חסידות ביאלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות ביאלה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא, הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים, ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה בתואר עמד בנו הרב דוד מתתיהו[1], ובפועל בנו הרב בן ציון והרב ראובן פיין.

הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

הדור הרביעי והחמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא
רבי יצחק יעקב מביאלא רמת אהרון
רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בן ציון רבינוביץ. בהמשך פרשו האחים מן החצר ופתחו חצרות עצמאיות (שמות האחים סודרו להלן לפי סדר לידתם).

  • בנו הראשון, רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ (נפטר בו' בטבת ה'תשס"ד), שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. הוא מונה לאחר פטירת אביו כרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל" ביאלא פשיסחא.
    • בנו רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא חיפה ואחר כך ברובע ג' בעיר אשדוד. חותנו של האדמו"ר רבי אמיתי (מלכיאל) טברסקי מטאלנא אשדוד.
    • בנו רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מפשיסחא בני ברק, חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
    • בנו רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא פשיסחא לונדון
    • בנו הרב שמחה בן ציון אייזיק, חתנו של חבר הכנסת לשעבר הרב שמואל הלפרט, הוא מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על השולחן ערוך והמשנה ברורה, שבה מובאים פסקי הלכה אקטואליים.
    • בנו רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא בהר נוף
    • חתנו רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בני ברק
  • הבן השני, רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]). נישא ליפה (מרים שיינדל) בת רבי אברהם אביש קנר מטשכויב. גר בפתח תקווה ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק שם הוכתר כאדמו"ר. בדעותיו נטה לציונות[3]. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב", וכן הספר "אהבת יעקב". בתו היא הסופרת יוכי ברנדס.
    • בנו רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן, מחבר הספר עיוני הלכות (שלושה חלקים), חתנו של הרב ישראל פרידמן[מי זה?] מבית בוהוש ופאשקאן.
    • בנו רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי.
  • הבן השלישי, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח), היה האדמו"ר מביאלא בני ברק. בוגר ישיבת פוניבז', התאלמן בצעירותו, ולאחר מכן היה ממייסדי ישיבת ביאלא אור קדושים. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי מעט מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. היה ידוע בתפילותיו הנלהבות וקולו הנעים. הוא היה גם מלחין, וחיבר עשרות ניגונים. אלבום מלחניו, "מקדש מלך", הופק על ידי חברת גל סטאר לאחר פטירתו. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" ו"להבת דוד" על התורה. לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעת בניו:
    • הבכור רבי צבי יאיר שמואל משמש כרב החסידות בבני ברק לצד אחיו האדמ"ר
    • רבי יעקב מנחם, אדמו"ר מביאלא-בני ברק, חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף.
    • רבי אברהם ירחמיאל, אדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים, חתן רבי אברהם שלמה מלעלוב ירושלים. הקים בית מדרש וישיבה בשם "אור קדושים".
    • רבי ירמיהו, אדמו"ר מביאלא-לענטשנע בבית שמש, חתן רבי אברהם גולדמן מזוויהל. הקים שם ישיבה ובית מדרש.
    • רבי אהרן, אדמו"ר מביאלא-בורו פארק, חתן רבי נחום פנט מדעעש-שאץ. לרבי אהרן בית כנסת בביתר עילית.
    • חתנו, הרב וולף קורנרייך, אדמו"ר משידלובצא, בית מדרשו בירושלים.
    • חתנו, הרב יעקב הגר, האדמו"ר מסרט ויז'ניץ.

מאפייני חסידות ביאלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זהירות מגאווה: בביאלא הקפידו על ניקיון הדעת וזהירות קיצונית מהתפארות וגאווה. החסידים אומרים כי חסיד ביאלא לא היה מספר לזולת כמה דפי גמרא הספיק ללמוד, ואיזו מצווה או מעשה טוב עשה, משום שאלה דברים שצריכים להישאר בין האדם לבין קונו.
  • על פי הוראתו של האדמו"ר מביאלא לא מסוקרים אירועי החצר ולא מתפרסמות תמונותיו בעיתונות החרדית ובאתרים החרדיים באינטרנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אידישע ווארט, גיליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
  2. ^ יהושע הכהן, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל, 8 בספטמבר 2010, חדשות אתר בחדרי חרדים.
  3. ^ בתו, הסופרת יוכי ברנדס מספרת: "...למרות שאנחנו ממשפחה חרדית גדלתי במשפחה ציונית. ההורים שלי ניצולי שואה וככאלה הם היו ציונים ענקיים, עכשיו פחות כי העולם החרדי פחות מאפשר להם להיות ציונים אז הם יותר מסתירים את זה. אבל אני גדלתי בעולם חרדי פתוח שהיה ציוני, הנפנו דגל ביום העצמאות, חינכו אותי שמדינת ישראל זה הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל במשך 2000 שנה ושאנחנו צריכים בכל כוחותינו להגן עליה ולאהוב אותה" (רונית מזרחי ומושיק לין, בגובה העיניים עם יוכי ברנדס, מקומון "זמן ירושלים", 3 ביולי 2009, מובא באתר nrg מעריב. ראו גם: מירון ח. איזקסון, ‏למה מתגעגעת הסופרת יוכי ברנדס?, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 29 בדצמבר 2010 קובץ וידאו