חסידות סאווראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט-יתר מורכב של הקשרים המשפחתיים, ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שפעלה בווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה גבמרחב הרומני. מייסד החסידות היה רבי משה צבי מסאווראן. במקביל, אחיו רבי אריה לייב מבנדרי גם הקים חצר ושושלת חסידית.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה צבי מסאווראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משה צבי מסאווראן

רבי משה צבי גוטרמן נולד בשנת תקל"ה (1775) לרבי שמעון שלמה (? – כ"א באייר תק"נ או תקפ"ב), המגיד מסאווראן. רבי משה צבי היה תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל הסבא משפולי. כמו כן נסע לרב מאפטא. היה חתנו של רבי דוד מסטפין. לאחר פטירת הרב מאפטא נחשב ל"זקן האדמו"רים", וחסידיו נמנו באלפים. עמד בראשות כולל ווהלין שבטבריה, והתפרסם בין השאר בשל התנגדותו החריפה לחסידות ברסלב. כיהן כרב בברדיצ'ב וממנה עבר לסוורן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטיטשלניק. נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח.

דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב"ד קארסאן. חתנו היה רבי ישראל (חותנם של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב, רבי יוסף אלתר מקוסוב ורבי יהודה אריה מבאהפלי צאצא של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).

המשך השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היה רבי שמעון שלמה גוטרמן מסאווראן. היה חתנו של רבי אברהם מסקווירא בן רבי אהרן מטיטיוב[1]. כיהן בטיטשלניק. נפטר בח' בתמוז תר"ח בליבוצק.

בני רבי שמעון שלמה היו:

בנו של רבי משה מטיטשלניק היה רבי שמעון שלמה חתן דודו רבי מרדכי מאליק ובזיווג שני חתן האדמו"ר מקוידנוב. נפטר בי"א בסיוון תר"פ.

את מקומו מילאו בניו רבי מרדכי (חתן רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ') ורבי ברוך. בנו השלישי רבי ישראל עבר לברשד. רבי מרדכי עבר לאחר מכן לריבניץ. במלחמת העולם השנייה עבר לקזחסטן והתיישב באלמה-אטה שם נפטר בו' בסיוון תש"ו. רבי ברוך נשאר בטיטשלניק שם פעל רבות לצורכי היהודים ולצרכים רוחניים. נפטר בכ"ט בכסלו תשי"א.

שושלת סטנביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה היה רבי משה צבי הגר אב"ד סטנביץ. גדל אצל סבו מזבלטוב. היה חתנו של רבי יוסף מטיברוב, בן רבי ישראל מליטשניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ורבי יוסף מיאמפולה). היה חסידו של רבי מנחם מנדל הגר, הצמח צדיק מויזנ'יץ. על פי הוראת רבו כיהן באדמו"רות. נפטר בכ"ט בטבת תרנ"ו.

את מקומו מילא בנו רבי יצחק מאיר. נפטר בכ"ז בניסן תרפ"ו. חתנו היה רבי העניך מסאסוב. בן נוסף לרבי משה צבי היה רבי יעקב מפשקאן-יאשי.

שושלת בנדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר לשושלת, רבי יהודה זונדל הגר (בנו של רבי יצחק מאיר מסטנוביץ) עלה בבחרותו לארץ ישראל וסירב לחזור לאירופה למלא את מקום אביו. היה חתנו של הרב שמואל אהרן ובר. היה תלמידו של רבי יהודה לייב הלוי אשלג. נפטר בט"ז בסיוון תשנ"ג. בין חתניו היו הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת חב"ד ליובאוויטש ורב שכונת בית ישראל בירושלים, הרב משה יוסף מילצקי דיין בבית הדין הרבני בירושלים ורבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.

בני רבי יהודה זונדל:

  • רבי יצחק מאיר הגר (כ' בכסלו תרצ"א), חתנו של הרב משה אדלר רב שיכון הרבנים. משמש כאדמו"ר מסאווראן. חתנו הוא רבי דוד שלמה קליין האדמו"ר מאונגוואר-ישראל. בנו הרב יוסף ירוחם מכהן כראש כולל סאווראן.
    • בנו הרב ישכר דב הגר, גר היום בעיר ביתר עילית, רב ומרה צדק בה.
  • רבי ישכר דב הגר (ד' בניסן תרצ"ט - י"ג בתמוז תשע"ג) חתן הרב אברהם לייב קליין. שימש כאב"ד בית הדין הרבני בירושלים. לאחר פטירת אביו הכתירו אותו לאדמו"ר מסאווראן ובית מדרשו בשכונת הר נוף היה מרכז לתורה וחסידות.
  • הרב בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א-כ' בתשרי תשע"א) חתן הרב אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. כיהן כאדמו"ר מזבלטוב בירושלים. בנו רבי משה לייב, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו בבית שמש. בנים נוספים הם הרב יצחק מאיר (חתן הגרא"מ קעניג רב ברסלב צפת) רב קהילת בנין ציון שע"י חניכי הישיבות בבית שמש, הרב ישראל (חתנו של העשיר שלמה פרישווסר) מכהן כראש כולל חושן משפט בלייקווד והרב דוד מנחם מנדל, ראש חבורה בישיבת מיר.
  • הרב אברהם יהושע העשיל הגר, מחשובי חסידי חב"ד, בשכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי , חתן הרב משולם זוסיא גרליץ מירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 82-83.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן רבי צבי בן הבעל שם טוב
  2. ^ חותנו בזיווג שני של רבי אברהם יהושע השיל מסקווירא