חסידות קומרנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי ברוך ספרין, האדמו"ר האחרון בקומרנה, נספה בשואה.
רבי חיים יעקב מקומרנה, אבי השושלת לאחר השואה.

חסידות קוֹמרנהיידיש: קאמאַרנא) היא חסידות אשר נוסדה בראשית המאה ה-19. מייסדה היה רבי סנדר מקומרנה. החסידות נקראת על שם העיירה קומרנה שבגליציה המזרחית, כיום במערב אוקראינה.

סגנונה של חסידות קומרנה דומה לזה של חסידות זידיטשוב, והאדמו"רים משתי השושלות הם קרובי משפחה. חסידות קומרנה מתאפיינת בספרות קבלית ענפה ובהדגשת לימוד הקבלה, אף לצעירים.

שושלת המנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשון השושלת היה רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק מכפר ספרין (סבו של רבי אייזיק ספרין מקומרנה), ואחיו של רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרב אלכסנדר היה תלמידו של החוזה מלובלין. כיהן ברבנות ז'וראבנו ואחר כך בקומרנו. מסופר שלמד בהתמדה, כמעט בלי להפסיק לצורך אכילה. חיבר את הספר "זיכרון דברים" על התורה ושו"ת. נפטר בצעירותו בשנת תקע"ח (1818) ונקבר בעיירה אויהל שבהונגריה.
  • בנו, המפורסם בין אדמו"רי השושלת, הוא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין. היה הראשון שהשתמש בשם ספרין (על שם עיירת סבו רבי אייזיק מספרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, נולד כ"ה בשבט תקס"ו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה הפולנית פינטשוב שם כיהן חמיו רבי אברהם מרדכי כרב. בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה[1]. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא". בהקדמת ספרו "זוהר חי", שנכתבה על ידי בנו, מעיד עליו בנו שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, האר"י, הבעש"ט, והגר"א (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי בתולדות חסידות זו, והיה "אדמו"ר לאלפים"[2], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[2]. רבי יצחק אייזיק נפטר בן 68 שנה, בי' באייר תרל"ד.
  • את מקומו מילא בנו רבי אליעזר צבי. נולד בשנת תק"ץ. כאביו גם הוא היה מחבר פורה בספרות קבלה חסידית ואלפים היו חסידיו. חתנו היה רבי יהודה צבי מראזלא. נפטר בכ"ד באייר תרנ"ח. עוד בן של רבי יצחק אייזיק היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה, חתן רבי חיים משה מסטפין.

אדמו"רים נוספים בשושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי מנחם מאניש בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בפלֶשׁטין, חתן רבי יוסף לבין (נכד רבי צבי הירש מזידיטשוב). הוציא את ספרו של אביו "בן ביתי". נפטר בסמבור בו' בטבת תרע"ג.
  • רבי פנחס נתן בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בנאנאש וברידיק. נולד בשנת תרט"ו. היה חתנו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב ובזיווג שני של רבי יהושע מדז'יקוב. אחיינו, רבי שלום מקומרנה היה תלמידו. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ב ללא בנים.
  • רבי אברהם מרדכי בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בבוריסלב. חתן הרב חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש. נפטר בח' בכסלו תש"ב ורוב משפחתו נרצחה בשואה:
    • רבי אליעזר צבי (תר"ס - תש"ב?) כיהן בווירשוב ובפאבניץ. משך אליו חסידים רבים ואף גוים. נרצח בגטו לודז'.
    • רבי אלתר כיהן בסמבור הישנה. בנו רבי משה היה רבה של לימנה.
  • אחיינו של רבי אליעזר צבי, רבי משה חיים בן רבי סנדר (האח של רבי אליעזר צבי) כיהן כאדמו"ר באלטשטאט. היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. היה מתמיד גדול. שני בניו נרצחו בשואה:
    • בנו הראשון רבי אלתר ישכר (חתן רבי שמעלקע מסערט) מילא את מקומו (נרצח בשואה),
    • ובנו השני רבי זיידא (חתן הרב אלתר שלום דוד רוטנברג רבה של קומרנה) כיהן בפשמישל (נרצח בשואה).
  • רבי אברהם מרדכי קלינברג, נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנה (בן חתנו רבי מנשה), כיהן כאדמו"ר בזאלושיץ ובקראקא. הוסמך על ידי סבו ועל ידי רבי חיים מצאנז. בשנת תר"נ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך נאלץ לברוח מהעיר והגיע לקרקוב שם כיהן כאדמו"ר מזלושיץ עד לפטירתו. חיבר את הספרים "אלפי מנשה" על התורה ו"עלי זית" על תיקוני הזוהר. נפטר בי"ט בחשוון תרע"ז.
    • רבי שם (סביבות תר"ל - כ"ח בניסן תש"ג) כיהן אחריו. היה חתנו של רבי ישראל הורוביץ רבה של ויסליץ (שושלת לינסק). נודע כמקובל. דברי תורתו הודפסו בספר "אהלי שם". נרצח בשואה במחנה פלאשוב.
    • רבי זיידא משה חיים, כיהן בקשישוביץ (הסמוכה לקרקוב) ובפשמישל, אף הוא נרצח בשואה.

השושלת אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה, רבי חיים יעקב (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב) היגר לפני מלחמת העולם השנייה לארצות הברית. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך".

בני רבי חיים יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי שלום ספרין (בוריסלב תרע"ו - י"ג בתשרי תשנ"ח) כיהן בירושלים. הוסמך להוראה בצעירותו על ידי בית הדין של מונקאטש. עלה לירושלים בשנת ת"ש והוכתר לאדמו"רות על ידי רבי אהרן מבעלז. נישא לגולדה לאה בתו של הרב ישראל יצחק רייזמן. כתב את הספרים "מעשה שלום", "נשמת שלום" ו"נפש שלום" על התורה, המועדים והש"ס. לאחר שנפטר שימשו בניו כאדמו"רים:
    • רבי נתנאל (נולד בד' בניסן תש"ב) בירושלים. חתן הרב יהודה אריה דייטש. פתח בית כנסת בארזי הבירה.
      • רבי מתתיהו (נפטר ג' בטבת תשע"ו). כיהן כאדמו"ר בחיי אביו. חתן הרב משה אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.
    • רבי אליעזר צבי בבית שמש, מלמד שיעורי קבלה וחסידות.
    • רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי שלום, מכהן כאדמו"ר מקומרנה ברמת שלמה.
  • רבי מנחם מוניש, כיהן כאדמו"ר בבני ברק. בנה בית מדרש ברחוב דבורה הנביאה. נפטר בח' בסיון תש"ן.
    • רבי צבי אלעזר, ממלא מקום אביו בבני ברק
    • רבי יצחק שלמה, אדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי מרדכי מזוויהל.
  • רבי אלתר יצחק אלימלך, בארצות הברית (תרפ"ח - כ"ג בסיוון תשע"ו)[3].
  • רבי ישכר דב (דובער) (נפטר ג' בכסלו תשס"ז) בבני ברק. ירש את בית המדרש בגאולה בירושלים.

ספרי האדמו"רים לבית קומרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרי רבי אליעזר צבי מקומרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דמשק אליעזר" על הזוהר
  • אור עיניים - מפתח לקבלה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האדמו"ר מטאש, עבודת עבודה.
  2. ^ 2.0 2.1 יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב
  3. ^ בורו פארק: האדמו"ר מקאמרנא הלך לעולמו, בחדרי חרדים.