חסידות אוטיניא
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| התפלג מ | חסידות ויז'ניץ |
| מקום ייסוד | אוטיניה |
| מייסד | חיים הגר |
  | |
חסידות אוטיניא (מכונה אנטניא או אטיניא) היא חצר חסידית שפעלה בגליציה המזרחית לפני השואה, ענף מחסידות ויז'ניץ. הוקמה בעיירה בסוף המאה ה-19, אחר מלחמת העולם הראשונה עברה לסטניסלב. האדמו"ר הראשון היה רבי חיים הגר, בנו של רבי ברוך מויז'ניץ. כיום מכהן רבי ברוך הגר כאדמו"ר מאוטיניא בבני ברק.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תרנ"ג נפטר רבי ברוך מויז'ניץ. בנו השני, רבי חיים, רכש שטח בעיירה אוטיניה והקים שם את חצרו[1]. על אף שאחיו הגדול, רבי ישראל ירש את חצרו של אביהם ורוב החסידים הלכו אליו, חלק מהחסידים פנו לרבי חיים, בהם תלמידי חכמים וגבירים רבים. חסידיו נמנו באלפים. בתי כנסת של החסידות היו נפוצים ברחבי גליציה, כמו בלייפציג ולבוב. אף בקראון הייטס נבנה בית מדרש של החסידות (קיים עד היום ברשות חסידי חב"ד).
לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה החצר לסטניסלב הסמוכה, שם הקים רבי חיים בית מדרש גדול. בנו, רבי מנחם מנדל, חזר לאוטיניא ושיקם שם את החסידות. כעבור מספר שנים חלה בטיפוס, ונפטר בחיי אביו.
בשנת תרצ"ב נפטר רבי חיים, ועל מקומו עלה בנו רבי ישראל שלום יוסף ה"נפש ישי". נרצח באייר ה'תש"ד, יחד עם ילדיו. החסידות נכחדה בשואה כמעט כליל.
לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידים ממשפחות חסידי אנטניא הקימו לאחר השואה בית כנסת בתל אביב[2] ובחיפה.
רבי חיים מאיר מוויז'ניץ הכתיר את רבי משה הגר (? - כ"ה באב תשנ"ד) נינו של רבי חיים מאנטניא (אביו הרב ברוך הגר היה בנו של רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה אחיו וחתנו של רבי חיים), לאדמו"ר מאנטניא. הוא פתח בית מדרש ברחוב הושע בבני ברק, והתאספו סביבו כמה משפחות מחסידי אנטניא. בתשכ"ט הקים את ישיבת טל חיים על שם האדמו"ר רבי חיים בתל אביב, אולם הישיבה נסגרה כעבור שנים אחדות.
האדמו"ר הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ברוך הגר (ייד') בנו של רבי משה, משפיע חסידי, וראש חברה בחסידות ויז'ניץ, הוכתר לאדמו"ר עם פטירת אביו. אחיו הרב אריה פתח בית מדרש בשנת תש"פ בבני ברק, בו הוא החל לכהן כאדמו"ר. חצרו מכונה "אוטיניא-הורודנקה" על שם רבי חיים מאנטניא וחתנו רבי יחיאל מיכל מהורודנקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוטניא, באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חיים האגער זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 26–27, באתר היברובוקס
- רבי חיים מאטיניא, בעלון "איגוד בני החבורות ויז'ניץ", באתר היברו בוקס
- האדמו"ר מאטניה רבי ישראל שלום יוסף הגר הי"ד, באתר תורתך לא שכחתי
- יעקב אבוביץ, זכר צדיק לברכה: האדמו"ר מאנטניא ערך סעודת הילולא לאביו, באתר JDN
- הזמנה מאת ה'אמרי חיים' מויז'ניץ לחתונת הרה"ק רבי משה מאנטניא זצ"ל - תשט"ז, באתר בידספירט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי חיים בחר בעיירה זו עקב מעשה שהיה לו עם סבו הצמח צדיק, שפעם נסעו ועברו בעיירה זו וסבו הצביע לו על שטח ואמר לו:"אפשר להקים פה סאלאש (אוהל) גדול". רבי חיים הבין שרמז לו שיקים את חצרו במקום זה בבוא היום.
- ^ הודעה על סעודת הילולא לרבי חיים מאוטיניא בבית המדרש בתל אביב, באתר הספרייה הלאומית.