חסידות פיטסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות פיטסבורג
הכניסה לקריית החסידות באשדוד
הכניסה לקריית החסידות באשדוד
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד פיטסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יוסף לייפר עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר משולם אליעזר זאב לייפר עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מיקום רובע ג', אשדוד, ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות פיטסבורג, היא חצר חסידית, ענף מחסידות נדבורנה. נוסדה על ידי רבי יוסף לייפר, בעיר פיטסבורג שבפנסילבניה, וכיום מרכזה ברובע ג' באשדוד.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם אבא לייפר עם חסידיו

רבי יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף לייפר היה בנו של רבי ישכר בער מסאטמר, בנו של רבי מרדכי מנדבורנה. היה תלמידו של הרב יהודה גרינוולד מסאטמר, וחתנו של הרב אברהם אבא מיזנר, חסיד זידיטשוב. כיהן בהתחלה כאדמו"ר בעיר קראלי, ובשנת ה'תרפ"ו היגר בשל חובות כספיים לארצות הברית שם הקים את חצרו בפיטסבורג שבמדינת פנסילבניה והתפרסם בארצות הברית כצדיק גדול. את בניו שלח ללמוד בישיבות אירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, שם נספו שניים מבניו, רבי יששכר בער ורבי מרדכי. היה לו בן נוסף בשם יצחק שנפטר בילדותו. בנותיו היו לאה הינדא אשת רבי שלמה מהורניסטייפול וחיה, אשת הרב אברהם טברסקי אחיו של גיסה רבי שלמה. דברי תורתו יצאו בספר "צדקת יוסף".

האדמו"ר הקודם (מימין) עם קרובו, רבי שמעלקע מחוסט

רבי אברהם אבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו בכורו רבי אברהם אבא לייפר ניצל מהמלחמה בנסים, בעוד שני אחיו נהרגו בשואה. בשנת ה'תש"ח נסע לארצות הברית והתגורר אצל אביו כשנה ולאחר מכן עבר לניוארק שם הקים בית מדרש ופתח קהילה משלו. לאחר פטירת אביו באדר ה'תשכ"ו, הוכתר לכהן במקומו כאדמו"ר בעיר פיטסבורג. בשנת ה'תש"ל עלה לישראל וקבע את משכנו בעיר אשדוד, שם הקים מוסדות תורה וחסד, דברי תורתו נדפסו בספר "אמונת אברהם".

רבי מרדכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי ישכר בער לייפר, כיהן החל משנת ה'תש"ן ועד לפטירתו בליל ב' דחוה"מ סוכות י"ז בתשרי תשפ"א ממגפת הקורונה. בהנהגתו של רבי מרדכי התבססה החסידות באשדוד, וקיימים בה מוסדות רבים. הוקמה קריית פיטסבורג בעיר, למגורי החסידים. רבי מרדכי כמו אביו הלחין ניגונים רבים, חלקם יצאו לאור בסדרת התקליטים "ניגוני חסידי פיטסבורג". כמה מניגוניו התפרסמו ביותר, בין השאר הניגון "וידע כל פעול" לראש השנה, והניגון "יה רבון" לשבת, דברי תורתו נדפסו בספרי "פתגמי אורייתא".

רבי משולם אליעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משולם אליעזר, בנו הבכור של רבי מרדכי, מכהן כאדמו"ר החל מתשרי תשפ"א.

ספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צדקת יוסף, תורותיו של רבי יוסף לייפר. יצא בשלוש מהדורות, ט"ו באדר ב' ה'תשמ"ו, ט"ו באדר ה'תשנ"ח, וח' בניסן ה'תשס"ח. בכל מהדורה נוספו דברי תורה ובמהדורה השנייה הודפס גם קונטרס "עדות ביהוסף" ובו תולדותיו של רבי יוסף.
  • אמונת אברהם, תורתו של רבי אברהם אבא.
  • פתגמי אורייתא, סדרת ספרים מתורתו של רבי מרדכי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן בארי, אבא לכולם - חייו של אברהם אבא לייפער מפיטסבורג, אשדוד, ה'תשנ"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]