חסן טהבוב
 | |||
| לידה |
5 ביולי 1923 חברון, ארץ ישראל | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1998 (בגיל 74) עמאן, ירדן | ||
| מקום קבורה |
ירושלים  | ||
| מדינה | ירדן, הרשות הפלסטינית | ||
| השקפה דתית |
אסלאם | ||
| |||
  | |||
חסן טהבוב (בערבית: حسن طهبوب; 5 ביולי 1923, חברון – 27 באפריל 1998, עמאן) היה אימאם ופוליטיקאי פלסטיני ומראשי הציבור הערבי בירושלים, ראש המועצה המוסלמית העליונה, ושר ההקדשים וענייני הדת הראשון בשתי הממשלות הראשונות של הרשות הפלסטינית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסן פאטין טהבוב נולד בעיר חברון שבדרום יהודה ושומרון ב-5 ביולי 1923 למשפחת טהבוב, שהיה לה תפקיד נכבד בניהול הווקף בארץ ישראל במשך מאות שנים. את השכלתו בבית הספר קיבל בחברון ובירושלים. הוא סיים את לימודיו במכללת אל-ראודה בירושלים.[1]
אביו, פאטין טהבוב, נבחר כחבר בפרלמנט הירדני החמישי בשנת 1958, והיה החבר המייצג את חברון.
טהבוב הצטרף לשוק העבודה לאחר סיום לימודיו, והחל לעבוד כמזכיר מערכת במגזין סווט אל-חליל (קול חברון) בשנות ה-40. הוא נע בין חברון, ירושלים ועמאן ובין משרות של חשבונאות וניהול. הוא מונה למנהל בית הספר של בית היתומים האסלאמי בירושלים, לאחר מכן כמנהל מחלקת ההקדשים האסלאמיים בירושלים בשנים 1961–1971, ולאחר מכן כמנהל ההקדשים האסלאמיים ביהודה ושומרון בשנים 1971–1984. ב-1984 פרש מהווקף המוסלמי.[1]
בתפקידיו בווקף, התעמת עם השר ד"ר זרח ורהפטיג בעת שהאחרון ניסה לקיים את החלטת הממשלה ודרש את המפתח לשער המוגרבים. טהבוב סירב ופרסם הודעה בשם המועצה כי "הר הבית הוא מקום קדוש למוסלמים, ולשום גורם אין זכות עליו... השלטון הישראלי זכאי לפקח על הביטחון באתר, אך לא להשתלט עליו".[2] בנוסף, היה מעורב בהקמת 3 מצבות עבור 'החייל הירדני האלמוני' מטעם הווקף במזרח ירושלים.[3]
הוא השתתף בהקמת המועצה האסלאמית העליונה בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, וגם נבחר לתפקיד מזכיר המועצה. מאוחר יותר, ב-1993, נבחר לתפקיד יו"ר הרשות עד מותו ב-1998.
הוא היה השר הראשון לענייני הקדשים ודתות בממשלות הראשונה והשנייה של הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת, בין השנים 1994-1998.[4] נטען כי המינוי נועד להוביל לכך שיהיה משרד רשמי של הרשות הפלסטינית בתוך הר הבית.[5] במהלך תקופה זו, ב-1996, השתתף בהפגנות בירושלים ונפצע לאחר שהתעמת עם שוטרים.[1] טהבוב נהג להאשים את ישראל באיום על מסגד אל-אקצא, וטען כי "מדיניות הסגר של ממשלות ישראל על השטחים הותירה את אל-אקצה ללא הגנה".[6]
חסן טהבוב נפטר ב-27 באפריל 1998 בבית החולים המרכז הרפואי הערבי בעמאן (אנ') וגופתו הועברה לירושלים.[7] הוא נקבר בבית העלמין איכשידיד ליד שער האריות בירושלים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 PASSIA - TAHBOUB, HASSAN FATEEN (-), web.archive.org, 2020-03-09
- ^ נדב שרגאי, שער היהודים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
- ^ למרחב, 3 מצבות לחייל הירדני האלמוני מוקמות במזרח ירושלים, באתר הספרייה הלאומית, 17.12.1968
- ^ Jenny Oviedo de Valeria, http://www.revista-educacion-matematica.org.mx/descargas/vol6/vol6-2/vol6-2-5.pdf, Educación matemática 6, 1994-08-02, עמ' 73–86 doi: 10.24844/em0602.06
- ^ אריה עמית, הר הבית בידינו?, באתר ynet, 2 בינואר 2003
- ^ דני רובינשטיין, אם לא רמדאן, אז לפחות חידון הקוראן העולמי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2001
- ^ سفارة دولة فلسطين فى جمهورية مصر العربية, web.archive.org, 2020-03-09