישראל, תכונות כיום ותחזיות עד 1970, ירושלים, משרד העבודה - הרשות לתכנון כח אדם, 1964.
  • חנוך סמית, ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת הששית (תדפיס מתוך "הארץ", 27, 29,28 לנובמבר 1965), ירושלים, האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי החברה, החוג למדע המדינה, 1967.
  • חנוך סמית, הכל על הבחירות בישראל (איורים: יהושע ג'קסון [ג'קי]), תל אביב, הוצאת עדי/מהדורת ידיעות אחרונות, 1969.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החזאי של יום הבחירות, מעריב, 24 בספטמבר 1965
  2. ^ חנוך סמית, הכל על הבחירות בישראל (איורים: יהושע ג'קסון [ג'קי]), תל אביב, הוצאת עדי/מהדורת ידיעות אחרונות, 1969.
  3. ^ אמנון מרנדה, חברים נפרדים מהסוקר של המדינה, ynet, ‏28/09/2007
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.