חסידות אוסטרהא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות אוסטרהא הייתה חסידות ווהלינית (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי יעקב יוסף מאוסטראה המכונה "רבי ייב"י".

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי יעקב יוסף היו שלושה בנים, רבי אליקים געץ, רבי פנחס ורבי נחמן. רבי אליקים געץ התנהג באדמו"רות אך לא בפרסום. הוציא את ספרו של אביו. נפטר בכ"ו באלול תקפ"ד. רבי נחמן היה פרוש מהעולם וצם משבת לשבת. רבי פנחס כיהן באדמו"רות באוסטרהא. היה מתמיד גדול והיה נוהג להתבודד בבית המדרש. נפטר בכ"ב בכסלו תקס"ו. בניו היו רבי יעקב יוסף ממלא מקומו ורבי משה מאורזיטשוב. חתנו היה רבי ברוך מקונסטנטין.

רבי יעקב יוסף ספרד היה חתנם של רבי שמחה ופייגא, הורי רבי נחמן מברסלב, ונכדי הבעל שם טוב ורבי נחמן מהורדנקא. כיהן כאדמו"ר לאלפים. ישב במאסר יחד עם רבי אברהם מטריסק עקב הלשנה של המשכילים. בשנת תר"ט נסע לימפולי שם נפטר בכ"ג בתמוז. שלושת בניו כיהנו באדמו"רות. חתנו היה רבי יעקב שמשון מקוסוב.

בדור החמישי כיהן רבי אלתר מרדכי (ר' אלטר'ניו) בנו של רבי אליקים געץ. כיהן באדמו"רות למעלה מ-50 שנה. כאביו וסבו היו לו אלפי חסידים. היה מכניס אורחים גדול ואירח בשבתות עשרות חיילים יהודיים. התפרסם כלמדן גדול וכעניו. נפטר בי"ט בתשרי תרצ"ה. בניו לא כיהנו באדמו"רות אחריו וכך הסתיימה חסידות אוסטרהא. חתנו היה רבי נחום יהושע הלוי פיצ'ניק מברזנה.

אדמו"ר נוסף מגזע השושלת היה רבי שמחה שהיה לו בית מדרש עצמאי באוסטרהא.

קוניב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי אברהם מקוניב היה רבי יעקב יוסף. כיהן בקוניב ואחר כך באוסטרהא כאדמו"ר מקוניב. אף הוא חסידיו היו מרובים. נספה בשנת תש"ב.

בנו של רבי יעקב יוסף היה רבי אברהם פנחס חתן רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר מקוניב בארצות הברית והתפרסם שם מאוד. נפטר בניו יורק בי"ז בתמוז תש"י. הוציא ספר עם דברי תורה של אדמו"רי השושלת בשם "רב ייבי סבא". חתניו היו (בזיווג ראשון) רבי אהרן הופשטיין מקוז'ניץ ו(בזיווג שני) רבי מנחם נחום מסקווירא-מחנובקה. בן נוסף של רבי יעקב יוסף היה הרב לייב חתן רבי אלתר מנובומינסק.

אורזיטשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה מאנדל, בנו של רבי פנחס מאוסטרהא כיהן באורזיטשוב לחלק מחסידי אביו. היה חתנו של רבי אברהם מסדליקוב[2]. היה תלמידו של הסבא משפולי. נפטר בי"ט באלול. אחד מחתניו היה הרב זלמן חודורוב מברדיצ'ב[3]

בנו של רבי משה, רבי יעקב יוסף מאנדל מילא את מקומו. ביקר בירושלים בשנת תרי"ד, והצטייד בדרכון טורקי בנוסף לדרכונו הרוסי, מחשש שמא תפרוץ מלחמה. בדרכו חזרה תפסוהו הטורקים עם דרכונו הטורקי ועצרו אותו. רבי ישראל ב"ק נסע לאיסטנבול לדבר עם הווזיר, אותו הכיר מתקופת שהותו בארץ ישראל, ופעל לשחרורו[4] (רבי ישראל נשאר אחר כך והפך ליועצו של הווזיר[5]). נפטר בי"ג באב.

בניו היו רבי אליקים געץ ורבי אברהם. חתנו היה רבי שלום דובער שניאורסון.

רבי אברהם היה יורשו המרכזי של אביו. היה חתן דודו (חתן סבו) הרב מאיר ברונפמן אב"ד לובר. נפטר בד' בשבט תר"ע. רבי אליקים געץ כיהן באורזיטשוב ובקאזין. היה חתנו של רבי חיים יצחק מיאנוב. חיבר ספר בשם "אמרי אמת". נפטר בט"ז בניסן תרנ"ה.

בנו של רבי אליקים געץ היה רבי יעקב יוסף (השני מאורזיטשוב), חתן רבי אברהם שמואל מברזנה. מילא את מקום אביו בקאזין וכיהן גם בסטפניץ ובבוהיסלוב. נפטר באלול תש"א בקייב. חתנו היה רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל.

בניו של רבי אברהם היו רבי דוד (חתן רבי גדליה ממאלין), רבי ישעיה (חתן רבי פנחס מסוקלובקה) ורבי יעקב (חתן רבי דן מקונסטנטין). בזיווג שני היה חתנו של הרב רבי מרדכי אדמו"ר ממעז'יבוז (בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש) וגיסו של רבי יעקב ישראל קארף. נולד לו ישראל יהודה, ברוך, ובתו אדל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 74-75.
  • תפארת יעקב יוסף - אוסטראה, תשס"ד, מכון באר יצחק - סקאליע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי גרסה אחרת, כ"א באדר.
  2. ^ בנו של רבי בנימין מבלטא תלמידו של רבי פנחס מקוריץ.
  3. ^ אבי רבי חיים מאיר חתן רבי דוד מטולנא.
  4. ^ בספרייה הלאומית הישראלית מצוי ספר זהר (סלאוויטא תקפ"ז) ובראשו הקדשה בכתיבת ידו של יעקב יוסף מאנדל לרב יקיר גירון, ושם הוא מספר על השתלשלות העניינים. מספר המדף בספרייה הלאומית: 52A1042.
  5. ^ מקור.