חסידות סוכטשוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב. החצר נוסדה בשנת 1870 על ידי הרב אברהם בורנשטיין. חסידות זו נודעה כחסידות למדנית. היא גם בשל הספרים שחיברו שני האדמו"רים הראשונים: אבני נזר, אגלי טל ושם משמואל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של חסידות סוכטשוב בתלמידיו של האדמו"ר הראשון, רבי אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר" ו"אגלי טל". הוא היה בנו של רבה של ביאלא פודולסק, רבי זאב נחום בורנשטיין, מחסידי קוצק. בגיל 14 נישא לבתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק. הוא שימש ברבנות הערים קרושנוביץ, נשלסק וסוכצ'ב ובכולן הקים ישיבות שבהן למדו מרבני פולין בדור הבא. בשל תקיפותו כלפי העשירים והגנתו על אלמנות ויתומים, נרדף ונאלץ לעבור מעיר לעיר בשל הלשנות לשלטונות. שיטת הלימוד הביאה את החתירה הקוצקאית לאמת ללימוד התלמוד, הביאה אותו לסטות מהפלפול הפולני ולעסוק בבירור ההלכה למעשה. שיעוריו נמשכו כשמונה שעות ברציפות והשתתפו בהם רק תלמידים מובחרים שסיימו ללמוד את התלמוד הבבלי. לאחר פטירת הרבי מקוצק קיבל על עצמו את האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, ואחריו את רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר שאליו היו כפופים רוב ככל חסידי גור. לאחר פטירת האחרון, חזרו רבבות חסידי גור לנסוע לנכדו של רבם, הרב יהודה אריה ליב אלתר (ה"שפת אמת") מגור. הרב בורנשטיין חזר לקרושנוביץ והחל להתפתח סביבו חוג שהיווה את תחילתה של חסידות סוכטשוב. הרב בורנשטיין התנגד להסתגרות החסידים ולכן שלל הקמת מוסדות נפרדים לאנשי החסידות. הוא הנהיג את החסידות כארבעים שנה עד פטירתו בסוכטשוב בי"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910. עם פטירתו מנתה החסידות כמה אלפי חסידים[1].

בנו הרב שמואל בורנשטיין, לא רצה לשמש רב, ולכן עזב את סוכטשוב והשתקע בזגייז' הסמוכה ללודז', הוא הנהיג את החסידות במשך 16 שנה עד פטירתו בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו, הוא הובל לקבורה בסוכטשוב ליד קברו של אביו, אולם מרכז החסידות לא שב עוד לעיירה, שנחרבה בימי מלחמת העולם הראשונה ומספר יהודיה נותר מצומצם גם לאחר שהשתקמה. נאמר כי בפטירתו הייתה החסידות שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה[2].

הרבי השלישי מסוכטשוב היה הרב דוד בורנשטיין. הוא גר בווישוגרוד והקים בה ישיבה שבה למדו מאות. בהמשך התמנה כרבה של טומשוב אך זמן קצר לאחר מכן נפטר אביו והוא התמנה תחתיו לאדמו"ר. את מרכז החסידות ומקום מושבו קבע בפביאניץ הסמוכה ללודז'. היה חבר מועצת גדולי התורה. ביקר בארץ ישראל ב-1925 וב-1935, אך לא רצה להשאיר את חסידיו בפולין לבדם ולא עלה ארצה, גם כאשר עשו זאת חלק מילדיו. בהמשך עבר ללודז', ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לגטו ורשה ובו נספה.

עם היוודע דבר מותו החל אחיו, הרב חנוך הניך בורנשטיין, לכהן כאדמו"ר מסוכטשוב. הוא נפטר בסוף שנת ה'תשכ"ה. מספר חסידיו היה קטן מאד, שכן רוב ככל חסידי סוכטשוב נספו בשואה או שלא המשיכו לקיים אורח חיים דתי לאחריה. בנו, הרב מנחם שלמה בורנשטיין, המשיך את דרכו ובמקביל התמנה בידי חסידי רדומסק כאדמו"ר מרדומסק. הוא נהרג כעבור ארבע שנים בתאונת דרכים.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הנוכחי, הרב שמואל יצחק בורנשטיין, נולד בה' באדר תשכ"א (1961), בשכונת רבנותו של אביו, יד אליהו בתל אביב. אביו נהרג כשהיה בן 8. למד בישיבת פוניבז' לצעירים ובישיבת פוניבז' הגדולה. הוא נשוי לבתו של הרב אליהו שטרנבוך. 18 שנה אחרי פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר על ידי זקני החסידות ובראשם אחי סבו אהרן ישראל בורנשטיין והרב יהושע משה אהרונסון. מתגורר בשכונת בית וגן בירושלים ושם גם בית מדרשו. הישיבה של החסידות נמצאת בשכונת גבעת משה בעיר. בבית המדרש של החסידות בבני ברק ישנו כולל אברכים ללימוד הדף היומי המוציא את העלון מאורות הדף היומי, המופץ מדי שבוע בבתי כנסיות. בית המדרש הוותיק של החסידות ברח' רש"י בתל אביב משמש כיום כבית כנסת לתושבי הסביבה.

אדמו"רי סוכטשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מראה הדשא, אהרן ישראל בורנשטיין
  • אבירי הרועים, ישראל ארליך
  • הרב ר' דוד בורנשטיין - אדמו"ר מסוכטשוב, בתוך: הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ראשון, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז, עמ' 150–157 (המאמר כולל סקירה היסטורית של חסידות סוכטשוב)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליב ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד (לעברית: מרדכי סליפוי), ירושלים תשכ"ז, עמ' 59.
  2. ^ ליב ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד (לעברית: מרדכי סליפוי), ירושלים תשכ"ז, עמ' 61.