חנוך רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר חנוך רון (נולד ב-1936) הוא מבקר מוזיקה ומורה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוך רון נולד בשנת 1936 בתל אביב, בן לציפורה ואריה רון (רוזנצוייג). למד בבית הספר "בלפור" ובגימנסיה "גאולה" בעירו. את הכשרתו המוזיקלית קיבל במדרשה למורים למוזיקה בתל אביב, והמשיך לתואר שני בחינוך ובספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך דרכו, בשנת 1978, קיבל תואר דוקטור בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, על מחקר על הכשרים המוזיקליים אצל ילדים טעוני טיפוח בנים להורים בני עדות המזרח בישראל, שעשה בהנחיית הרצל שמואלי.[1]

אחרי סיום לימודיו עבד רון כמורה למוזיקה בבית הספר היסודי "חביב" בראשון לציון, והעלה את איכות לימודי המוזיקה וחשיבותם בבית הספר לרמה גבוהה. אשתו, עדנה לבית אוסטשינסקי, הייתה מבוגרי בית הספר, ובהמשך לימדה בו גם היא. בהמשך יצא עם אשתו בשליחות ללונדון, שם לימדו יחד בבית הספר "ראש פינה" ויצרו שיטת הוראה חדשנית לעברית בעזרת אמצעים אורקוליים ודרמה.

לאחר שובו לישראל התמנה חנוך רון למפקח על לימודי המוזיקה במשרד החינוך. במשך שנים שימש כמבקר מוזיקה בעיתונים "דבר" ו"ידיעות אחרונות". כמו כן הוא מרצה למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי.

חנוך ועדנה הם הורים לשתי בנות, מיכל ודנה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כשרים מוסיקליים אצל ילדים טעוני טיפוח בני עדות המזרח בישראל, עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תשל"ט 1978.
  • הכול ביקורת: מבחר ביקורות המוסיקה מהשנים 1971–2009, [ח.מ]: ח. רון, 2009.
  • שנברג מת: האוונגרד במוסיקה – עלייתו ונפילתו, תל אביב: ח. רון, 2009.[2]
  • מוסיקה יחפה: שיחות עם מוסיקאים, תל אביב: ח. רון, 2010.
  • מחיקת הזיוף: התלוש, הבינוני והמבריק במוסיקה הישראלית, תל אביב: ח. רון, 2010.
  • רקויאם לבינוניות, תל אביב: ח. רון, 2010.
  • הילד שומע: פרקים בתפיסה המוסיקאלית, תל אביב: ח. רון, 2011.
  • קונצ'רטו לביקורת, תל אביב: ח. רון, 2011.
  • מחכים לריגוש: הברק מול הכישלון באולמות הקונצרטים, תל אביב: ח. רון, 2012.
  • מגהצים את המוסיקה: הקונצרטים בישראל: מבחר ביקורות, תל אביב: ח. רון, 2012.
  • להדליק את המוסיקה: מנצחים, מלחינים וסולנים בחיפוש אחר הפרשנות האישית, תל אביב: ח. רון, 2013.
  • הם נוגעים במוסיקה: מנצחים, סולנים, תזמורות וזמרים בראי הביקורת המוסיקאלית, תל אביב: ח. רון, 2013.

מאמרים:

  • '50 שנות חינוך מוזיקלי בגן-הילדים בישראל', הד הגן סג, א (ספטמבר 1998), 56–73.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דליה כהן-גרוס, 'חנוך על-פי דרכו: ארבעה סוגלים סגנוניים בכתיבתו של מבקר המוזיקה חנוך רון', חלקת לשון 36 (תשס"ה–תשס"ו), 91–110.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עבודות דוקטורט - תשל"ט, באתר הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, אוניברסיטת תל אביב.
  2. ^ על הספר: שנברג מת, באתר הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, אוניברסיטת תל אביב.