חסידות קומרנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציוני אדמור"י השושלת בעיירה קאמארנא בגליציה (כיום אוקראינה)
רבי יעקב משה מקאמארנא זיע"א, אדמו"ר לאלפים ופועל ישועות בקרב הארץ
האדמו"ר רבי שלום מקאמארנא (הראשון), בנו של רבי יעקב משה ואביו של רבי ברוך
רבי ברוך סאפרין, האדמו"ר האחרון בעיירה קאמרנא, נספה בשואה עם כל משפחתו.
האדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקאמארנא אוד מוצל מאש, שהקים מחדש את שושלת האדמורי"ם לאחר השואה.
רבי שלום מקאמארנא (השני) בנו של רבי חיים יעקב מקאמארנא
האדמו"ר רבי שלום (השני) מקאמארנא זצ"ל בלונדון. לצידו הרבנים הפוסקים הנודעים רבי העניך פדוודא אב"ד לונדון ורבי יצחק יעקב וייס אב"ד מנטשסטר ובהמשך גאב"ד העדה החרדית. ברקע נראה הגביר וראש הקהל הידוע רבי געציל ברגר מלונדון
רבי שלום מקאמרנא (השני), בעל המעשה שלום עם בנו רבי נתנאל מקאמרנא, 2014

חסידות קוֹמרנהיידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19. מייסדה היה רבי סנדר מקומרנה. החסידות נקראת על שם העיירה קומרנה שבגליציה המזרחית, כיום במערב אוקראינה.

אדמור"י השושלת היו מחברים פוריים וגאוני עולם, שחיברו עשרות ספרים בנגלה ובנסתר ובתורת הקבלה, וחלק גדול מתורת הבעש"ט מבוסס על חיבוריהם של אדמור"י השושלת, בראשם רבי יצחק אייזיק מקאמארנא ובנו רבי אליעזר צבי זיע"א.

אדמור"י בית קאמארנא גם התפרסמו כבעלי מופת ובעלי "רוח הקודש" עד היום, וכפי שנכתב בספר על הרה"ק ממונקאטש בפרק סדר שנה אחרונה: "אמר רבינו לפלא כי כל נכדי הגה״ק הרי״א מקאמארנא זי״ע קבלו מתנה מהש״י השגת רוח הקודש".

חסידות קומרנא מתאפיינת בספרות קבלית ענפה ובהדגשת לימוד הקבלה, אף לצעירים.

שושלת המנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשון השושלת היה רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק מכפר סאפרין (סבו של רבי אייזיק ספרין מקומרנא), ואחיו של רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרב אלכסנדר היה תלמידו של החוזה מלובלין. כיהן ברבנות ז'וראבנו ואחר כך בקומרנו. מסופר שלמד בהתמדה, כמעט בלי להפסיק לצורך אכילה. חיבר את הספר "זיכרון דברים" על התורה ושו"ת. נפטר בצעירותו בשנת תקע"ח (1818) ונקבר בעיירה אויהל שבהונגריה.
  • בנו, המפורסם בין אדמו"רי השושלת, הוא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין. היה הראשון שהשתמש בשם סאפרין (על שם עיירת סבו רבי אייזיק מסאפרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, נולד כ"ה בשבט תקס"ו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה הפולנית פינטשוב שם כיהן חמיו רבי אברהם מרדכי כרב. בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה[1]. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא". בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנ ו שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, האר"י, הבעש"ט, והגר"א (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי בתולדות חסידות זו, והיה "אדמו"ר לאלפים"[2], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[2]. רבי יצחק אייזיק נפטר בן 68 שנה, בי' באייר תרל"ד.
  • את מקומו מילא בנו רבי אליעזר צבי. נולד בשנת תק"ץ. כאביו גם הוא היה מחבר פורה בספרות קבלה חסידית ואלפים היו חסידיו. ספריו: "דמשק אליעזר" על הזוהר; אור עיניים - מפתח לקבלה; "בן ביתי" על התורה, "בן ביתי" על תהלים, "בן ביתי" על חמש מגילות, "בן ביתי" על סיומי הש"ס; *"זקן ביתו" על מסכת אבות. חתנו היה רבי יהודה צבי מראזלא. נפטר בכ"ד באייר תרנ"ח. עוד בן של רבי יצחק אייזיק היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה, חתן רבי חיים משה מסטפין.

