חפץ חיים (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חפץ חיים
חפץ חיים בית הכנסת.JPG
בית הכנסת בקיבוץ
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע ‎76‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 420 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎8.2%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום חפץ חיים
חפץ חיים
חפץ חיים

31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328קואורדינטות: 31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328

חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[1], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות, מופעלים בו שלושה גני מועצה, מערכת גיל הרך הקיבוצית ובה כיתות תינוקיה, פעוטון וגנון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי הקרן הקיימת ויושבו לראשונה ב-15 באוגוסט 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[2].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[3]ליד כפר סבא ובעוד מקומות, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, שכונה "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם בכפר סבא.

כבר בשנים הראשונות התקשה הקיבוץ לשלב את הרעיונות הסוציאליסטיים עם הדת[דרוש מקור]. בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות‏[4]. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ההפרטה.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008‏[5]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל והרב ד"ר קלמן כהנא. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ והרב זאב פאטשינא.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר האוכל (כיום משמש את בית הארחה)

ענפי המשק כוללים רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, בית הארחה "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.

בקיבוץ נמצאת אולפנת "צביה חפץ חיים" ותנועת נוער בני עקיבא. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  2. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  3. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  4. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  5. ^ עע"ם 418/12