חסידות צאנז-קלויזנבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו חסידות צאנז-קלויזנבורג

חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג. החצר משלבת בדרכה ובמנהגיה את אלו של צאנז, סיגט ודינוב.

מבנה החצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יקותיאל יהודה הקים את ישיבת צאנז ואת קריית צאנז בנתניה, שהיא מרכז החסידות בישראל. כמו כן הוא ייסד את שכונת קריית צאנז בירושלים, את בית החולים לניאדו ואת מפעל הש"ס. בארצות הברית הוא הקים קרייה חסידית ביוניון סיטי. התגורר בישראל ובארצות הברית לסירוגין.

לאחר פטירתו של המייסד, הוכתרו שלושה אדמו"רים במקביל: בנו הגדול, הרב צבי אלימלך הלברשטאם המתגורר בקריה בנתניה; בנו השני, הרב שמואל דוד הלברשטאם המתגורר בבורו פארק, ניו יורק; חתנו, הרב שלמה גולדמן המתגורר ביוניון סיטי שבניו ג'רזי, מכהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.

החסידים התחלקו בין שלושת היורשים לרוב על פי מפתח גאוגרפי. המרכז בישראל, המוכר כ'חסידות צאנז', מונה כ-2,000 בתי אב שמרביתם מתגוררים במדינה. בקריית צאנז בנתניה מתגוררות כ-600 משפחות, ועוד כ-900 משפחות בירושלים, טבריה, אשדוד, בני ברק, צפת, פתח תקוה, חיפה, אלעד, רחובות, בית שמש, מודיעין עילית, וביתר עילית. באירופה מונה החסידות למעלה מ-100 משפחות בערים לונדון, אנטוורפן ומנצ'סטר. בארצות הברית מתגוררות כ-400 משפחות בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד.

מבחינה פוליטית משתייכת החצר לסיעת שלומי אמוני ישראל בראשות מאיר פרוש, הן בבחירות לכנסת והן במישור המוניציפלי. לחסידות ישיבות גדולות בנתניה ובחיפה, וישיבות קטנות בנתניה, בני ברק וירושלים. מדי שבוע יוצא עלון "בצילא דמהימנותא" ובו שיחות ודברי תורה שאמר האדמו"ר במהלך השבוע החולף. הירחון של החסידות, ששמו "צאנז", יוצא משנת תשל"ו.

החצר בניו יורק, המוכרת יותר כ'צאנז קלויזנבורג', מונה כ-1000 משפחות[דרוש מקור], רובן בארצות הברית והשאר באירופה. לחסידות מוסדות ובתי כנסת בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי, לייקווד, ומונטריאל קנדה. בשנת תשע"ה נפתחו בתי כנסת בירושלים ובבני ברק. רב החסידות בארצות הברית הוא הפוסק רבי אפרים פישל הרשקוביץ. החצר ביוניון סיטי מונה כמה עשרות משפחות.

דרך ומאפייני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדרכן של חצרות גליציה ובפרט חסידות צאנז, היא אינה בעלת שיטה חסידית מיוחדת. הערך העיקרי בחסידות הוא לימוד התורה. באופן כללי מנהגי החסידות בלולים ממספר חצרות, והאדמו"רים אינם מקפידים על מנהגים קבועים. רבי יקותיאל יהודה היה נוהג להתפלל באריכות גדולה ובשעה מאוחרת. בנו רבי שמואל דוד מתפלל אף מאוחר יותר מאביו[דרוש מקור], לעומת רבי צבי אלימלך שמיתן את ההנהגה ומתפלל בשעות המקובלות בשאר חצרות החסידות.

מפעל הש"ס העולמי הוא יוזמה ייחודית של חסידות צאנז-קלויזנבורג ללימוד גמרא בשיטת הבקיאות שכוללת לימוד של גמרא, רש"י ותוספות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]