חסידות ספינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות ספינקא הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמרוש שבגלילות סיגוט (כיום ברומניה, בעבר בהונגריה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון בשושלת היה רבי יוסף מאיר וייס, בנו של רבי שמואל צבי ראב"ד מונקאטש. נחשב כתלמידו הבכיר של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בעל מחבר ספר "לקוטי מהרי"א". נולד בשנת תקצ"ח, נפטר בו' באייר שנת ה'תרס"ט. בשלהי שנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ביוזמת נכדו, האדמו"ר רבי יעקב יוסף וייס מספינקא בני-ברק, ונטמן באוהל מיוחד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. חיבר ספרים בשם אמרי יוסף על התורה (ארבעה כרכים), אמרי יוסף על המועדים והקדמה לספר "לקוטי תורה והש"ס" מרבו רבי אייזיק מזידיטשוב.

אחרי מלחמת העולם השנייה התפצלה חסידות ספינקא לכמה ענפים, ולכל ענף שם משפחה שונה שמשמש כשם של אותו ענף. שמות המשפחה הם: וייס, כהנא, הורוביץ.

ענף משפחת וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב יוסף וייס מספינקא

רבי יצחק אייזיק וייס המכונה על שם ספרו ה"חקל יצחק", בנו של רבי יוסף מאיר, נולד בשנת תרל"ה. במלחמת העולם השנייה על אף שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב לנטוש את בני קהילתו. הוא הובל למחנה ההשמדה אושוויץ, כשעל שפתיו הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" שאותן מילמל ללא הרף ברכבת המוות. פסוק זה הפך ברבות הימים להמנונם של חסידי ספינקא ואף נאמר בהם רמז: 'אש בגימטריה ספינקא' (301). נרצח על קידוש השם בי"ג בסיוון בשנת ה'תש"ד. בנו השני, רבי נפתלי צבי, רב העיר בילקא, נרצח בידי הנאצים.

  • בנו הבכור, רבי ישראל חיים וייס, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ט באייר תש"ד. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי אלעזר רובין מסאסוב. בזיווג שני נשא את קרובתו בת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד האמרי יוסף.
    • בנו, רבי יעקב יוסף וייס, (תרע"ב - י"ט בניסן תשמ"ח) שימש כר"מ בישיבתו של סבו בסעליש. היה חתנו של רבי אלתר מנחם מנדל מבורשה וכיהן גם כרב הצעיר בעיר. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם הרבנית פערל בת דודו רבי אברהם אביש הורביץ מקרולי, והחל לכהן כאדמו"ר מבורשה. בהמלצת האדמו"ר מויז'ניץ החל לכהן כאדמו"ר מספינקא. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין. הוא פתח בבני ברק תלמוד תורה ובהמשך ישיבה, אך אלו נסגרו לאחר תקופה קצרה.
      • רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק שבארצות הברית. חתנו של רבי חיים שמחה ישכר בער רובין מטאמאשוב. הקים מוסדות הכוללים ישיבה וכולל אברכים, וכן מחנה שבע רצון בקטסקילס. שייך לו בית המדרש ספינקא ברחוב רש"י בבני ברק. בשנת 2008 היה מעורב בעסקת הלבנת הון בלוס אנג'לס, שבגינה הורשע וישב בכלא כשנתיים, כמו גם עוזרו, משה זיגלמן[1].
        • רבי אלתר בן ציון מאיר אביש אדמו"ר מספינקא רמת אהרן בבני ברק
        • רבי אהרן ישראל חיים, אדמו"ר מספינקא גני גד בני ברק
      • רבי ישראל חיים, האדמו"ר מספינקא בבני ברק. מרכז החסידות שלו ברח' דונולו בעיר. חתנו של רבי ירחמיאל מביאלה פשיסחה. לחסידות בית כנסת בירושלים בשכונת נופי אליהו.
      • רבי מאיר אלעזר, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק בשדרה ה-18. חתנו של רבי מרדכי דוד רובין מססרגן. ירש את בית המדרש של חסידי ספינקא ברחוב ראשית חכמה בשכונת זיכרון משה בירושלים.

ענף משפחת הורביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בריש הורביץ האדמו"ר מספינקה-וליאמסבורג

רבי אברהם אביש הורוביץ, חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס, היה רב בעיירה קראלי שבטרנסילבניה ולמשך תקופה מילא את מקומו של חמיו ברבנות ספינקה לאחר שבזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ר' אייזיק מספינקא. הוא היה בנו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ונספה בשואה בשנת ה'תש"ד.

שלושה מבניו נהרגו בשואה. בן נוסף, רבי שמואל צבי הורוביץ (ט' בתמוז ה'תרפ"א- כ"ז באב ה'תשנ"ז) נעשה לאדמו"ר בויליאמסבורג שבניו יורק, ונודע בעיקר בכינוי "ר' הערשעלע ספינקער". מדברי תורתו נדפסו כמה ספרים, הבולטים שבהם ספרי "תפארת צבי". הוא השאיר חמישה בנים, מהם המנהלים חסידות בברוקלין שבארצות הברית:

ענף משפחת כהנא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר וייס, היה רב ופוסק בספינקא, חיבר ספר בשם "ארחות חיים"[2]. בנו, רבי צבי הירש כהנא, חתנו של רבי ברוך מבריזדוביץ (מגזע רופשיץ-גלגוב), היה רב ואדמו"ר בעיר ספינקא ונרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, בחודש סיוון ה'תש"ד (יוני 1944). בנו של רבי צבי הירש היה רבי מנחם מנדל, חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, אדמו"ר בהומנא. נרצח במחנה חלמנאו עם כל ילדיו.

בנו הגדול של רבי צבי הירש, רבי נחמן כהנא, נולד בשנת ה'תרס"ה. היה חתנו של דודו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסוליצא. חתניו הם רבי משה מוודיסלב ורבי נפתלי ממעליץ. נפטר בבני-ברק בט"ז בתשרי ה'תשל"ז (1905- 10 באוקטובר 1976). בניו הם:

בנו השני של רבי צבי הירש, רבי יוסף מאיר כהנא, תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, (1910- 16 בינואר 1978) אדמו"ר מספינקא ירושלים. בניו הם:

חתניו של רבי יוסף מאיר הם: רבי מרדכי דוד טייטלבוים, האדמו"ר מהוסקוב באר שבע; רבי מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן; רבי יהושע רוזנברגר, רבה של קריית הרמ"א בבית שמש ודיין בבית הדין של העדה החרדית; רבי אהרן מרדכי רוטנר דיין בבית הדין מחזיקי הדת של חסידות בעלזא, בנו, רבי ברוך צבי רוטנר, מכונה האדמו"ר מספינקא-בית שמש.

משפחת חתנו הרב פולק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו ובנו חורגו של אבי שושלת ספינקה, רבי יוסף מאיר וייס, היה רבי אביגדור פולק מסיגט. נכדו (בנו של בנו רבי חיים אברהם) היה רבי יוסף מאיר, חסידו של רבי אהרן ראטה וראש חבורת שומר אמונים בברגסז אחר עליית רבי אהרן לישראל. אלמנתו של רבי יוסף מאיר הרבנית חנה התחתנה אחרי השואה עם רבי אהרן רוקח מבעלז.

בנו של רבי יוסף מאיר פולק היה רבי אברהם אלטר פולק, האדמו"ר מבערגסאז בפתח תקוה.

  • רבי אהרן, ממלא מקום אביו ומכהן בפתח תקווה ובאלעד. חתן רבי משה אליקים בריעה כהנא מספינקא - בני ברק.
  • רבי יוסף מאיר מכהן בבית שמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]