חסידות צאנז-קלויזנבורג
 | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד |
נתניה  |
| תאריך ייסוד |
1948 |
| מייסד |
יקותיאל יהודה הלברשטאם |
| מרכזי פעילות |
נתניה |
| אדמו"ר | שמואל דוד הלברשטאם |
  | |
חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג. החצר משלבת בדרכה ובמנהגיה את אלו של צאנז, סיגט ודינוב. ב-2016 מנתה החסידות כ-3,800 בתי-אב, בכמה חצרות.
תוכן עניינים
מבנה החצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יקותיאל יהודה הקים את ישיבת צאנז ואת קריית צאנז בנתניה, שהיא מרכז החסידות בישראל. כמו כן הוא ייסד את שכונת קריית צאנז בירושלים, את בית החולים לניאדו ואת מפעל הש"ס. בארצות הברית הוא הקים קרייה חסידית ביוניון סיטי. התגורר בישראל ובארצות הברית לסירוגין.
לאחר פטירתו של המייסד, הוכתרו שלושה אדמו"רים במקביל: בנו הגדול, הרב צבי אלימלך הלברשטאם המתגורר בקריה בנתניה; בנו השני, הרב שמואל דוד הלברשטאם המתגורר בבורו פארק, ניו יורק; חתנו, הרב שלמה גולדמן היה האדמו"ר מזוועהיל-צאנז ביוניון סיטי, ארצות הברית.
החסידים התחלקו בין שלושת היורשים לרוב על פי מפתח גאוגרפי:
המרכז בישראל, המוכר כ"חסידות צאנז", מנה ב-2016 כ-2,500 בתי אב. בקריית צאנז בנתניה מתגוררות כ-600 משפחות, ואחרות בירושלים, טבריה, אשדוד, בני ברק, צפת, פתח תקווה, חיפה, אלעד, רחובות, בית שמש, מודיעין עילית, וביתר עילית. באירופה החסידות נוכחת בערים לונדון, אנטוורפן ומנצ'סטר. בארצות הברית הן מתגוררות בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד.[1]
מבחינה פוליטית משתייכת החצר בישראל לסיעת שלומי אמוני ישראל בראשות מאיר פרוש, הן בבחירות לכנסת והן במישור המוניציפלי. לחסידות ישיבות גדולות בנתניה ובחיפה, וישיבות קטנות בנתניה, בני ברק, ירושלים ואלעד. מדי שבוע יוצא עלון "בצילא דמהימנותא" ובו שיחות ודברי תורה שאמר האדמו"ר במהלך השבוע החולף. הירחון של החסידות, ששמו "צאנז", יוצא משנת ה'תשל"ו.
החצר בניו יורק, המוכרת יותר כ"צאנז קלויזנבורג", מונה כ-1,300 משפחות,[1] רובן בארצות הברית והשאר באירופה. לחסידות מוסדות ובתי כנסת בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד, ומונטריאל קנדה. בשנת ה'תשע"ה נפתחו בתי כנסת בירושלים ובבני ברק. רב החסידות בארצות הברית הוא הפוסק רבי אפרים פישל הרשקוביץ.
החצר ביוניון סיטי מונה כמה עשרות משפחות. לאחר פטירתו של הרב שלמה בתמוז ה'תשע"ז, ממלא את מקומו באדמו"רות, גיסו הרב שאול יודא פריזנט (גם הוא חתן הרב הלברשטאם; אחיינו של רבי שלמה, רבי אליעזר גולדמן, הוכתר תחתיו באדמו"רות מזווהיל).
דרך ומאפייני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדרכן של חצרות גליציה ובפרט חסידות צאנז, היא אינה בעלת שיטה חסידית מיוחדת. הערך העיקרי בחסידות הוא לימוד התורה. באופן כללי מנהגי החסידות בלולים ממספר חצרות, והאדמו"רים אינם מקפידים על מנהגים קבועים. רבי יקותיאל יהודה היה נוהג להתפלל באריכות גדולה ולעיתים בשעה מאוחרת. בנו רבי שמואל דוד מתפלל אף מאוחר יותר מאביו[דרוש מקור], לעומת רבי צבי אלימלך שמיתן את ההנהגה ומתפלל בשעות המקובלות בשאר חצרות החסידות.
מפעל הש"ס העולמי הוא יוזמה ייחודית של חסידות צאנז-קלויזנבורג ללימוד גמרא בשיטת הבקיאות שכוללת לימוד של גמרא, רש"י ותוספות.
גלריה ממוסדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסדות צאנז בלונדון
מוסדות צאנז בבורו פארק
מוסדות צאנז בוויליאמסבורג
מוסדות צאנז ביוניון סיטי
מוסדות צאנז חיפה
מוסדות צאנז בבני ברק
בית מדרש המרכזי קריית צאנז ירושלים
מוסדות צאנז ירושלים
"ההיכל הגדול" - היכל רוזנברג, בקרית צאנז נתניה
קריית החינוך בקריית צאנז
בית הכנסת השכונתי בקריית צאנז
כוללי האברכים בקרית צאנז
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
