חסידות ספינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות ספינקא הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמרוש שבגלילות סיגוט (כיום ברומניה, בעבר בהונגריה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון בשושלת היה רבי יוסף מאיר וייס, בנו של רבי שמואל צבי ראב"ד מונקאטש. נחשב כתלמידו הבכיר של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בעל מחבר ספר "לקוטי מהרי"א". נולד בשנת תקצ"ח, נפטר בו' באייר שנת ה'תרס"ט. בשלהי שנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ביוזמת נכדו, האדמו"ר רבי יעקב יוסף וייס מספינקא בני-ברק, ונטמן באוהל מיוחד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. חיבר ספרים בשם אמרי יוסף על התורה (ארבעה כרכים), אמרי יוסף על המועדים והקדמה לספר "לקוטי תורה והש"ס" מרבו רבי אייזיק מזידיטשוב.

אחרי מלחמת העולם השנייה התפצלה חסידות ספינקא לכמה ענפים, ולכל ענף שם משפחה שונה שמשמש כשם של אותו ענף. שמות המשפחה הם: וייס, כהנא, הורוביץ.

ענף משפחת וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב יוסף וייס מספינקא

רבי יצחק אייזיק וייס המכונה על שם ספרו ה"חקל יצחק", בנו של רבי יוסף מאיר, נולד בשנת תרל"ה. במלחמת העולם השנייה על אף שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב לנטוש את בני קהילתו. הוא הובל למחנה ההשמדה אושוויץ, כשעל שפתיו הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" שאותן מילמל ללא הרף ברכבת המוות. פסוק זה הפך ברבות הימים להמנונם של חסידי ספינקא ואף נאמר בהם רמז: 'אש בגימטריה ספינקא' (301). נרצח על קידוש השם בי"ג בסיוון בשנת ה'תש"ד. בנו השני, רבי נפתלי צבי, רב העיר בילקא, נרצח בידי הנאצים.

  • בנו הבכור, רבי ישראל חיים וייס, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ט באייר תש"ד. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי אלעזר רובין מסאסוב. בזיווג שני נשא את קרובתו בת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד האמרי יוסף.
    • בנו, רבי יעקב יוסף וייס, (תרע"ב - י"ט בניסן תשמ"ח) שימש כר"מ בישיבתו של סבו בסעליש. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם הרבנית פערל בת דודו רבי אברהם אביש הורביץ מקרולי. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין.
      • רבי אברהם אביש, חתן רבי נתן אייכנשטיין. כיהן כרב וראש ישיבת ספינקא בבני ברק. נפטר בגיל צעיר בסיון תשל"ב.
      • רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק שבארצות הברית. חתנו של רבי חיים שמחה ישכר בער רובין מטאמאשוב. רבי נפתלי צבי הקים את מוסדות ספינקא בבורו פארק, הכוללים ישיבה וכולל אברכים, וכן מחנה שבע רצון בקטסקילס. שייך לו בית המדרש ספינקא ברחוב רש"י בבני ברק. בשנת 2008 היה מעורב בעסקת הלבנת הון בלוס אנג'לס, שבגינה הורשע וישב בכלא כשנתיים, כמו גם עוזרו, משה זיגלמן[1].
      • רבי יצחק אייזיק (נספה בשנת תשמ"ד בתאונת דרכים בדרכו חזרה מהלוויית הבאבא סאלי)[2]. היה חתנו של הרב משה יעקב וייס, רבה של נוה אחיעזר.
        • רבי אלתר בן ציון מאיר אביש אדמו"ר מספינקא רמת אהרן בבני ברק
        • רבי אהרן ישראל חיים, אדמו"ר מספינקא גני גד בני ברק
      • רבי ישראל חיים, האדמו"ר מספינקא בבני ברק. מרכז החסידות שלו ברח' דונולו בעיר. חתנו של רבי ירחמיאל מביאלה פשיסחה. לחסידות בית כנסת בירושלים בשכונת נופי אליהו.
      • רבי מאיר אלעזר, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק בשדרה ה-18. חתנו של רבי מרדכי דוד רובין מססרגן. ירש את בית המדרש של חסידי ספינקא ברחוב ראשית חכמה בשכונת זיכרון משה בירושלים.

ענף משפחת הורביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בריש הורביץ האדמו"ר מספינקה-וליאמסבורג

רבי אברהם אביש הורוביץ, חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס, היה רב בעיירה קראלי שבטרנסילבניה ולמשך תקופה מילא את מקומו של חמיו ברבנות ספינקה לאחר שבזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ר' אייזיק מספינקא. הוא היה בנו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ונספה בשואה בשנת ה'תש"ד.

