חניבעל מונומאכוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חניבעללטינית: Hannibal) שכונה ביוונית מונומאכוס ("הלוחם לבד"). היה מצביא קרתגי ששירת בצבאו של חניבעל ברקה והתלווה אליו במסעו לאיטליה. נודע כאחד הקצינים האכזריים והחמדנים ביותר שלו.

המקור היחיד אודות אדם זה הוא ההיסטוריון היווני פוליביוס, המזכיר אותו בספרו "היסטוריה". פוליביוס מספר על סמך עדותם של בני קרתגו שחניבעל מונומאכוס היה מיודד מאוד עם מאגו ברקה, אחיו הצעיר של חניבעל ברקה, והשניים פעלו לעיתים קרובות ביחד, אם כי הם "תמיד תמרנו בזהירות רבה יותר איש נגד רעהו מאשר נגד האויב". הוא מתאר אותו כחמדן, תאב בצע, ואכזרי ביותר,[1] ומזכיר מעשה מזעזע שלו: כאשר חניבעל ברקה חצה את הרי האלפים, צבאו סבל ממחסור חמור באספקה. ברקה כינס את קציניו כדי לדון במצב, ומונומאכוס קם והודיע שלדעתו יש דרך אחת בלבד לפתור את הבעיה. ברקה נתן לו את רשות הדיבור, ומונומאכוס טען שכדי לשרוד יש ללמד את החיילים לאכול בשר אדם. פוליביוס כותב שברקה הזדעזע מההצעה אולם לא השיב עליה. הוא מוסיף גם שזהו המקור לטענות מאוחרות יותר הנזכרות בין היתר אצל טיטוס ליוויוס, שברקה הרגיל את אנשיו לאכול את גופות אויביהם.[2] מכאן ואילך חניבעל מונומאכוס אינו נזכר עוד ולא ידוע מה עלה בגורלו.

חוקרים מודרניים העלו את הסברה, לפיה חניבעל מונומאכוס אינו דמות אמיתית, והומצא בידי המקור של פוליביוס (ככל הנראה סוסילוס, לבלרו של חניבעל ברקה) כדי לסמל צד אפל יותר באישיותו של ברקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה בספרו של ויליאם סמית
  2. ^ פוליביוס, ספר תשיעי, 24.