חסקאל מויסייביץ' גופניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חצקל (ולדימיר מוֹיִסֶיֶיבִיץ') גוֹפְּנִיק
Владимир Моисеевич Гопник
אין תמונה חופשית
לידה 5 במאי[1] 1917
ז'יטומיר, הרפובליקה הרוסית
פטירה 26 בנובמבר 1989 (בגיל 72)
לבוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה Lychakiv Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל האוויר הסובייטיחיל האוויר הסובייטי חיל האוויר הסובייטי
תקופת שירות 19371960
דרגה מאיור
תפקידים בשירות
נווט קרב ומפקד הטייסת ברגימנט הטייס ההתקפי מס' 948 של חטיבת הטייס ההתקפית מס' 308 בגיס התעופה השלישי של ארמיית האוויר השנייה
פעולות ומבצעים
עיטורים
גיבור ברית המועצות (27 ביוני 1945; מס' 8035)[2]
עיטור כוכב הזהב
עיטור לנין[3]
עיטור הכוכב האדום (11 באוגוסט 1943)[4]
2 עיטורי הדגל האדום (7 בנובמבר 1943; 30 בספטמבר 1944)[5][6]
עיטור אלכסנדר נבסקי(30 ביולי 1944)[7]
עיטור מלחמת המולדת(6 באפריל 1985)[8]
מדליה על כיבוש ברלין (25 בנובמבר 1945)[9]
מדליה על שחרור פראג (15 בנובמבר 1945)[10][11] ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
מנהל בית קולנוע
הנצחה
יד זיכרון על קברו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חַצְקֵל [ולדימיר מויסייביץ'] גופניקרוסית: Владимир Моисеевич Гопник;‏ 1917, ז'יטומיר1989, לבוב) היה טייס יהודי-סובייטי, נווט ברגימנט הטייס ההתקפי מס' 948 של חטיבת הטייס ההתקפית מס' 308 בגיס התעופה השלישי של ארמיית האוויר השנייה של החזית האוקראינית הראשונה, גיבור ברית המועצות (1945), קולונל בדימוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-5 במאי 1917 בז'יטומיר במשפחת פקיד. קיבל השכלה מקצועית. גויס לצבא ב-1937. ב-1940 סיים את מכללת טייס הצבאית בצ'וגוייב. חבר במפלגה הקומוניסטית מאז שנת 1943. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות במסגרת אווקואציה צעד ברגל עם שאר המכללה במשך שבועיים ליד וורונז', משם ברכבות לבקו ובהמשך תלמידי המכללה הועברו באוניה לקראסנוודסק[12]. בקרבות מלחמת העולם השנייה כנווט במטוס מסוג איליושין-2 של רגימנט הטייס ההתקפי מס' 948 של חטיבת הטייס ההתקפית מס' 308 בגיס התעופה השלישי של ארמיית האוויר השנייה מאז מרץ 1943 עד לאפריל 1945 ביצע מאות גיחות (185 גיחות צוינו בהענקת עיטור אלכסנדר נייבסקי כמפקד בגיחות, 122 גיחות הוזכרו בהענקת עיטור "גיבור ברית המועצות) השמדת כוח אדם וציוד צבאי של ורמאכט, והפיל 5 מטוסי לופטוואפה בקרבות אוויר. על כך הוענק לו ב-27 ביוני 1945 תואר גיבור ברית המועצות וכוכב הזהב מס '8035.

בשנת 1947 סיים את לימודיו בבית ספר התעופה הגבוה לנווטים בקרסנודר. מאז 1960 - פולקובניק במילואים אליהם שוחרר במסגרת נכות[13].

בהמשך התגורר בעיר לבוב, שם גם החליף באופן רשמי את שמו לוולדימיר ועבד כמנהל בית קולנוע. אז גם שינה את שמו לוולדימיר.

נפטר ב-26 בנובמבר 1989 ונקבר בלבוב בבית העלמין ליצ'אקיב[14]. ילדיו עברו לצ'רנוביץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]