שלושה מבניו נהרגו בשואה. בן נוסף, רבי שמואל צבי הורוביץ (ט' בתמוז ה'תרפ"א- כ"ז באב ה'תשנ"ז) נעשה לאדמו"ר בויליאמסבורג שבניו יורק, ונודע בעיקר בכינוי "ר' הערשעלע ספינקער". מדברי תורתו נדפסו כמה ספרים, הבולטים שבהם ספרי "תפארת צבי". הוא השאיר חמישה בנים, מהם המנהלים חסידות בברוקלין שבארצות הברית:

ענף משפחת כהנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר וייס, היה רב ופוסק בספינקא, חיבר ספר בשם "ארחות חיים"[3]. בנו, רבי צבי הירש כהנא, חתנו של רבי ברוך מבריזדוביץ (מגזע רופשיץ-גלגוב), היה רב ואדמו"ר בעיר ספינקא ונרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, בחודש סיוון ה'תש"ד (יוני 1944). בנו של רבי צבי הירש היה רבי מנחם מנדל, חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, אדמו"ר בהומנא. נרצח במחנה חלמנאו עם כל ילדיו.

בנו הגדול של רבי צבי הירש, רבי נחמן כהנא, נולד בשנת ה'תרס"ה. היה חתנו של דודו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסוליצא. חתניו הם רבי משה מוודיסלב ורבי נפתלי ממעליץ. נפטר בבני-ברק בט"ז בתשרי ה'תשל"ז (1905- 10 באוקטובר 1976). בניו הם:

בנו השני של רבי צבי הירש, רבי יוסף מאיר כהנא, תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, (1910- 16 בינואר 1978) אדמו"ר מספינקא ירושלים. בניו הם:

בנים נוספים של רבי יוסף מאיר הם רבי יצחק אייזיק כהנא, מו"צ של העדה החרדית ורב קהילת מנחת יצחק באחוזת ברכפלד ורבי משה נחמן כהנא, ר"מ בישיבת בעלז בבני ברק.

חתניו של רבי יוסף מאיר הם רבי מרדכי דב טייטלבוים מהוסאקוב, רבי יהושע רוזנברגר דיין בבית הדין של העדה החרדית ורב קהילת רמ"א בבית שמש, הרב מרדכי שטיין האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק, והרב אהרן מרדכי רוטנר דיין בבית הדין מחזיקי הדת של חסידות בעלזא. בנו של רבי אהרן מרדכי, רבי ברוך צבי מכנה את עצמו האדמו"ר מספינקא רמת שלמה.

משפחת חתנו הרב פולק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו ובנו חורגו של אבי שושלת ספינקה, רבי יוסף מאיר וייס, היה רבי אביגדור פולק מסיגט. נכדו (בנו של בנו רבי חיים אברהם) היה רבי יוסף מאיר, חסידו של רבי אהרן ראטה וראש חבורת שומר אמונים בברגסז אחר עליית רבי אהרן לישראל. אלמנתו של רבי יוסף מאיר הרבנית חנה התחתנה אחרי השואה עם רבי אהרן רוקח מבעלז.

חתנו של רבי חיים אברהם פולק היה אחיינו[6] רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב.

בתו היחידה של רבי יוסף מאיר, הרבנית בילא חיה, אשת רבי מנחם מענדל מנדלזון אב"ד קוממיות.

בנו של רבי יוסף מאיר פולק היה רבי אברהם אלטר פולק, האדמו"ר מברגסז בפתח תקוה.

  • רבי יהושע, רב בית המדרש קולבסוב בירושלם, נפטר בחיי אביו.
  • רבי אהרן, ממלא מקום אביו בפתח תקווה, אבל גר בעיקר באלעד, חתן רבי משה אליקים בריעה כהנא מספינקא - בני ברק.
  • רבי יוסף מאיר פתח בית מדרש בבית שמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jewish Week
  2. ^ מרדכי אלקן, ברוך נווה, יגון ואבל ירדו על בני ברק, מעריב, 10 בינואר 1984
  3. ^ הספר ארחות חיים באתר היברובוקס
  4. ^ ראו עליו בבלוג 'תולדות'.
  5. ^ מסע האבל • הלווית האדמו"ר מספינקא-ירושלים, באתר בחדרי חרדים.
  6. ^ רבי חיים אברהם היה חתנו של סבו, רבי שלמה יהודה מקולמיאה