חסידות סאווראן
חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שפעלה בווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה שבמרחב הרומני. מייסד החסידות היה רבי משה צבי מסאווראן. במקביל, אחיו רבי אריה לייב מבנדרי גם הקים חצר ושושלת חסידית.
תוכן עניינים
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משה צבי מסאווראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משה צבי גוטרמן נולד בשנת תקל"ה (1775) לרבי שמעון שלמה (? – כ"א באייר תק"נ או תקפ"ב) המגיד מסאווראן שהיה מיוחס לרבי שמשון ורטהיימר אב"ד וינה ומתלמידיו של המגיד ממזריטש. רבי משה צבי היה תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל הסבא משפולי. כמו כן נסע לרב מאפטא. היה חתנו של רבי דוד מסטפין. היה נחשב לזקן האדמו"רים לאחר פטירת הרב מאפטא וחסידיו נמנו באלפים. עמד בראשות כולל ווהלין שבטבריה. מפורסם גם בשל התנגדותו החריפה לחסידות ברסלב. כיהן כרב בברדיצ'ב ממנה עבר לסוורן שבפודוליה. בסוף ימיו עבר לטיטשלניק. נפטר בכ"ה בטבת תקצ"ח.
דברי תורתו הודפסו בספר "ליקוטי שושנים" על ידי תלמידו רבי עזריאל דב אב"ד קראסן. חתנו היה רבי ישראל (חותנם של רבי משולם זושא מזינקוב, רבי יוסף אלתר מקוסוב ורבי יהודה אריה מבאהפלי צאצא של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל).
המשך השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו היה רבי שמעון שלמה גוטרמן מסאווראן. היה חתנו של רבי אברהם מסקווירא נכד רבי צבי בן הבעל שם טוב. כיהן בטיטשלניק. נפטר בח' בתמוז תר"ח בליבוצק.
בני רבי שמעון שלמה היו:
- רבי משה מטיטשלניק חתן רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נפטר בכ"א בחשוון. חתניו היו רבי מנחם נחום מטאלנא טולטשין ואחיינו רבי שמעון שלמה מאליק.
- רבי דוד מסאווראן. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב ובזיווג שני חתן קרובו רבי שמעון שלמה מבנדרי. נפטר בז' בחשוון תרע"ג והיה האדמו"ר האחרון בסאווראן. ילדיו היו רבי שלמה שנפטר בחייו, רבי משה מקייב (חתן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול), חתנו רבי חיים דב מווסלוי וחתנו רבי משה מאודסה בן רבי מרדכי מרחמסטריווקא.
- רבי ברוך. חתנו בזיווג ראשון של רבי דוד מזבלטוב.
- חתניו היו רבי מרדכי מאליק, רבי מרדכי מטאלנא, רבי דוד מסקווירא, הרב יוסף זילברפרב מרובנה והרב דב מסמילא.
בנו של רבי משה מטיטשלניק היה רבי שמעון שלמה חתן דודו רבי מרדכי מאליק ובזיווג שני חתן האדמו"ר מקוידנוב. נפטר בי"א בסיוון תר"פ.
את מקומו מילאו בניו רבי מרדכי (חתן רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ') ורבי ברוך. בנו השלישי רבי ישראל עבר לברשד. רבי מרדכי עבר לאחר מכן לריבניץ. במלחמת העולם השנייה עבר לקזחסטן והתיישב באלמה-אטה שם נפטר בו' בסיוון תש"ו. רבי ברוך נשאר בטיטשלניק שם פעל רבות לצורכי היהודים ולצרכים רוחניים. נפטר בכ"ט בכסלו תשי"א.
שושלת סטנביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה היה רבי משה צבי הגר אב"ד סטנביץ. גדל אצל סבו מזבלטוב. היה חתנו של רבי יוסף מטיברוב, בן רבי ישראל מליטשניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ורבי יוסף מיאמפולה). היה חסידו של רבי מנחם מנדל הגר, הצמח צדיק מויזנ'יץ. על פי הוראת רבו כיהן באדמו"רות. נפטר בכ"ט בטבת תרנ"ו.
את מקומו מילא בנו רבי יצחק מאיר. נפטר בכ"ז בניסן תרפ"ו. חתנו היה רבי העניך מסאסוב. בן נוסף לרבי משה צבי היה רבי יעקב מפשקאן-יאסי.
שושלת בנדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו השני של רבי שמעון שלמה המגיד מסאווראן היה רבי אריה לייב מבנדרי. היה חתנו של רבי אברהם מקוריסטשוב (חתן המאור עיניים) ובזיווג שני חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. היה תלמידו של רבי ברוך ממז'יבוז' וכן קיבל מגיסו רבי שלום שכנא מפראהביטש. היה מראשוני מפיצי החסידות בבסרביה. נפטר בג' בתמוז תרי"ד.
- בנו רבי שמעון שלמה מבנדרי, חתן רבי חיים משה בן רבי דוד מסטפין. נפטר בכ' באדר ב' תרכ"ד.
- בנו רבי יצחק מבנדרי חתן רבי יוסף מראדוויל. נפטר בג' בסיוון (או ו') תרע"א.
- בנו רבי שמעון שלמה מבנדרי חתן רבי חיים מברזנה. נחשב לרבם של חסידי בסרביה. ביקר בארץ ישראל. נפטר בי"ח בשבט תרפ"ה.
החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נצר לשושלת, רבי יהודה זונדל הגר (בנו של רבי יצחק מאיר מסטנוביץ) עלה בבחרותו לארץ ישראל וסירב לחזור לאירופה למלא את מקום אביו. היה חתנו של הרב שמואל אהרן ובר. היה תלמידו של רבי יהודה לייב הלוי אשלג. נפטר בט"ז בסיוון תשנ"ג. בין חתניו היו הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת חב"ד ליובאוויטש ורב שכונת בית ישראל בירושלים, הרב משה יוסף מילצקי דיין בבית הדין הרבני בירושלים ורבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.
בני רבי יהודה זונדל:
- רבי יצחק מאיר הגר (כ' בכסלו תרצ"א), חתנו של הרב משה אדלר רב שיכון הרבנים. משמש כאדמו"ר מסאווראן. חתנו הוא רבי דוד שלמה קליין האדמו"ר מאונגוואר-ישראל. בנו הרב יוסף ירוחם מכהן כראש כולל סאווראן.
- רבי ישכר דב הגר (ד' בניסן תרצ"ט - י"ג בתמוז תשע"ג) חתן הרב אברהם לייב קליין. שימש כאב"ד בית הדין הרבני בירושלים. לאחר פרישתו מהדיינות פתח בית מדרש בהר נוף כיהן בו כאדמו"ר.
- בנו הרב מנחם הגר, מכהן כדיין בבית הדין הרבני ובבית הדין "דרכי הוראה" וכאדמו"ר מסאווראן בשכונת נווה צבי בירושלים. בבית מדרשו יש בית הוראה.
- בנו הרב יצחק מאיר הגר, מכהן כדיין בבית הדין 'הישר והטוב' בעיר אשדוד. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף, בשכונת רמות ובביתר עילית.
- הרב בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א-כ' בתשרי תשע"א) חתן הרב אהרן זלצר מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא. כיהן כאדמו"ר מזבלטוב בירושלים. בנו רבי משה לייב, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו בבית שמש. בן נוסף הרב יצחק מאיר רב ומו"צ בבית שמש.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 82-83.
