חסידות צ'ורטקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב
ארון הקודש בקלויז
בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן

חסידות צ'ורטקוב היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20. רוב חסידי צ'ורטקוב נרצחו בשואה אך היא המשיכה להתקיים עד פטירת אדמו"רה האחרון בשנת 1957. כיום נותר לה זכר בדמות בית כנסת קטנים בשכונת מאה שערים בירושלים, בצפת, במנצ'סטר, באנטוורפן ובלונדון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד משה פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות נוסדה בשנת תרכ"ה (1865) בידי רבי דוד משה פרידמן, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא רכש ארמון גדול שהיה בעיר והפכו למרכז החסידות. היה חתנו של רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל.

רבי ישראל פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר פטירתו של רבי דוד משה בכ"א תשרי תרס"ד ירש אותו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב, שניהל את חצרו בצ'ורטקוב עד למלחמת העולם הראשונה. היה חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה. במלחמת העולם הראשונה, ברח רבי ישראל לווינה שבאוסטריה, ושם השתקע יחד עם בני משפחתו, אך היה מגיע לצ'ורטקוב פעמיים בשנה, לחג השבועות, ולחג שמחת תורה. מסע זה בין וינה לצ'ורטקוב היה אירוע מרגש ואף כונה "צעדת מלכים". בווינה הקים הרבי את "הסתדרות החרדים", שלימים השתלבה באגודת ישראל. הרבי נודע באהבתו לארץ ישראל, ולכל מי ששאל אותו אמר לעלות לארץ[1], שלח שליחים מחסידיו לקנות עבורו אדמות בארץ-ישראל, והתכוון לעלות בעצמו ולהקים בהן יישוב. הרבי אף כיהן כנשיא אגודת ישראל לצידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, וכינוסי האגודה הנודעים בשם ה"כנסייה הגדולה" התקיימו בווינה לכבודו של הנשיא שהתגורר שם. יו"ר הוועד הפועל של אגודת ישראל ר' מאיר שפירא רבה של לובלין היה מחסידיו הנודעים של הרבי מצ'ורטקוב. הרבי נפטר בי"ג כסלו שנת תרצ"ד (1933) והותיר אחריו שני בנים: רבי נחום מרדכי ורבי דב בֶּר (בער), ושתי בנות, מרים אשת רבי מנחם נחום מאיצקן וחוה אשת רבי צבי אריה טברסקי שלימים שימש אף הוא כאדמו"ר מצ'ורטקוב.

רבי נחום מרדכי פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחום מרדכי נולד בי"ז בשבט תרל"ד. היה חתנו של דודו רבי שלמה בנו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה. הנהיג את הקהילה בווינה עד שנת תרצ"ט (1939), עלה ארצה והקים בית כנסת קטן בביתו. היה חבר במועצת גדולי התורה. חיבר ספר בשם "דורש טוב" על המועדים. נפטר בי"ח באדר ב' תש"ו.

רבי דב בֶּר אחיו של נחום מרדכי ירש את עסקנותו של אביו ישראל מצ'ורטקוב באגודת ישראל אך כשנה לאחר פטירת אביו חלה, ונפטר בכ"ד באלול תרצ"ה. היה חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן. בנו של רבי דוב בר - דוד משה עונה בווינה על ידי הגרמנים, וברח יחד עם אמו ואחותו לבריטניה, התיישב בלונדון בשכונת ענדן. כיום בניו מנהיגים את קהילת חסידי צ'ורטקוב, בנו הרב דוב בר מאנטוורפן, ובנו הרב ישראל ממנצ'סטר שאף פתח בית מדרש גדול ומפואר שם וחיבר ספר מדברי תורתו בבית המדרש בשם "שבט מישראל" (ירושלים תשס"ז). חתנו של רבי דוד משה הוא הרב יצחק הלפרין בן רבי אברהם שמשון מוסלוי.

רבי שלמה פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי נחום מרדכי, רבי שלמה המשיך להנהיג את החסידות עד ט"ו בחשוון תשי"ט (1958) אך אז נפטר ממחלה. היה חתנו של דודו רבי ישראל מסדיגורה. חיבר את הספר "דברי שלמה" על המועדים.

לאחר פטירת רבי שלמה, זקני החסידים הכתירו את דודו, רבי צבי אריה טברסקי ששימש עד אז כאדמו"ר מזלטפולי (שושלת צ'רנוביל), ואכן כונה כאדמו"ר מזלטפולי-צ'ורטקוב, נפטר בכ"ז אב-תשכ"ח (1968). נכדו, רבי חיים מיכאל ביברפלד, פתח בית מדרש בשכונת טוטנהאם בלונדון, כאדמו"ר מזלטופולי-צ'ורטקוב. רבי חיים מיכאל הוא חתנו של הרב יהושע זאב מייזליש, רבה של ליעז' בלונדון.

כיום אין אדמו"ר לחסידות טשורטקוב. רבים מחסידי טשורטקוב הצטרפו לחסידויות אחיות של שושלת רוז'ין, סדיגורא ובויאן.

חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הייתה לו התכתבות קצרה עם בנימין זאב הרצל בניסיונו של זה האחרון לרתום לציונות את האורתודוקסיה במזרח אירופה, אך ניסיונות אלו כשלו.