חסיד אומות העולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידי אומות העולם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים (ראו טבלה להלן).

הרעיון בבסיסו של הביטוי הוא כי האדם שלו ניתן התואר זכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי. בהלכה משמש התואר "חסידי אומות העולם" לגויים מאמינים המקיימים את שבע מצוות בני נח, ולא דווקא למי שהציל יהודים.

ההצלה וסיבותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליה שעשויה מכסף אשר הוטבעה על ידי "יד ושם" ומוענקת לחסידי אומות העולם (עוצבה על ידי נתן קרפ)
העיצוב הישן של המדליה שהוענקה לחלק מהחסידים

חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה. היו בהם נוצרים מכל הכנסיות והכתות, מוסלמים, בני דתות אחרות ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים. הם הגיעו מכל השכבות החברתיות, ובהם משכילים וחסרי השכלה, אנשי ציבור לצד מנהיגים ודמויות ידועות בחברה, עירוניים ואיכרים, מכל קצוות אירופה ומכל המקצועות. היו להם מניעים וסיבות שונות שבגללן סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים:

  • יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה;
  • מחאה נגד הנאציזם (ראו גם התנגדות גרמנית לנאציזם);
  • מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה;
  • שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.

סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. העונשים להסתרה היו חמורים, ואיימו על חיי המסתירים. במזרח אירופה הרגו הגרמנים לא רק את המסתירים אלא גם את בני משפחותיהם. במערב אירופה העונשים היו חמורים פחות, אולם גם שם התוצאות יכלו להיות טרגיות. אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם. אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. ישנם מספר סוגים של מעשי הצלה:

  • הסתרת יהודים בבתי המצילים, בחוות, או במנזרים.
  • המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות.
  • הברחה מעבר לגבול וסיוע לבריחת יהודים.
  • הצלת ילדים, על ידי משפחות, מנזרים, וארגוני מחתרת שסייעו למצוא בתים לילדים.

הענקת אות חסיד אומות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת זיכרון ביער יופ וסטרויל לזכר חברי המחתרת ההולנדית שניספו במלחמת העולם השנייה
פסל חסיד אומות העולם האלמוני ביד ושם. פסל - שלמה זלינגר

תנאים להענקת האות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון להקים יד זיכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". כל תיק של מועמד לקבלת אות חסיד אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון, לאחר שתחילה נאסף החומר במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים. כאשר אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתמך על הצהרות ועדויות הנמסרות בפני נציגויות קונסולריות ישראליות במדינת מושב הניצול.

החוק קבע הגדרה ברורה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. בהקשר לחוק הזיכרון השואה והגבורה ברור כי לא די באהדה, בחסד ובעזרה, שהרי המחוקק הציב דרישות נשגבות יותר, באומרו: "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להציל יהודים". משמע, לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שביצע מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו. לכאורה שני התנאים הללו חד הם שכן על-פי חוקי הנאצים כל המסתיר יהודי או מגיש לו עזרה מתחייב בנפשו. מי שהגיש עזרה מתוך בצע הכסף אינו ראוי לתואר חסיד אומות העולם במובן החוקי, אף על פי שהסתכן בהצילו יהודים.

ארבעת התנאים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם[1]:

  1. מעורבות פעילה של המצילים בהצלת יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או גירוש למחנות המוות.
  2. סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים.
  3. המניע הראשוני של המצילים היה לסייע ליהודים נרדפים. כלומר: ההצלה לא נעשתה עבור רווח כספי או תגמול אחר כגון המרת דתם של הניצולים, אימוץ ילדים וכו'.
  4. קיומן של ראיות למקרה ההצלה – עדות של מי אלו שקבלו את העזרה מהמצילים (עדות ניצול) או במקרים יוצאי דופן תיעוד ממקור ראשון המבסס את אופי ההצלה והנסיבות להצלה.

אדם זכאי לתואר "חסיד אומת העולם" גם אם בזמן המלחמה טען הניצול בפני המציל כי הוא אינו יהודי ולאחר המלחמה התברר כי הניצול הוא יהודי.

