חסידות צאנז

חסידות צאנז

רבי חיים הלברשטאם, מייסד חסידות צאנז
שורשים, סיווג והנהגה
מקום ייסוד	נובי סונץ'
תאריך ייסוד	המאה ה-18
מייסד	רבי חיים הלברשטאם

בית הכנסת של חסידות צאנז בעיר העתיקה של צפת. הוקם בשנת תר"ל (1870) על ידי רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא

ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו, אפריל 1876) הקימו בניו חצרות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, חלק הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.

חצרות חסידיות בשושלת צאנז

אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב אדמו"רי ורבני השושלת נרצחו בשואה. החסידויות המרכזיות בימינו בשושלת הן חסידות באבוב וחסידות צאנז-קלויזנבורג. בנוסף מכהנים אדמו"רים משושלות, צאנז גריבוב, צאנז ז'מיגראד, סטראפקוב, טשאקאווא, גורליץ, טשכויב, קשאנוב וברדיוב.

מלבד חצרות אלו, ישנן עוד חצרות שאדמו"ריהן היו חסידי צאנז, והם ממשיכים את דרכה של צאנז, בהן חסידות סאטמר וחסידות פשעווארסק.

שושלת צאנז

לפני מלחמת העולם השנייה

רבי אהרן, בנו של ה"דברי חיים", נולד בתקפ"ו בעיר רודניק שבגליציה. נישא לחנה עלקא בת הגביר ר' יעקב מדוקלה, נכד הרב יחזקאל לנדא (הנודע ביהודה). היה תלמיד של אביו ושל רבי צבי הירש מרימנוב ועוד. בשנת תרי"ז, בחיי אביו, נבחר לרב של צאנז ובהמשך גם לרב הגליל ובו כארבעים עיירות. בתרל"ו החרים אדם שסירב לפסק דין שהוציא בית הדין ובעקבות כך ישב שישה שבועות בבית האסורים. דברי תורתו עסקו רבות בחטא אדם הראשון ובעקידת יצחק. העלה באש את כתביו לפני פטירתו. מקצת מדברי תורתו נמצא בספר מגד ארץ לרבי אהרן הלברשטאם (נכד אחיו רבי דוד מקשאנוב). תולדותיו ומכתבים שלו נדפסו בספר קדושת אהרן. נפטר בא' באב תרס"ג.

לאחר פטירתו מילא את מקומו באדמו"רות צאנז בנו רבי אריה לייבוש, שנולד בשנת תרי"ב. בשנת תרמ"א מונה כרבה של גריבוב ובשנת תרס"ג נקרא למלא את מקום אביו בצאנז. צאצאיו המשיכו את מקומו בצאנז ובגריבוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי מרדכי זאב מצאנז שכיהן לפני כן בגריבוב.

בן נוסף של רבי אהרן, רבי שלום, היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. כיהן כרב בפיקלו (הסמוכה לצאנז) וכראב"ד בצאנז. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות כראב"ד צאנז חתנו רבי ברוך קנר (נינו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם) שעד אז כיהן כרב ואדמו"ר מטשכויב.

צאצאים נוספים של רבי חיים שכיהנו בצאנז היו:

• רבי יחיאל נתן מברדיוב כיהן משנת תרמ"ה עד שנת תרס"ד כרבה של צאנז-ישן. לאחר שעבר לברדיוב למלא את מקום אביו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי (חתנו של רבי אריה לייב מצאנז) שהתגורר בפיקלו, עד שנת תרצ"ג אז חזר לברדיוב לכהן כרב במקום אביו שנפטר. חתנו של רבי יחיאל נתן, רבי חנה הירש רובין כיהן אף הוא כ"אדמו"ר מסאטמר" בצאנז-ישן.
• רבי משה משינאווא, בנו של רבי יחזקאל שרגא. דר משנת תרס"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ט בצאנז ונקבר ליד סבו הדברי חיים. נכדו של רבי משה, רבי זלמן יהודה דר אף הוא בצאנז.
• רבי נפתלי צבי הלברשטאם (נכדו של רבי דוד מקשאנוב) וצאצאיו שהיה להם ביהמ"ד בפיקלו.
• חתנו רבי יצחק טוביה רובין (גזע גלגוב) ובנו רבי אשר ישעיה.
• נכדו רבי מרדכי דוד אונגר (בן חתנו רבי משה) מגזע דומברובה ובנו רבי בן ציון היה להם ביהמ"ד בצאנז.

לאחר מלחמת העולם השנייה

חסידות צאנז - קלויזנבורג

לאחר השואה הקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בן הרב מרודניק, שכיהן לפני השואה כרבה של העיר קלויזענבורג בטרנסילבניה, את קריית צאנז בנתניה. למרות זאת הוא כונה בדרך כלל "הרבי מקלויזנבורג", על שם מקום מושבו לפני השואה. לאחר פטירתו, שני בניו מכהנים באדמו"רות. בנו רבי צבי אלימלך הלברשטאם, שגר בקריית צאנז בנתניה, מכונה בדרך כלל בשם "האדמו"ר מצאנז", והחסידות מכונה "צאנז" בלבד, ובנו השני, רבי שמואל דוד הלברשטאם שגר בארצות הברית, מכונה "האדמו"ר מצאנז–קלויזנבורג".

חסידות צאנז - גריבוב בארצות הברית

רבי נפתלי, בנו של רבי ברוך (הרב האחרון בגריבוב), עוד זכה להסתופף בצל זקינו רבי ליבוש צאנזער. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באלול תרצ"ט, נתגלגל לסיביר ברוסיה שם למד בחברותא עם רבי שלום ברנדר לימים ראש ישיבה בישיבת בעלז. לאחר השואה היגר לארצות הברית שם החל לכהן באדמו"רות בצווי הריי"צ מלובביץ. רבי נפתלי התגורר בבורו פארק, היה מקרוב לרבי יואל מסאטמר, ונחשב לזקן אדמור"י בית צאנז. בביקורו בישראל לרגל חתונת נכדתו עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ מרכז, העדה החרדית ערכה לו קבלת פנים. חצרו כונתה "חסידות צאנז-גריבוב", או "צאנז ארצות הברית". נפטר בי"ב תמוז תש"פ, ותשעת בניו הוכתרו לאדמו"רים.

לקריאה נוספת

• שלמה זלמן לרר, צאנז בתפארתה ובחורבנה, ירושלים תשע"ד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות צאנז בוויקישיתוף

• חסידות צאנז, דף שער בספרייה הלאומית