חסידות בוהוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות בוהוש היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין, תחילתה של החסידות ברומניה. כיום מתקיימת בארץ ישראל. מייסד השושלת היה רבי יצחק פרידמן.

דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896), נכדו של מייסד חסידות רוז'ין רבי ישראל מרוז'ין, היה בנם של בלומא רייזיל ורבי שלום יוסף פרידמן מסאדיגורה. לאחר פטירת אביו, בשנת תרי"א (1951), כאשר היה בן 17, החל לכהן באדמו"רות בפוטיק, אחוזת אדמו"רי רוז'ין. אשתו שיינא רחל הייתה בתם של פסיה לאה (בת רבי משה לייב מסאסוב) ורבי דוד הגר מזבלטוב (בן רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב).

בתרט"ז (1856) עבר רבי יצחק לאיזמאיל, שבדרום בסרביה ובתרכ"ו (1866) קבע את מושבו בעיירה בוהוש, במולדובה. לאחר שהתיישב בבוהוש, הפכה זו למרכז חסידי גדול ואלפי חסידים היו פוקדים אותה.

דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש:

דור שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן היו רק בנות, ומשום כך אחרי פטירתו הוכתרו על פי צוואתו לממלאי מקומו שניים מחתניו שהיו אף נכדי אביו. רבי מנחם מנדל פרידמן האדמו"ר מבוהוש (בנו של רבי דוד בן רבי יצחק האדמו"ר הראשון). ורבי דוד טברסקי (בן רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלאס-יאס חתן רבי יצחק האדמו"ר הראשון).

השניים הנהיגו יחדיו את החצר, וקבלו בצוותא את החסידים, כל המכתבים שיצאו מהחצר נושאים את הלוגו בראש העמוד של שני האדמו"רים, ושניהן חתומים עליו. עוד קודם לכן, בין השנים 1916-1909, עמדו השניים בראש ישיבה בשם "בית ישראל". בישיבה למדו כ-100 תלמידים בחמש כיתות.‏[1] רבי דוד נפטר בכ"ג בכסלו תרצ"ד. רבי מנדל נפטר בי"א בתשרי תש"ג. חתנו של רבי מנדל, רבי יצחק פרידמן, מילא את מקומו. ילדיו האחרים של רבי מנדל מבוהוש היו רבי יצחק פרידמן, ושתי בנותיו שהתחתנו עם (בן דודו) רבי יצחק בנו של רבי משה יהודה לייב מפאשקאן.

רבי יצחק פרידמן, האדמו"ר הקודם מבוהוש

דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי מנדל, המשיך את שושלת בוהוש חתנו רבי יצחק פרידמן מבוהוש-שפיקוב. רבי יצחק היה בנו של רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב, אחיו של רבי מנדל. לפני כן הוא כיהן בשפיקוב ובבוקרשט כאדמו"ר משפיקוב. בשנת תש"ג החל גם למלא את מקום חמיו. בשנת תשי"א עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בסוף ימיו עבר לבני ברק. נפטר בי"ד באב תשנ"ב.

דור חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי יצחק הייתה בת יחידה, שנישאה לקרוב משפחתה, רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי יעקב דוד מפשקאן, נכדו של רבי יצחק אבי שושלת בוהוש. בנם, רבי יעקב דוד מנדל לייב פרידמן ממלא את מקום סבו, בבני ברק. נשוי להדסה רייזיל בתו של הרב יהושע ברים ראש ישיבת רוז'ין.

החסידות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון, רבי יצחק, עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל. אחריו גם בנו רבי ישראל שלום יוסף המשיך בדרך זו, ובזמנו היו ששה בתי כנסת של החסידות בארץ ישראל, בירושלים, בטבריה וארבעה בצפת. רבי יצחק השני מבוהוש שעלה לארץ ישראל התגורר בתל אביב שם פתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. רבי יצחק היה אוהב ישראל וארץ ישראל. נהג ללכת ביום העצמאות לתפילת שחרית בבית הכנסת הגדול. בסוף ימיו, בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק, שם נפתח מרכז החסידות, ברחוב חגי.

לאחר פטירת רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין הצטרפו חלק מחסידיו לחסידות בוהוש. כמו כן רבים מחסידי בויאן היו מגיעים אליו בשנים שבין פטירת רבי מרדכי שלמה מבויאן למינויו של רבי נחום דב ברייאר, וחלקם הצטרפו לחסידות.

החסידות מונה כ-200 משפחות. לחסידות בית כנסת וישיבות בבני ברק ובתי כנסת באחוזת ברכפלד (מודיעין עילית) ובירושלים. מלבד החסידים האדוקים יש לחסידות מאות אוהדים בארץ ובעולם.

ישיבת בוהוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ה פתח רבי יצחק את "ישיבת אור שרגא יצחק" של החסידות, בבני ברק. בראשות הישיבה הגדולה עומד רבי יהושע השיל ברים (אחיינם של רבי חיים ברים ורבי יהושע השיל ברים מחסידות בויאן).

גזע בוהוש-שפיקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום יוסף (תרל"ז-י"ד באדר תר"פ), בנו של רבי דוד בנו של רבי יצחק הראשון בשושלת בוהוש כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה חתן רבי מרדכי טברסקי משפיקוב והתגורר בשפיקוב אצל חותנו. לאחר פטירת סבו רבי יצחק החל לכהן כאדמו"ר בשפיקוב. היה האדמו"ר היחיד מבית רוז'ין שגר תחת השלטון הרוסי אחר מלחמת העולם הראשונה וכל חסידי רוז'ין ברוסיה הסתופפו אצלו. מילא את מקומו בנו רבי יצחק, שמילא אחר כך גם את מקום דודו וחותנו רבי מנדל מבוהוש.

בנו הבכור רבי דוד (פישקוב תרנ"ח-כ"ז בחשוון תש"א) שימש משנת תר"צ כאדמו"ר בפלויטש שברומניה. היה חתנו של רבי אהרן מאזרניץ (בן רבי ברוך מאזרניץ בן רבי מנחם נחום מלויעב). הואשם על ידי הרומנים שתומך ברוסים והוצא להורג. בהיותו במאסר עודד את האסירים היהודים וחיזק את אמונתם. בט"ז בתמוז תשכ"ט הועלה ארונו לארץ ישראל ונקבר בנחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. בתו נישאה לרב ישראל חיים לבנון מחיפה, אביו של הרב דוד דב מירושלים דיין באשקלון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות ברומניה, סגולה, 1968

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם מנדל ברייאר, ‏הישיבות ברומניה, באתר דעת, בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.