בשנת 2016 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק המבקשת להשוות את מעמדם של יהודים אשר הצילו יהודים אחרים לאלה שאינם יהודים[2]. הצעה זו העלתה ביקורת נוקבת מצד מוסד "יד ושם" הטוענת כי הדבר יהווה פגיעה ברגשותיהם של שורדי שואה רבים.

אותות כבוד והטבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובעץ שניטע על שמם (ולעיתים על ידיהם) בשדרת חסידי אומות העולם, והם מקבלים מדליה מיוחדת עליה מוטבע שמם ותעודת כבוד. האות מוענק למצילים או שארי-בשרם בארצות מגוריהם באמצעות נציגיה הדיפלומטיים של ישראל. בטקסים אלו נוכחים נציגים של הממשל המקומי והם זוכים על פי רוב לסיקור תקשורתי רחב. לעיתים הניצולים מזמינים את מציליהם או קרוביהם לישראל ואז, לבקשתם, מתקיימים הטקסים ביד ושם. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם מהווה הכרת תודה של העם היהודי לדורותיו על החמלה והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה בזמן השואה כלפי העם היהודי.

לפי סעיף 2 (4א) לחוק יד ושם, זכאים חסידי אומות העולם לאזרחות כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאים חסידי אומות העולם ובני משפחותיהם, היושבים בישראל, לתגמול חודשי השווה לשכר הממוצע במשק, למענקי הבראה ולהנחה בארנונה.

חסידי אומות עולם לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1 בינואר 2018, מקור: אתר יד ושם
פולין   6,863
הולנד[3] 5,669
צרפת 4,056
אוקראינה 2,619
בלגיה 1,742
ליטא 893
הונגריה 861
איטליה 694
בלארוס 650
גרמניה 616
סלובקיה 592
יוון 347
רוסיה 206
סרביה 139
לטביה 136
צ'כיה 118
קרואטיה 117
אוסטריה 109
מולדובה 79
אלבניה 75
נורווגיה 67
רומניה 65
שווייץ 49
בוסניה 47
ארמניה 24
דנמרק[4] 22
בריטניה 22
בולגריה 20
שוודיה 10
מקדוניה 10
סלובניה   10
ספרד 9
ארצות הברית 5
אסטוניה 3
 
פורטוגל 3
ברזיל 2
סין[5] 2
אינדונזיה 2
פרו 2
צ'ילה 2
אירלנד 1
יפן 1
לוקסמבורג 1
וייטנאם 1
מונטנגרו 1
טורקיה 1
אל סלוודור 1
גאורגיה 1
אקוודור 1
קובה 1
מצרים 1

סה"כ: 26,973


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידי אומות העולם מרומניה וממולדובה

אחדים מחסידי אומות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסיד אומות העולם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהם הקריטריונים לקבלת תואר חסיד אומות העולם?, אתר יד ושם
  2. ^ יהונתן ליס, עופר אדרתעימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2016
  3. ^ כולל שניים מאינדונזיה אשר התגוררו באותה עת בהולנד.
  4. ^ על-פי בקשת המחתרת הדנית, כל חבריה נחשבים כאחד. העם הדני הוכר כזכאי לנטיעת עץ על שמו בשדרת חסידי אומות העולם. עם זאת, אות חסידי אומות העולם אינו מוענק למדינות או לקבוצות, אלא רק ליחידים.
  5. ^ שני המצילים הסינים פעלו בשטח אוקראינה.
  6. ^ אוסקר שינדלר, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  7. ^ יאניס ליפקה, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  8. ^ גבורה בעליית הגג, מיפ ויאן אוגוסטוס חיס, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  9. ^ בין צלב הקרס לסהרה; יעקב לזוביק, מי רוצה לזכור את חסידי אומות העולם המוסלמים, באתר הארץ, 24 בינואר 2007
  10. ^ אפרים לפיד, ‏גיבורים רגילים - ביקורת על ספרו של אמיר השכל, באתר "IsraelDefense"‏, 5 ביוני 2014


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל