חסידות לעלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות ללוב)
קבר רבי דוד מלעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בשנת תקע"ה (1815) בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.

האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.

כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בבית שמש.

שושלת לעלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים

מייסד החצר והאדמו"ר הראשון שלה הוא רבי דוד בידרמן בן רבי שלמה צבי. נולד בשנת תק"ו ונפטר בז' בשבט תקע"ד (1746-1814). היה תלמידו של החוזה מלובלין והתפרסם באהבת ישראל שלו. לפני כן נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק.

האדמו"ר השני, רבי משה בידרמן בנו של רבי דוד וחתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל עם בניו ונכדיו. התיישב בירושלים ובה נפטר כחודשיים וחצי לאחר עלייתו, בי"ג בטבת ה'תרי"א. נקבר סמוך לקבר זכריה הנביא.

האדמו"ר השלישי, רבי אלעזר מנדל בידרמן, בנו של רבי משה, והאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. הוא תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ביידיש "געלע קאפטן". כמו כן תיקן את מנהג תליית 26 נרות השמן בבית הכנסת ("הענג לייכטער") ועוד ממנהגי ירושלים. היה חתנו של רבי צבי, בנו של החוזה מלובלין. נהג להאריך בתפילה לפני הכותל המערבי. נפטר בסעודת מלוה מלכה של פורים משולש, ט"ז באדר ב' תרמ"ג.

האדמו"ר הרביעי, רבי יצחק דוד אחיו של רבי אלעזר מנדל, היה חסיד של אחיו. לאחר פטירת אחיו כיהן לתקופת קצרה מאחר שאחיינו רבי דוד בן רבי אלעזר מנדל סירב לשמש כאדמו"ר בפני דודו. רבי יצחק דוד היה ממקימי ישיבת חיי עולם וכן הקים ארגון סיוע לצאצאי רבי משה בידרמן "בני משה". היה חתנו של רבי ישעיה זינגר מקינצק[1].

האדמו"ר החמישי, רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל"), בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל. החל לשמש כאדמו"ר לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד. עמד בראש כולל פולין והקים את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר בראשות בעל ה"תורת חסד". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית חיי עולם. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר בה' באלול תרע"ח.

האדמו"ר השישי בנו, רבי שמעון נתן נטע (הראשון). כיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר לאחר ייסורים בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.

האדמו"ר השביעי בנו, רבי משה מרדכי. החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב, בשנת תשכ"ב קיבל פלג מזקני חסידות קרלין את רבי משה מרדכי כרבם, והוא הפך לאדמו"ר מלעלוב-קרלין.

לעלוב בית ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לכהונתו פתח אחיו, הרב יעקב יצחק, בית מדרש בשם "אור יעקב" בשכונת בית ישראל בירושלים, אך לא נהג כאדמו"ר.

רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב-ירושלים

בנו, רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב ירושלים. לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, החל לנהוג כאדמו"ר בבית המדרש של אביו בשכונת בית ישראל בירושלים. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.

בניו:

צאצאי רבי משה מרדכי מלעלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירת האחים הגדולים, החלו רבי פנחס יצחק ורבי יששכר דוב, גם לכהן כאדמו"רים. חלק מבני בנותיו של רבי משה מרדכי, כיהנו גם הם כאדמו"רים[2].

רבי אברהם שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הבכור של רבי משה מרדכי, רבי אברהם שלמה בידרמן, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב. בית מדרשו היה בירושלים. במוצאי ראש השנה ה'תש"ס לקה בלבו, ונפטר בט"ז בשבט ונקבר סמוך לקבר אביו בהר הזיתים בירושלים, ידוע היה כפועל ישועות דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בספרים אמרי קודש ואמרות אש.

בניו:

בנו רבי יצחק מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו ברחוב צפניה בירושלים. הקים את ישיבת "היכל אברהם" בעיר ביתר, על שם אביו.

