חנניה יוסף אייזנבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנניה יוסף אייזנבך
אין תמונה חופשית
לידה 22 בנובמבר 1943
כ"ד בחשון תש"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ל' בשבט ה'תשפ"א (בגיל 77)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלמה חיים קסלמן הרב שמואל אלעזר היילפרין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חנניה יוסף אייזנבך (כ"ד בחשוון ה'תש"ד, 22 בנובמבר 1943ל' בשבט ה'תשפ"א) היה ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס וראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת בית ישראל בירושלים, לשמעון בן ציון וחנה רעכיל אייזנבך. למד בישיבת עץ חיים, בישיבת פוניבז' ובישיבת תורת אמת. בשנת ה'תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.

בשנת ה'תשכ"ט התחתן עם ברכה עלקא בת הרב אהרן ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם.

נפטר בל' בשבט תשפ"א לאחר מחלה קשה[1].

בנו, הרב שמעון בן ציון, הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים בברינואה (חתן הרב יחיאל מנחם מנדל קלמנסון). חתנו, הרב אברהם אשר בלינוב, הוא ראש ישיבה קטנה תומכי תמימים באלעד. גיסו הוא רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בקריית גת משנת תשכ"ח, כראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק מתשנ"ה וכראש כולל "בית מדרש הגבוה" בירושלים, מתשל"ח.

זכה בשנת ה'תשמ"א בפרס קרן עמק הלכה ע"ש הרב בוימל, על בירורי הלכות אונאה.

השתתף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית החל משנת תשל"ז[2]. בשנת תש"נ ייסד, עם הרב שלום דב ליפשיץ, את מכון "הלכתא בטעמא", לעידוד כתיבת יצירות תורניות על שולחן ערוך הרב. הארגון מנוהל היום בידי חתנו.

שימש כחבר הנהלת העיתון כפר חב"ד, וכתב בו טורים תחת שמות עט שונים.

בשנת תשע"א היה ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל שעל ידי מרכז רבני אירופה[3]. משנת ה'תשע"ב היה ראש כולל ורב בקהילת "אהל יוסף משה" חב"ד בבואנוס איירס.

הרב אייזנבך הוציא סדרת ספרים בשם "מחנה יוסף" שקיבלו הסכמות בין היתר את הסכמות הרב שלמה יוסף זוין, הרב משה פיינשטיין, הרה שלמה זלמן אוירבך והרב יצחק יעקב וייס.


ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשיאי חב"ד ובני דורם, לקט של קשרים בין גדולי ישראל והחסידות בכל הדורות עם נשיאי חב"ד, החל מבעל התניא ועד הרבי מחב"ד, תשל"ב
  • הגאון מלובלין, פרקי חייו ולקט מתורתו של רבי שניאור זלמן פראדקין, בהוצאת כולל חב"ד, ירושלים תשל"ז
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים ברמב"ם ושולחן ערוך הרב בהלכות ציצית, תשל"ט
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים בסוגיות ממסכתות. כרך על מסכת פסחים, תשל"ו. וכרך על מסכת סוטה, תשמ"ו
  • רבן של ישראל, מאמרים על אישיותו התורנית של הרבי מליובאוויטש, תשמ"ח
  • מאורי ישראל, פרקים בתולדות חיים ופועלם של גדולי ישראל וחסידי חב"ד, תשנ"ד
  • מחנה יוסף, שיעורים והערות בסוגיות על מסכת שבת ובדברי הרמב"ם, ובירורים בהלכות שבת, תש"ס
  • כשרות, עיונים תורנים בנושאי כשרות המזון בעידן הטכנולוגי ופתרונות מעשיים, בהוצאת חסדי לב, תשס"ה (עורך ראשי)
  • עד הגל- חיבור על ענייני ל"ג בעומר בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות, תשס"ה
  • ירח האיתנים, הערות והארות בקדושתם של ימי חודש תשרי, תשס"ז
  • הערות וציונים לספר תניא קדישא, תשס"ט
  • קונטרס מחנה יוסף, הערות ברמב"ם ובשולחן ערוך הרב על הלכות תפילין, תשע"א
  • מחנה יוסף ביאורים והערות בדברי הרמב"ם ז"ל, תשע"ב[4]
  • מחנה יוסף, על חודשי אלול – תשרי, תשע"ג
  • מחנה יוסף, הערות ועיונים בתורת הרבי מליובאוויטש, תשע"ה
  • מחנה יוסף, שאלות ותשובות ומכתבי תורה, תשע"ז
  • מחנה יוסף, הערות וביאורים ברמב"ם. כרך על הלכות יו"ט, מועדי ישראל ושבת, תשמ"א. כרך על הלכות תפילין, תשע"ז
  • יחננו ויברכנו כרך על חודש כסלו, תשע"ז. וכרך על חודש תמוז, תשע"ז

ערך את הספרים: חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם חלק ב' ו-ג', תשמ"ה ותשמ"ז, קובץ מיוחד לחידושי תורה, תשל"ז; כבוד חכמים, תשמ"ב; כבוד חכמים עטרת פז, תשמ"ז; יד אהרן לזכרו של חותנו הרב אהרן ברנשטיין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה ויסברג, אבל: מגדולי ראשי הישיבות של חב"ד הלך לעולמו אתר בחדרי חרדים, ל' בשבט תשפ"א
  2. ^ השתתף בכתיבה הכרכים יח, כא-כז, לא, לד, לה.
  3. ^ אורח ב"כינוס תורה" הבלגי: הרב חנניה יוסף אייזנבך באתר col, תשע"א
  4. ^ מחנה יוסף להורדה