אדמו"רים נוספים בשושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר רבי אליעזר צבי סאפרין (השני) מקאמארנא שליט"א בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמארנא
בית הכנסת קאמרנא ברחוב דבורה הנביאה בני ברק
  • רבי מנחם מאניש בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בפלֶשׁטין, חתן רבי יוסף לבין (נכד רבי צבי הירש מזידיטשוב)[דרוש מקור]. הוציא את ספרו של אביו "בן ביתי". נפטר בסמבור בו' בטבת תרע"ג.
  • רבי פנחס נתן בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בנאנאש וברידיק. נולד בשנת תרט"ו. היה חתנו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב ובזיווג שני של רבי יהושע מדז'יקוב. אחיינו, רבי שלום מקומרנה היה תלמידו. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ב ללא בנים.
  • רבי אברהם מרדכי בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בבוריסלב. חתן הרב חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש. נפטר בח' בכסלו תש"ב ורוב משפחתו נרצחה בשואה:
    • רבי אליעזר צבי (תר"ס - תש"ב?) כיהן בווירשוב ובפאבניץ. משך אליו חסידים רבים ואף גוים. נרצח בגטו לודז'.
    • רבי אלתר כיהן בסמבור הישנה. בנו רבי משה היה רבה של לימנה.
  • אחיינו של רבי אליעזר צבי, רבי משה חיים בן רבי סנדר (האח של רבי אליעזר צבי) כיהן כאדמו"ר באלטשטאט. היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. היה מתמיד גדול. שני בניו נרצחו בשואה:
    • בנו הראשון רבי אלתר ישכר (חתן רבי שמעלקע מסערט) מילא את מקומו (נרצח בשואה),
    • ובנו השני רבי זיידא (חתן הרב אלתר שלום דוד רוטנברג רבה של קומרנה) כיהן בפשמישל (נרצח בשואה).
  • רבי אברהם מרדכי קליינברג, נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנה (בן חתנו רבי מנשה), כיהן כאדמו"ר בזאלושיץ ובקראקא. הוסמך על ידי סבו ועל ידי רבי חיים מצאנז. בשנת תר"נ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך נאלץ לברוח מהעיר והגיע לקרקוב שם כיהן כאדמו"ר מזלושיץ עד לפטירתו. חיבר את הספרים "אלפי מנשה" על התורה ו"עלי זית" על תיקוני הזוהר. נפטר בי"ט בחשוון תרע"ז.

השושלת אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נין ונכדם של רבי אייזיקל ורבי אליעזר צבי מקאמרנא, ה"ה האדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין (בן רבי אברהם מרדכי) היגר סמוך למלחמת העולם השנייה לארצות הברית. אוד מוצל מאש, שהקים מחדש את שושלת האדמורי"ם לאחר השואה. היה נשוי לרבנית חיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת שני בנים ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך". "פרי חיים" על התורה, על הש"ס, ועל סדר הא-ב. "פורת יוסף" על יוסף הצדיק.

בני רבי חיים יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האדמו"ר רבי שלום סאפרין בנו הגדול (בוריסלב תרע"ו - י"ג בתשרי תשנ"ח) עלה לארץ בשלהי תרצ"ט רגע לפני פרוץ השואה עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם מאניש. כיהן בירושלים. הוסמך להוראה בצעירותו על ידי בית הדין של מונקאטש. והוכתר לאדמו"רות על ידי הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. נישא לרבנית גולדה לאה בתו של הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן ראב"ד מקהלות החסידים בירושלים. חיבר את הספרים "מעשה שלום" (ירושלים תשע"ח), "נשמת שלום" ו"נפש שלום" על התורה, המועדים והש"ס. לאחר פטירתו החלו בניו לשמש כאדמו"רים:
    • בנו הגדול רבי נתנאל (נולד בד' בניסן תש"ב) הוכתר בהלווית אביו לכהן כממלא מקומו באדמו"רות קאמארנא והנהגת הקהילה. חתן הרב יהודה אריה דייטש. מרכז המוסדות הוקם בשכונת ארזי הבירה בירושלים. במרכז המוסדות בית כנסת המרכזי הפעיל בכל שעות היום, כוללים לאברכים לכל אורך שעות היום בראשות ראשי הכולל, כולל ייחודי לקבלה לרבנים הלומדים תורת הנסתר על פי דרך החסידות בראש הכולל עומד האדמו"ר הנותן שיעורים סגורים לחברי הכולל בתורת הנסתר. מכוני הוצאה לאור של המוסדות בנשיאות האדמו"ר 'מכון אור פני יצחק' לספרי בית קאמרנא, לצד מכון 'דמשק אליעזר' לספרי תורת הנסתר של אדמו"רי קאמרנא.
      • בנו הבכור רבי מתתיהו (נפטר ג' בטבת תשע"ו). הנהיג קהילה בתורת הקבלה בחיי אביו. חתן הרב משה אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.
    • מרכז קאמארנא העולמי ברמת בית שמש בנשיאות כ"ק האדמו"ר רבי אליעזר צבי (השני) שליט"א
      האדמו"ר רבי אליעזר צבי (השני) מקאמארנא שליט"א ברמת בית שמש ובארה"ב. ממשיך שושלת הקודש, עם קהל מעריצים ותלמידים גדול בארץ ובעולם. הקים את מרכז קאמארנא העולמי: בית הכנסת הגדול, שטיבלאך ובתי תפילה ומקוואות טהרה מפוארים, בית הוראה והיכל תורה, בהם עוברים אלפים מדי יום ביומו. כמו כן נודע בכל העולם בשיעורי הקבלה והחסידות, וכן ייסד מכון "אוצרות קאמארנא" שהו"ל עשרות ספרי יסוד של אדמור"י שושלת קאמארנא בעריכה חדשה ומפוארת. בתשע"ט הוציא לאור את הספר הנודע "אור שבעת הימים" ובו שיעוריו על "עמוד התפילה" לבעל שם טוב שהתקבל באהדה ובהתלהבות בעולם החסידות. האדמו"ר רבי אליעזר צבי מפורסם בכל העולם היהודי כהוגה ומחדש בתורת הבעש"ט וכפועל ישועות ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה.
    • רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי שלום, מכהן כאדמו"ר מקומרנא ברמת שלמה. ת"ח מפורסם רב ומו"ץ.
  • האדמו"ר רבי מנחם מאניש סאפרין זצ"ל (תרע"ח–ח' בסיוון תש"ן) כיהן כאדמו"ר בבני ברק. בנה בית מדרש ברחוב דבורה הנביאה. חיבר את סידור קאמארנא.
    • האדמו"ר רבי צבי אלעזר, ממלא מקום אביו בבני ברק
    • האדמו"ר רבי יצחק שלמה, אדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי מרדכי מזוויהל. נפטר ביום שבת ח' בתשרי תשפ"א, ממחלת הקורונה[3].
  • האדמו"ר הרבי אלתר יצחק אלימלך, בארצות הברית (תרפ"ח - כ"ג בסיוון תשע"ו)[4].
    • אחד השטיבלך במרכז קאמארנא בית שמש
      רבי אברהם מרדכי ממלא מקומו בבית מדרשו בבורו פארק
    • רבי צבי אריה בלייקווד
  • רבי ישכר דב (דובער) (נפטר ג' בכסלו תשס"ז) בבני ברק. ירש את בית המדרש בגאולה בירושלים. שני בניו, רבי חיים יעקב ורבי נחום אריה, הם אדמו״רים בירושלים.
  • רבי יהושע סאפרין ממנהטן. גאון ות"ח גדול, תומך ידוע במוסדות תורה בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האדמו"ר מטאש, עבודת עבודה.
  2. ^ 1 2 יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב
  3. ^ בן שאול, האדמו"ר מקאמרנא-גבעת שאול הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2020
  4. ^ בורו פארק: האדמו"ר מקאמרנא הלך לעולמו, בחדרי חרדים.