חסידות סדיגורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המדרש בסדיגורה
פנים בית הכנסת של החסידות
ביתו של הרבי מסדיגורה

חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון.

אדמו"רה הנוכחי של החסידות הוא רבי ישראל משה פרידמן, ומרכז החסידות הוא בבני ברק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תר"ב (1842) הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו בפאר והדר דומים לאלו שנאלץ לעזוב בחצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, תפס את מקומו בנו הבכור הרב שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".

בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן אבי שושלת בוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורה.

רבי נחום בער'ניו נולד בשנת תר"ג. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. נשא את בת דודו רבי אברהם יעקב. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר בכ"ז באב תרמ"ג. חתנו היה רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן (תרל"א-כ' באב תרפ"ז), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי.

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים בסדיגורה ונחשב לממלא מקום המרכזי של אביו. במהלך השנים עזבו אחיו את חצר סדיגורה ופתחו חצרות משלהם, אף הם במרחב האימפריה האוסטרית, בגליציה וברומניה. הוא היה חתנו של רבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין.

בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי צבי הירש מרימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו (י"א בתשרי תר"ד - כ' בטבת תרמ"א) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת תרי"ח. אחרי חמש עשרה שנים שלא נולדו להם ילדים התגרשו. נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של (בן דודו וגיסו של אביה), רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מבויאן לייפציג[1].

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן מבויאן, ה"פחד יצחק" ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר בויאן בה הקים את חסידות בויאן ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת תרס"ז.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים:

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו הרב שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת יד אליהו) והרב הלל ברוקנטל (לימים רב היישוב חפץ חיים). בהמשך פתח סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך לישיבת חכמי לובלין. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת.

בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר תרצ"ט (1939) עלה לארץ והתיישב בתל אביב. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר מועצת גדולי התורה ונשיא קרן התורה של אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בניסן תשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיש בבית המדרש בבני ברק, ג' בחשוון תשע"א, 2010

רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד בה' באלול תרפ"ח (1928), בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבתוך בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נלחם תמיד למען ארץ ישראל וההתיישבות ביש"ע. בשנת תשס"ה, ערב גירוש היהודים מגוש-קטיף, הצביע נגד הצטרפות לממשלת שרון, פרסם בעיתון המודיע מכתב חריף נגד הגירוש ואף רכש בכספו חלקה של 2 דונם באדמות כפר-דרום. דברי תורתו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבת תשע"ג (1 בינואר 2013) ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.

הדור השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הרב ישראל משה פרידמן, הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה בלונדון שבאנגליה וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה הוא חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן.

החסידות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי החסידות בארץ ישראל החלו כשרבי ישראל מרוז'ין קנה שטח בעיר העתיקה, לבניית בית הכנסת תפארת ישראל. הוא קנה את זכות ההדלקה בל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי ועמד בנשיאות כולל ווהלין. רבי ישראל החזיק באזרחות טורקית. בית כנסת נוסף היה בצפת. לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל, הפכו רוב חסידי סדיגורה בארץ ישראל לחסידי בנו הגדול, רבי יצחק פרידמן מבויאן, שעמד בנשיאות כולל ווהלין. בשנת תרפ"ה החל רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה לשלוח חסידים לארץ ישראל על מנת שיפתחו את היישוב והתעסוקה. בשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ וערך סיור במושבות ובקיבוצים. בחזרתו לגליציה, שלח קבוצת חסידים מטורקה לארץ ישראל, והם התיישבו בנתניה בה פתחו בית חסידים. חסידו אליעזר אלטמן פתח ברחוב רבי עקיבא בבני ברק בית כנסת שהיה מהראשונים בעיר. כמו כן הוא שלח מחסידיו למחנה ישראל.

כאמור, שניים מבניו של רבי ישראל מסדיגורה, רבי אברהם יעקב ורבי שלמה חיים, ברחו מווינה לאחר האנשלוס והתיישבו בתל אביב. רבי אברהם יעקב פתח בית כנסת ברחוב נחמני במרכז העיר. לאחר פטירתו נכשלו מאבקים משפטיים לשמר את המקום, ובית המדרש עבר למבנה בית הספר ברחוב אוליפנט. כיום עומד בראשו הרב מרדכי אוירבך, רב קהילת "אביר יעקב".

אחיינם, רבי מרדכי שלום יוסף, עלה גם הוא והתיישב בתל אביב. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה, ובשובו לישראל בשנות ה-60 פתח אותו מחדש ברחוב פנקס.

בנו, רבי אברהם יעקב, שעמד בראש בית מדרשו בשכונת קראון הייטס בברוקלין, עלה גם הוא מאוחר יותר לארץ ועמד בראש ישיבת רוז'ין בבני ברק, כן רשת כוללים בירושלים ותל אביב. לאחר פטירת אביו כיהן במקומו בתל אביב ובהמשך העביר את מרכז החסידות לבני ברק. בתקופתו נפתחו קהילות גם במודיעין עילית, ביתר, אשדוד ואלעד, וכן ישיבה קטנה בירושלים (מלבד הישיבות בבני ברק שהקים בחיי אביו) ותלמודי תורה בבני ברק ובירושלים. קהילות נוספות מחוץ לישראל, קיימות בלונדון, אנטוורפן וניו יורק. כיום מכהן בתפקיד האדמו"ר בנו רבי ישראל משה פרידמן.

בתי כנסת נוספים של החסידות היו[דרושה הבהרה] בבני ברק (בהמשך היה משותף לחסידות בויאן עד הקמת בתי כנסת נפרדים), בחיפה, בנתניה, בצפת, בטבריה ובירושלים.

ניגוני סדיגורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחסידות סדיגורה יש מסורת של ניגונים מאבות החסידות כהמגיד ממזריטש ורבי ישראל מרוז'ין. בחצרות סדיגורה במזרח אירופה היו מספר מלחינים בהם יהושע רייזנר ("יהושע סקוורער"). החזן יוסף רוזנבלט שהשתייך לחסידות סדיגורה הלחין אף הוא ניגונים.

לאחר שיקומה של החסידות, בזמנו של האדמו"ר הקודם רבי אברהם יעקב, החלה גם התפתחות בנושא הנגינה בחסידות, והולחנו והופקו ניגונים רבים. החסידות הוציאה 2 תקליטי ניגונים, "הקם מלכות דוד" ו"רחם בחסדך". מלחין ומנצח המקהלה הוא פנחס ביכלר. בין הניגונים הבולטים בחסידות הוא "לא ימושו מפיך" שהולחן לכבוד הבר מצווה של בנו הבכור של האדמו"ר הנוכחי, על ידי המלחין הבעלזאי, שלמה קאליש ששימש כמשגיח בישיבת סדיגורה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות סדיגורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לשאר משפחת רבי אברהם יעקב ראו אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)