חנניה יוסף אייזנבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נראה לעיתים כקורות חיים לפי שנים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חנניה יוסף אייזנבך
אין תמונה חופשית
לידה 22 בנובמבר 1943 (בן 76)
כ"ד בחשון תש"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלמה חיים קסלמן הרב שמואל אלעזר היילפרין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חנניה יוסף אייזנבך (נולד בכ"ד בחשון תש"ד, 22 בנובמבר 1943) הוא ראש כולל "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ארגנטינה; בעבר היה ראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת בית ישראל בירושלים לשמעון בן ציון וחנה רעכיל אייזנבך. אמו הייתה דור שישי לרבי שניאור זלמן מלאדי. למד בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים אצל הרב שמואל אלעזר היילפרין, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. בחודש אלול תשכ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי - 770 שבניו יורק. בסיום השנה חזר לארץ וייסד[דרושה הבהרה] שיעורים בחסידות בישיבה קטנה של תורת אמת בירושלים.

בשנת תשכ"ח התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בקריית גת, ושימש שם גם כמשפיע ור"מ. יזם שיעורי תורה בקריית גת. בשנת תשכ"ט התחתן עם ברכה עלקא בת הרב אהרן ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם.

בשנת תשל"ז החל לעבוד במערכת אנציקלופדיה תלמודית כמה שנים[1]. בשנת תשל"ח התמנה לראש כולל "בית מדרש הגבוה" בירושלים. במקביל מסר פעם בשבועיים שיעור כללי בישיבת תומכי תמימים בקריית גת. בשנת תשמ"א זכה בפרס "קרן עמק הלכה ע"ש הרב בוימל", על בירורי הלכות אונאה.

בחול המועד פסח תשמ"ה הנחה במעמד המרכזי של סיום הרמב"ם הראשון שנערך ב"בניני האומה". ערך בתשמ"ה בהוראת הרבי מלובביץ' את ה"חידושים וביאורים בש"ס ובדברי הרמב"ם" חלקים ב' וג'.

בשנת תשמ"ח התמנה לבקשת הרב אפרים וולף לחבר באגודת חסידי חב"ד בישראל, וכן נמנה בין חברי הנהלת עיתון כפר חב"ד שם כתב באופן קבוע טורים תחת שמות עט. בשנת תש"ן יסד את מכון "הלכתא בטעמא" עם הרב שלום דב ליפשיץ, לעידוד כתיבת חדושי תורה ומחברי ספרים על שולחן ערוך הרב, המנוהל היום בידי חתנו.

באלול תשנ"ה התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק שנפתחה שנה קודם לכן. באלול תשנ"ו פתח ישיבה גדולה. בי"ט בכסלו תשס"ג התפצלה הישיבה לשניים והוא נשאר בישיבה הגדולה. בתשס"ט נסגרה הישיבה הגדולה מחוסר אמצעים כלכליים. בשנת תשע"א היה ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל שעל ידי מרכז רבני אירופה[2], משנת תשע"ב מכהן הרב אייזנבך כראש כולל, רב ומו"צ בקהילת "אהל יוסף משה" חב"ד בבואנוס איירס, ארגנטינה.

במשך כמה שנים מסר שיעורים בכולל "בית ישראל" בבית הבאבא סאלי. ספריו "מחנה יוסף" זכו להסכמות של הרבנים משה פיינשטיין, שלמה יוסף זווין, יצחק יעקב וייס, שלמה זלמן אוירבך ועוד. משך שנים היה חבר בוועדת בדיקה בחידו"ת על שיחות הרבי, שאחר כך הופיעו בשני ספרי "מאורה של תורה". אייזנבך חבר בהנהלה הרוחנית של "תורה ויהדות לעם" של אגודת ישראל.

בנו הרב שמעון בן ציון הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים בברינואה צרפת. חתנו, הרב אברהם אשר בלינוב, משמש כראש ישיבה קטנה תומכי תמימים באלעד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים בסוגיות ממסכתות. כרך על מסכת פסחים, תשל"ו. וכרך על מסכת סוטה, תשמ"ו
  • מחנה יוסף, חדושים וביאורים ברמב"ם ושולחן ערוך הרב בהלכות ציצית, תשל"ט
  • מחנה יוסף, הערות וביאורים ברמב"ם. כרך על הלכות יו"ט, מועדי ישראל ושבת, תשמ"א. כרך על הלכות תפילין, תשע"ז
  • מחנה יוסף, שיעורים והערות בסוגיות על מסכת שבת ובדברי הרמב"ם, ובירורים בהלכות שבת, תש"ס
  • מחנה יוסף, על חודשי אלול – תשרי, תשע"ג
  • מחנה יוסף, הערות ועיונים בתורת הרבי מליובאוויטש, תשע"ה
  • מחנה יוסף, שאלות ותשובות ומכתבי תורה, תשע"ז
  • חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם חלק ב' ו-ג', תשמ"ה, תשמ"ז
  • נשיאי חב"ד ובני דורם, לקט של קשרים בין גדולי ישראל והחסידות בכל הדורות עם נשיאי חב"ד, החל מבעל התניא ועד הרבי מחב"ד, תשל"ב
  • רבן של ישראל, מאמרים על אישיותו התורנית של הרבי מליובאוויטש, תשמ"ח
  • מאורי ישראל, פרקים בתולדות חיים ופועלם של גדולי ישראל וחסידי חב"ד, תשנ"ד
  • עד הגל- חיבור על ענייני ל"ג בעומר בהלכה, אגדה, קבלה וחסידות, תשס"ה
  • ירח האיתנים, הערות והארות בקדושתם של ימי חודש תשרי, תשס"ז
  • הערות וציונים לספר תניא קדישא, תשס"ט
  • קונטרס מחנה יוסף, הערות ברמב"ם ובשולחן ערוך הרב על הלכות תפילין, תשע"א
  • יחננו ויברכנו כרך על חודש כסלו, תשע"ז. וכרך על חודש תמוז, תשע"ז

ערך את הספרים: קובץ מיוחד לחידושי תורה, תשל"ז; כבוד חכמים, תשמ"ב; כבוד חכמים עטרת פז, תשמ"ז; יד אהרן לזכרו של חותנו הרב אהרן ברנשטיין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השתתף בכתיבה הכרכים יח, כא-כז, לא, לד-לה.
  2. ^ אורח ב"כינוס תורה" הבלגי: הרב חנניה יוסף אייזנבך באתר col, תשע"א
  3. ^ טיוטה
  4. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  5. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  6. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  7. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון, על שם אבי המשפחה רבי שניאור זלמן מלאדי שהוא צאצא שלו (למעשה גם שאר המופיעים בעץ זה הם צאצאים של רש"ז מלאדי)
  8. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  9. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  10. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' שעליו מבוסס עץ זה
  11. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  12. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק במקומות שבהן הספר מצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים