חסידה לנדאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידה לנדאו
לידה 30 באוגוסט 1926
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בינואר 2017 (בגיל 90) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, קלישר
תחום יצירה ציור, פסיפס סביבתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידה לנדאו (30 באוגוסט 1926 - 12 בינואר 2017) הייתה ציירת ואמנית ישראלית. התמקדה בציורי נוף, וציורים המשקפים את סביבתה החזותית והרוחנית.

נושאים מרכזיים ביצירתה הם: בריאת העולם, דקלים, טלית, תנ"ך, שוד קשישים, חלוני רקיע, תמרור - כמעט תאונה. בסוף חייה חזרה לצייר את נושאי המקרא בסגנון מופשט משולב בפיגורטיבי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידה לנדאו נולדה בפולין בשנת 1926 (כ' אלול תרפ"ו) לישראל צבי ויוכבד מישור. בשנת 1933 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה שהתיישבה בתל אביב. בשנים 19441947 למדה ציור ועיצוב גרפי בבית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים, בהדרכתו של הצייר מרדכי ארדון. בשנת 1960 למדה רישום אצל מרסל ינקו ובשנת 1968 למדה ציור בצבע בבית הספר לאמנות "קלישר" בתל אביב, אצל אריה מרגושילסקי. לאחר לימודיה בבצלאל הגיעה לקיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן.

חסידה נישאה לאורי לנדאו, ממקימי ענף התמרים בישראל, ונולדו להם ארבעה ילדים[2]. שנים רבות שימשה חסידה מורה לציור בבית הספר המשותף שק"ד, ואף העבירה חוגי ציור לחברים מבוגרים בקיבוץ ובמועצה האזורית. לנדאו הייתה מוערכת מאוד על ידי תלמידיה. בקיבוץ שלוחות יצרה בסטודיו משלה.

נפטרה בשנת 2017, ונקברה בבית העלמין בקיבוצהּ שלוחות.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוריה של חסידה לנדאו הם פרי שעות עיון רבות המוקדשות לכל נושא ונושא, עשרות שנות למידה, והתעניינות בהוויה האמנותית כמורה וכתלמידה. סגנון הציור שלה משלב את המופשט עם הפיגורטיבי. הציורים הם גדולים ובצבעים בהירים – בהשפעת האור החזק של קיבוץ שלוחות בעמק בית שאן[3].

אנשי קיבוץ שלוחות ועמק בית שאן (שנקרא היום עמק המעיינות), היוו את המקור ליצירתה הראשונית של חסידה, או בלשונה: "נושאי ציורי לקוחים מסביבתי הקרובה, החזותית והרוחנית. סביבה של קבוצה דתית בעמק בית שאן"[1]. עם השנים הרבתה חסידה לעסוק בסיפורי המקרא. ציורי התנ"ך שלה משלבים לימוד מדרשי והתבוננות מעמיקה בטבע.

מחשבות על יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרון "דרך נוטע" המספר את סיפורם של חסידה ואורי לנדאו, שהוציאה הממשפחה בהוצאה פרטית, מספרת חסידה קצת על תחושותיה כאמנית דתייה וקיבוצניקית שלא מצליחה לפרוץ עם יצירתה לעולם הרחב: "לפעמים אני מרגישה כאילו אני חיה בשני עולמות, מצד אחד יוצרת כלפי פנים בצניעות את מה שבוער בתוכי, אבל כיוון שאינני צריכה להתפרנס מכך אני לא מוכרת. מצד שני כשאני רוצה למכור אין בידי הכלים להיחשף, כך אני נשארת לא מוכרת ומתקשה לפרוץ את המעגל הזה... מצד אחד מספיקה ומספקת אותי עצם היצירה ומצד שני בכל זאת חשוב לי לדעת מה קורה עם העבודות שלי במפגש עם הקהל ואיך הוא מגיב... הייתה אצלי בסטודיו קבוצה של כמרים שהגיבו לעבודות מעומק הלב, הם עלו על הנקודות שהתכוונתי וזה הרגיע אותי... אם קיים חשש להפתח הוא אינו נובע מהמקום של חשיפת העבודות שלי כלפי אלה שאינם יהודים. אלוהים הוא שלהם כמו שלנו. מאוד הייתי רוצה שיכנס לסטודיו גם ערבי מוסלמי, אמנם אני חושבת שהמקור הוא היהדות, אבל אלוהים הוא של כל הדתות.

זיכרון לשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידה לנדאו עסקה הרבה בנושא השואה, וכמנהגה - ביסודיות. בעלה אורי, היה ניצול שואה, ומשפחתה המורחבת של חסידה, מצד אביה - סבא, סבתא, דודים ובני דודים, כמו גם משפחתו של אורי נספתה במחנות הריכוז.

