חסידות רחמסטריווקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא
רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא
רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית

חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה (Ротмистровка) שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.

כיום מכהנים באדמו"רות רבי חי יצחק טברסקי בניו יורק ואחיינו רבי דוד טברסקי בירושלים.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוחנן נולד בשנת תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולפייגא בת רבי דוד לייקעס. תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו.

ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

רבי דוד מזלטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד (-י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי וחסידיו היו מרובים. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.

שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:

רבי מרדכי מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ת"ר, 1840 - י"ז באייר, תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים רבים מירושלים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל ונפטר מפצעיו[2]. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.

שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום (תר"ג[3] - כ"ח בשבט תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו מעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת תרפ"ו עלה כאחיו לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הרצחו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול.

שנים מבניו מילאו יחד את מקומו בירושלים:

בנים נוספים היו:

רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.

רבי זאב מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר תר"י - כ' בסיוון תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[4]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תר"צ. חתנו היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת תשע"ד יצא ספרו "זוהר אור בהיר".

בניו היו: רבי דוד, חתנו של בן דודו רבי אברהם דוב מרחמסטריווקה שדרשותיו מכונסות בשלושת כרכי "מילין קדישין"; ורבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנספה בשואה עם משפחתו. בנו של רבי נחום משה, רבי יוחנן, היה חתנו של רבי ישכר דב מבעלז.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מכהנים שני אדמו"רים: רבי דוד טברסקי בן רבי ישראל מרדכי, בירושלים, ודודו, רבי חי יצחק טברסקי, בבורו פארק. שניהם שומרים על ידידות ביניהם, כפי שהייתה בין האדמו"ר הקודם מירושלים[, רבי ישראל מרדכי, לאחיו, רבי חי יצחק. האדמו"ר מירושלים מצטט את דודו בדרשותיו וכאשר דודו הגיע לארץ העביר לו את הנהגת טיש וישב לצידו.

רבי דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב רבי דוד להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף, אך חסידיו התעקשו ובסופו של דבר הוא נאות לקבל את האדמו"רות. רבי דוד הוא תלמיד של רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר, ובדעותיו נוטה לדעותיו של רבו. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות באומרו שהוא אינו מתערב בפוליטיקה. הוא הורה למוסדותיו להפסיק ליטול כסף מתקציבי מדינת ישראל[5]. נשוי לבתו של הרב משה ניישלאס (רב שיכון סקווירא) ולהם תאומות.

מרכז מוסדות החסידות נמצא בשכונת גבעת משה כוללים בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין בית הכנסת. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. לחסידות מאות חסידים, רובם דור ראשון בחסידות.

בתי כנסת נוספים קיימים בבני ברק, באחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית, שלושה בבית שמש, ושניים בביתר עילית.

החסידות הוציאה דיסק של שירי החסידות (חלקם מאוקראינה וחלקם הולחנו בישראל) לכבוד חתונת בתו הראשונה של האדמו"ר הנוכחי. מדי שבוע מודפס עלון ובו דברי תורתו של האדמו"ר בשם "נועם מילין".

רבי חי יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חי יצחק טברסקי ("ר' איצק'ל", נולד תרצ"ה), האדמו"ר מרחמסטריווקה-בורו פארק. למד בישיבת עץ חיים בראשותו של רבי איסר זלמן מלצר בירושלים ואחר כך בישיבתו של רבי אהרון רוקח האדמו"ר מבעלזא שקירבו. בשנת תשי"ד נישא לבתו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא והיה בעל השפעה בחסידות סקווירה. לאחר פטירת חותנו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש. לאחר פטירת אביו החל להתנהג באדמו"רות. החסידות בראשותו מונה מאות משפחות. לחצרו יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]