חסם הולכה של הקוצב המשני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסם הולכה של הקוצב המשני
eMedicine 151597 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D054537, D054537
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חסם הולכה של הקוצב המשני או A.V. Block הוא מצב בו נפגע מסלול הולכת החשמל התקין בלב האדם כתוצאה מפגיעה בהעברת הדחף החשמלי בקוצב ה-AV. ההפרעה מחולקת לשלוש דרגות עיקריות כאשר כל אחת מהדרגות מאופיינת בתצורה קלינית שונה.

מסלול העברת הדחף החשמלי בלב במצב התקין מתחיל מקוצב הסינוס (SA Node). קוצב הסינוס מייצר דה-פולריזציה מוקדם יותר מכל שאר תאי הלב. הוא מכניס בכך את כל שאר תאי הלב ל"תקופה רפרקטורית מוחלטת" במהלכה הם אינם מסוגלים לייצר דה פולריזציה עצמונית. הדחף החשמלי היוצא מקוצב הסינוס עובר בסיבי ההולכה השונים בעליות ומשם הוא יורד אל הקוצב המשני - "Atrioventricular Node". הקוצב המשני מהווה את נקודת הקישור היחידה שבין העליות לחדרים. באדם בריא ובמצב התקין מתעכב הזרם בקוצב המשני לפרק זמן של בין 120-200 מילישניות (3-5 משבצות בתרשים המוניטור). מהקוצב המשני ממשיך הדחף החשמלי אל חדרי הלב, הוא עובר ב"סיב ההולכה על שם היס", ממשיך אל צרור ההולכה הימני והשמאלי ומשם ממשיך אל סיבי הפורקנייה המפושטים לאורכם ולרוחבם של חדרי הלב.

AV Block כולל את המקרים בהם הדחף החשמלי מתעכב בקוצב המשני לפרק זמן העולה על פרק הזמן הנורמלי (0.2 שניות), וכן את המקרים בהם הקוצב המשני נחסם באופן חלקי או מלא. חסימה מלאה של קוצב ה-AV היא מצב חירום רפואי. היא עשויה לגרום להפסקת התכווצות החדרים בשל אי הגעת הדחף החשמלי אליהם. במצבים מסוימים עשויים תאי הלב להשתמש בתכונת האוטומטיות שלהם ולהתחיל לייצר דה פולריזציה עצמונית על מנת לפצות על אי הגעת הזרם.

הגורמים ל-AV Block מגוונים וכוללים בתוכם איסכמיה, מחלות ניווניות של הקוצב המשני, מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס, גורמים תורשתיים, גירוי וגאלי או שימוש בתרופות מסוימות. סוגים מסוימים של AV Block עשויים להופיע גם באופן תקין אצל ילדים או אצל ספורטאים.

דרגות חסמי ההולכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסם הולכה מדרגה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרגה הראשונה והקלה ביותר של AV Block. בחסם הולכה מסוג זה הדחף החשמלי הנוצר בקוצב הסינוס עובר מהעליות אל החדרים דרך קוצב ה-AV בכל פעימה ופעימה כמו אצל אדם בריא. הבעיה בסוג זה של חסימה היא עיכובו של הדחף החשמלי בקוצב ה-AV לפרק זמן העולה על 0.2 שניות. חולה עם חסם הולכה מדרגה ראשונה יהיה לרוב א-סימפטומטי. קצב הלב צפוי להיות סדיר והחסם לא צפוי לגרום לברדיקרדיה יוצאת דופן. ההפרעה עשויה להתגלות בבדיקת א.ק.ג. אקראית שהתבצעה מכל סיבה אחרת והחולים יכולים לחיות עם חסם הולכה זה ללא פגיעה או שינוי באורח החיים.

תרשים המוניטור בסוג חסם זה ידגים הארכה של מקטע PR. מקטע PR הוא המקטע הנמצא בין גל ה-P - המייצג את מעבר הזרם בעליות, לבין קומפלקס QRS - המייצג את מעבר הזרם בחדרים. מקטע זה מבטא את עיכוב הדחף החשמלי בקוצב ה-AV.

חסם הולכה מדרגה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסם הולכה מסוג זה מעוכב הזרם החשמלי בין העליות לחדרים לזמן רב יותר מאשר הוא מעוכב בחסם מדרגה ראשונה. הפרעה זו מחולקת לשני סוגים:

  • Type 1 - מכונה גם "Mobitz Type 1" או "Wekenebach" - קוצב ה-AV מעכב את הדחף החשמלי לפרקי זמן הולכים וגדלים בכל פעימה. לבסוף, כעבור מספר פעימות, ניתן יהיה לראות פעימה אחת ש"נופלת" ולא מתרחשת. קצב הלב בחסם הולכה מסוג זה צפוי להיות לא סדיר. רוב החולים יהיה א-סימפטומטיים ואלו שיחוו סימפטומים יגיבו בדרך כלל באופן טוב לטיפול תרופתי.

בתרשים המוניטור תתבטא התופעה בהגדלה הדרגתית של המרווח בין גל ה-P לבין קומפלקס QRS (מרווח PR), עד להופעתו של גל P שלאחריו לא יופיע קומפלקס QRS, כלומר - הדחף שיצא מקוצב הסינוס עבר בעליות אך לא עבר בחדרים אלא נחסם בקוצב ה-AV.

  • type 2 מכונה גם Mobitz type 2 - "נפילה" פתאומית של פעימה אחת מדי כל מספר פעימות, ללא סימנים מקדימים וללא התארכות הדרגתית של מרווח PR. נפילת הפעימה עשויה להיות בחוקיות מסוימת אך עשויה גם להיות ללא חוקיות. במידה ותהיה חוקיות הפרעת הקצב יכולה להיות סדירה. דוגמה לכך היא תת-קטגוריה של Mobitz 2 הנקראת 2:1 - כל שתי דה פולריזציות עלייתיות מתקיימת דה פולריזציה חדרית אחת.

mobitz type 2 נחשבת להפרעה מסוכנת יותר מ-mobitz type 1 והיא עשויה להידרדר לחסימה מלאה של סיב ההולכה ובכך לדום לב.

חסם הולכה מדרגה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסם הולכה מדרגה שלישית הידוע גם בשם "complete heart block" הוא מצב בו אין קשר כלל בין הפעילות החשמלית העלייתית בלב לבין הפעילות החשמלית החדרית. בתרשים המוניטור הדבר יתבטא כהיעדר מוחלט של סינכרון בין גל ה-P לבין קומפלקס QRS. גלי ה-P יהיו סדירים וכן הקומפלקסים יהיו סדירים, אך לא יהיה קשר בין גלי P לקומפלקסים. למעשה משמעות הדבר היא שקוצב הסינוס מפעיל את העליות באופן תקין והן מתכווצות, אך מעבר הזרם מהעליות דרך קוצב ה-AV אל החדרים מתבטל. החדרים מתכווצים כתוצאה מפעילות חשמלית שמקורה במוקדים אקטופיים בחדרים עצמם או בחלקים התחתונים של קוצב ה-AV.

חסם הולכה מדרגה שלישית הוא סוג החסם החמור ביותר. חולים הסובלים מסוג זה של חסם יסבלו לרוב מסימנים וסימפטומים שונים כגון חולשה, סחרחורות, לחץ דם נמוך, דופק איטי, התעלפות וכאבים בחזה. הם יזדקקו לטיפול רפואי מיידי ודחוף שלרוב יכלול השתלת קוצב לב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]