חסידות וויליפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות וויליפולי היא חסידות פולנית. אבי החסידות היה רבי שלמה זלמן פרנקל.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה זלמן נולד בשנת תקס"ד. היה תלמידם של רבי מאיר הלוי מאפטא ורבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. היה מסתגף וצם רוב ימיו. נחשב לבעל מופת גדול. נפטר בי"ז בכסלו תרי"ח בקרקוב.

בדור השני כיהנו במקביל בנו רבי אברהם פרנקל וחתנו רבי נטע ליפשיץ, רבי אברהם היה חתנו של רבי יעקב ממעליץ. נפטר בד' בשבט תרס"ו.

הדור השלישי והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור השלישי כיהן בנו של רבי אברהם, רבי שלמה זלמן פרנקל (תרי"ז-י"ט בטבת תרצ"ח), כיהן כאדמו"ר גם בידלובה ובדמביץ שם נפטר. במקביל כיהן רבי יצחק ליפשיץ, בנו של רבי נטע, כאדמו"ר בוויליפולי.

בדור הרביעי כיהנו בניו של רבי אברהם:

בנו של רבי שלמה זלמן, רבי מאיר כיהן בבחרותו משנת תרצ"ו בדמביץ. נרצח בשואה. בן אחר של רבי שלמה זלמן, הרב נפתלי צבי פרנקל עלה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה. בנו הוא פרופ' יעקב יהושע פרנקל שהיה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן עד שנפטר בחג השבועות ה'תשמ"א.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי יוסף חיים מסנדישוב, רבי שלמה זלמן היגר לארצות הברית וכיהן בפלטבוש, ניו יורק, באדמו"רות וויליפולי.

בנו רבי יוסף חיים ממלא את מקומו. רבי יוסף חיים חתן של רבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון. בין חתניו, הרב ישראל אליעזר אדלר, רב בית הכנסת "מנחה חדשה"-דז'יקוב, בבורו פארק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]