חנן פלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

חנן פלד (נולד ב-29 באפריל 1951) הוא תסריטאי, מחזאי וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלד (פלדמן במקור) נולד וגדל בתל אביב. הוא בנם של ניצולי שואה. אביו, ששהה במחנה דכאו, ניצל הודות לאחראי עליו בבית הדפוס של הצבא הנאצי, ששלח אותו ואת אחיו לעבוד בלילה בו ידע שהולכים לעשות אקציה, אך לא הצליח להציל את משפחתו, כולל אישה וילד בן שנתיים, שנספו באושוויץ. על החיים בבית של ניצולי שואה סיפר לימים[1]:

אתה מרגיש כאילו כל הזמן אתה דורך על ביצים. חס וחלילה לא לגרום להם עוד סבל. ואתה חש שאתה הפיצוי, שעל כתפיך יושבים כל הדודים והסבים והסבתות שמתו, וכולם מגולמים בך. זו מעמסה נורא גדולה, ואתה מוכן לעשות הרבה כדי לפצות אותם, עד שאתה מרגיש שאתה לא יכול יותר ואז אתה מתנתק"

פלד הוא בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. הוא כתב תסריטים לתוכניות הטלוויזיה הקלאסיות "זהו זה" (כולל את הפרקים "סרט ערבי" ו"האחים בוז") ו"רחוב סומסום" ששודרו בטלוויזיה החינוכית בשנות ה-80 וה-90, את התוכנית "ייסורי אפרים" בערוץ 2 (על פי ספרי אפרים קישון), את סדרת הטלוויזיה לילדים "קופיקו" (על פי ספריה של תמר בורנשטיין-לזר), את הסדרה "המרכז" ואת תוכנית הטלוויזיה לילדים "גאון של אבא" עם יהורם גאון.

כתב את הדרמות "אשכבה", "אורחים" ו"שניים בדרך", את מחזות התיאטרון "חבר'ה" (לתיאטרון החאן), "לילה בתל אביב", "פדיון האב", "מלון מינסק" ו"זהב טורקי" (על פי שלום עליכם), ולקולנוע כתב את התסריטים לסרטים "האינסטלטור", "לא שם זין", "השיבה מהודו", "war zone", ""טיפת מזל", "מכתבים לאמריקה" (אותו גם ביים) ו"מחכים לסורקין"[2]. כמו כן כתב שני ספרי פרוזה: "תה ואורז" ו"חבקי אותי חזק"[3],שזכו להערכת הביקורת אך לתפוצה דלה.

פלד הוא אחיו של עורך הדין אביגדור פלדמן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תה ואורז (רומן), הוצאת גוונים, תל אביב, תש"ס 1999
  • חבקי אותי חזק הוצאת גוונים, תל אביב, תשס"ב 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום מוכיח, לגדול במשפחה שהיא ברירת מחדל, אתר "הבמה", 8 בינואר 2007
  2. ^ חנן פלד, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
  3. ^ חנן פלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"