לדלג לתוכן

חסידות ניעז'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות ניעז'ין
בית המדרש של רבי ישראל נח שניאורסון בעיירה ניעז'ין ששימש כמרכז חסידות ניעז'ין
בית המדרש של רבי ישראל נח שניאורסון בעיירה ניעז'ין ששימש כמרכז חסידות ניעז'ין
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקור השם ניז'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד ניז'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1868 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום 1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ישראל נח שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג ישראל נח שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מרכז ניז'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות ניעז'ין הייתה חצר חסידית ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה במשך כחמש עשרה שנים. מייסד החסידות, רבי ישראל נח שניאורסון, התמנה כאחד מאדמו"רי חב"ד בעיירה ניעז'ין, שנתיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק בשנת תרכ"ו[1].

בשנת תרכ"ו נפטר האדמו"ר השלישי של חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון – הצמח צדק. לאחר פטירתו, הוקם בית דין מיוחד שדן מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי שמואל שניאורסון, יכהן כאדמו"ר הבא[2]. עקב המחלוקת שהתעוררה בין תומכי רבי יהודה ליב שניאורסון לבין תומכי רבי שמואל, עזב רבי יהודה ליב את לובביץ', ובעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, עבר לקאפוסט וייסד בה את חסידות קאפוסט. האחים רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון ורבי ישראל נח שניאורסון נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי חיים שניאור זלמן לליאדי ורבי ישראל נח עבר לניעז'ין[3], מקום מגורי חותנו רבי מנחם נחום שניאורסון, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

רבי ישראל נח ישב כחמש עשרה שנה בניעז'ין, עד יום פטירתו בי"ז בניסן ה'תרמ"ג. לאחר פטירתו, החסידות חדלה להתקיים, ורוב חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו שלום דובער שניאורסון (מרציצה) מקאפוסט.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמרם בלוי, עמ' ק"ה.
  2. ^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.
  3. ^ עמרם בלוי, עמ' ק"ג.