בנו הבכור, רבי שמעון נתן נטע, התגורר בביתר עילית ונהג כאדמו"ר בעיקר בעת שהיותיו בחו"ל. בישראל היה עורך שולחנות ותפילות יחד עם אחיו רבי יצחק. היה חסיד ברסלב ואף לאחר שהוכתר לאדמו"ר נסע לקבר רבי נחמן מברסלב לראש השנה. נפטר בגיל צעיר בכ"ו באייר תשס"ח. בנו יהודה זונדל, שהיה כבן 12 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא[3]. בשנת 2015 התחתן והחל לכהן כאדמו"ר[4].

רבי שמעון נתן נטע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני, רבי שמעון נתן נטע[5]. התפרסם במיוחד בכך שעורר שלא ידברו בתפילה, נפטר בליל יום הכיפורים תש"ע[6].

לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו כאדמו"רים ומרבית החסידים פנו אל רבי אהרן:

  • בנו הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק.
  • רבי אהרן, מכהן בבית שמש.
  • רבי יעקב יצחק, מתגורר בירושלים, תחילה הוכרז כאדמו"ר אך הוא אינו נוהג בגינוני אדמו"רות.
האדמו"ר מלעלוב בית שמש. חנוכה תש"פ

רבי אלתר אלעזר מנחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי משה מרדכי, רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. הוא נפטר בפתאומיות בי"ד בטבת תשס"א. בניו:

לעלוב ניקלשבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו החמישי של רבי משה מרדכי, רבי פנחס יצחק בידרמן, מכהן בבית המדרש ברחוב כפר נחום בירושלים. מזוהה כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג.

לעלוב בר-אילן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השישי של רבי משה מרדכי, רבי ישכר דוב בידרמן מכהן בבית המדרש ברחוב בר-אילן בירושלים. מכונה המהרי"ד מלעלוב או האדמו"ר מלעלוב פייטרקוב או לעלוב בר-אילן.

לעלוב ברנוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי יעקב אשר קאפף, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בי"ז באדר ב' שנת תשס"ה.

אחריו מונה בנו בכורו, רבי ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), כממלא מקומו בבית מדרשו שבירושלים.

ראדושיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק, חתן רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, הוכתר אחר פטירת רבי משה מרדכי כאדמו"ר מראדושיץ, נפטר בי' באדר ה'תשע"ו. בנו בכורו רבי אהרן יוסף, חתן הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב, הוכתר לממלא מקומו.

חתנו של רבי דוד צבי שלמה הוא האדמו"ר ממיאלען.

לעלוב קרלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי יהושע העשיל רוזנפלד, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-קרלין, לאחר פטירתו של אביו רבי שמואל צבי רוזנפלד בט"ז בתשרי ה'תש"ע, בית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק.

מאפייני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.

אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.

גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.

השתייכות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה מרדכי בידרמן לא היה חבר באגודת ישראל. בשנותיה הראשונות של המדינה חתם מספר פעמים לאגודת ישראל אך בהמשך סירב לחתום ונטה למפלגת פא"י.

חסידיו התערו במפלגת אגודת ישראל, והם חברים בסיעת שלומי אמונים. איש החסידות, שמעון גולדברג, מכהן כיום כנציג מפלגת שלומי אמונים בבית שמש.

גזעים נוספים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אודותיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל.
  2. ^ אף על פי שבתי המדרש שלהם נקראים כשמה של החסידות ובפרסומים רשמיים מתואר כל אחד מהם כאדמו"ר מלעלוב, ברחוב החרדי מקובל להבחין ביניהם באמצעות תוספת שם.
  3. ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו באתר בחדרי חרדים.
  4. ^ שלמה זינגר, לעלוב ביתר: 'הינוקא' מתחתן הערב ויוכתר לאדמו"ר • גלריה משבת העלייה לתורה 31 במאי 2015, באתר JDN
  5. ^ הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב, לאחר תקופה התפטר מאדמורות קרלין. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב בבני ברק. בסוף ימיו התגורר רוב השנה בצפת ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע לחצרו בבני ברק. את ראש השנה נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" ישעיהו ד' ג'
  6. ^ דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה