חסידות רחמסטריווקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא
רבי ישראל מרדכי
רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית

חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה או רחמסטריווקא), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל. כיום מכהנים באדמו"רות רבי חי יצחק טברסקי בניו יורק, ואחיינו רבי דוד טברסקי בירושלים.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולפייגא בת רבי דוד לייקעס. תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו.

ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

רבי דוד מזלטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד (-י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי וחסידיו היו מרובים. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.

שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:

רבי מרדכי מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"ף, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"ף[2]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.

שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'תר"ג[3] - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו מעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול.

שנים מבניו מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובמסמכים הרשמיים צוין שהחסידות "בנשיאות כ"ק האדמורים שליט"א":

בנים נוספים היו:

רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.

רבי זאב מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[5]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע ידידו הראי"ה קוק אחרי שנת תר"צ. חתנו, בעל בתו מרגלית, היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא ספרו "זוהר אור בהיר".

אחד מבניו היה רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנספה בשואה עם משפחתו.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחנוכת הבית בירושלים

כיום מכהנים שני אדמו"רים: רבי דוד טברסקי בירושלים, ודודו, רבי חי יצחק טברסקי, בבורו פארק. שניהם שומרים על ידידות ביניהם, כפי שהייתה בין האדמו"ר הקודם מירושלים, רבי ישראל מרדכי, לאחיו, רבי חי יצחק. האדמו"ר מירושלים מצטט את דודו בדרשותיו וכאשר הגיע דודו לישראל העביר לו את הנהגת הטיש וישב לצידו.

רבי דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד טברסקי בטיש של מוצאי שביעי של פסח

לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב רבי דוד להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף. בסופו של דבר קיבל על עצמו את התפקיד בהוראת דודו. רבי דוד הוא תלמיד של רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר, ובדעותיו נוטה לדעותיו של רבו. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות בנימוק שאינו רוצה להתערב בפוליטיקה. כמו כן הורה למוסדותיו להפסיק ליטול כסף מתקציבי מדינת ישראל[6].

מרכז מוסדות החסידות הנמצא בשכונת גבעת משה כולל בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין בית הכנסת. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. בשלהי שנת תשע"ח נפתחה ישיבה קטנה של החסידות גם בביתר עילית. לחסידות מאות חסידים, רובם דור ראשון בחסידות.

ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות רחמיסטריווקא", בניהול בן דודו של האדמו"ר. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא את דברי תורתם של האדמורי"ם, כולל עלון שבועי בשם "נועם מילין". בתי כנסת נוספים של החסידות קיימים בבני ברק, במודיעין עילית, שלושה בבית שמש ושלושה בביתר עילית.

רבי חי יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חי יצחק טברסקי ("ר' איצק'ל", נולד תרצ"ה), האדמו"ר מרחמסטריווקה-בורו פארק. למד בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי איסר זלמן מלצר בירושלים ואחר כך בישיבתו של רבי אהרון רוקח האדמו"ר מבעלזא שקירבו. בשנת תשי"ד נישא לבתו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא והיה בעל השפעה בחסידות סקווירה. לאחר פטירת חותנו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש. לאחר פטירת אביו החל להתנהג באדמו"רות. החסידות בראשותו מונה מאות משפחות. לחצרו יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד. בשנות ה'תש"ע נפתחה בבורו פארק גם ישיבה קטנה "עסק התורה".

חסידים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המקובל הרב יצחק משה ארלנגר, מחבר ספרים
  • הרב דוד טוורסקי, רב בית המדרש של החסידות בירושלים
  • הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]