חסידה לנדאו יצרה אנדרטה לזכר קרבנות השואה, שהם קרובי משפחה של חברי קיבוץ שלוחות, וזוהי אחת מעבודותיה הבולטות. האנדרטה כוללת שישה עמודי בטון, שעליהם מוטבעים שמות בני המשפחה. הקמת האנדרטה לוותה בתהליך הכנה ארוך ומשמעותי עבור חברי הקיבוץ. קדמה לו יצירת ספר זיכרון אודות הנספים. הספר עטוף שק ודפיו צבועים בצבע בז'. על כל דף מסגרת בטכניקה של חיתוך עץ עם הכיתוב 'יזכור' ובמרכזו שמות בני משפחה שנספו בכתב ידם של החברים. הספר מאפשר להזכיר גם שמות של בני משפחה רחוקים[4].

יצירה אחרת של לנדאו בהקשר לשואה היא תבליט על חזית אחורית של בית הכנסת בשלוחות. התבליט מורכב משישה עמודים יצוקים בצורת משולש, המטילים צל אחד על השני. בין העמודים משולבות אבני אילת אדומות, כסמל של אש ודם, ואבן ירוקה אחת ממכרות תמנע, כסמל לתקווה. הפסל התלוי נוצר כמחווה לחברי שלוחות, שתרמו מכספי השילומים שלהם לטובת בניית בית הכנסת. תיעוד הפסל המצולם שמור בספריה הלאומית[5].

פסיפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מטכניקות היצירה החביבות על לנדאו הייתה פסיפסים. ביחד עם חבר הקיבוץ חיים שכטר, היו אוספים אבנים מן הטבע להכנת הפסיפסים הרבים, שהציבו ברחבי הקיבוץ. הבולט ביותר הוא "קיר ירושלים", שהוא מעין פסל סביבתי המתאר את העיר ירושלים. אזור "קיר ירושלים" הפך לאתר מומלץ למבקרים בעמק, ולפניו נערכים טקסים וחתונות[6].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[7]

  • 1966 - בית סוקולוב, תל אביב
  • 1972 - 'כי האדם עץ השדה' ו'גופים בחלל' במוזיאון אשדות יעקב
  • 1973 - 'בריאת העולם' – גלריה אנגל, ירושלים
  • 1977 - 'ענפי דקלים' משכן לאמנות עין חרוד[8]
  • 1978 - 'טליתות ותמרים' – בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה
  • 1990 - "בראשית", "טליתות ותמרורי דרך" – בית יד לבנים, טבריה[8]
  • 1992 - "תמרור – כמעט תאונה" – מוזיאון וחצרות איכרים, כפר תבור
  • 1996 - "ציורי תנ"ך" – מוזיאון בית התנ"ך – תל אביב
  • 2002 - 'בראשית' סטודיו אמן - בי"ס וגלריה לאומנויות, חדרה, בית התנ"ך, תל אביב.
  • 2012 - קול התנ"ך בראי המכחול" – גלריה עירונית עפולה[9]
  • בנוסף נערכו תערוכות בקיבוצים שונים כמו: גינוסר, טירת צבי, בית השיטה, מעלה גלבוע, קבוצת יבנה ושלוחות.
  • תערוכה קבוצתית[10]

ספר - קול התנ"ך בראי המכחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2006 יצא לאור ספר יצירותיה של חסידה לנדאו במתכונת אלבומית, בעיצובו של האמן משה מירסקי. בספר מופיעים ציורי התנ"ך של לנדאו, כשלצידם הפסוקים הרלוונטיים, ובנוסף דברי פתיחה וסיכום. הספר יצא לאור בהוצאת המשפחה[11].

בינואר 2018, הוציאה המשפחה ספר נוסף לזכרה של חסידה "ממעוף החסידה - מחשבותיי בקו וצבע", בפורמט דומה לספר הקודם, ובו מפורטים תהליכי העבודה והמחשבה מאחורי היצירות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידה לנדאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ממעוף החסידה - מחשבותיי בקו וצבע, המשפחה, 2018
  2. ^ דרך נוטע - סיפורם של חסידה ואורי לנדאו, המשפחה, 2007
  3. ^ עיצוב והפקה: משה מירסקי, קול התנ"ך בראי המכחול, המשפחה, 2006
  4. ^ קפלן, ג', לראות את הזיכרון, עמודים נ"ד, גליון 700, 2006
  5. ^ המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים, Embossment at Kibbutz Shluhot., primo.nli.org.il, ‏1990
  6. ^ קיבוץ שלוחות, קיר ירושלים וסיור, באתר שלוחות קהילנט
  7. ^ טיוטה לספר "קול התנ"ך בראי המכחול", 2006
  8. ^ 1 2 דף מידע קיבוץ שלוחות, גיליון 1486/א, 23.3.1997
  9. ^ חסידה לנדאו - קול התנ"ך בראי המכחול, באתר גלריה עירונית עפולה - ארכיב, ‏2012
  10. ^ מוזיאון ישראל, תערוכות קבוצתיות, באתר מרכז מידע לאמנות ישראלית
  11. ^ לנדאו, ח'; מירסקי, מ', קול התנ"ך בראי המכחול, שלוחות: ח.לנדאו, 2006