חפץ חיים (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חפץ חיים
PikiWiki Israel 5772 Synagogue at Kibbutz Chafetz Chaim.JPG
בית הכנסת בקיבוץ
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע ‎76‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 503 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.8%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
חפץ חיים
חפץ חיים
31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328קואורדינטות: 31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328
חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[1], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקימי הקיבוץ היו עולים מיהדות גרמניה שהתעוררו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם בעלות עליו.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נקרא בשמו על שם הספר חפץ חיים של רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה הקרן הקיימת לישראל ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-15 באוגוסט 1937 במסגרת מבצע חומה ומגדל. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[2].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[3]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.

לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך ההפרטה שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ[4]. כיום הקיבוץ סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008[5]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל זצ"ל והרב ד"ר קלמן כהנא זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ, הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום- הרב שמואל רוזנפלד.

הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" וחנות המפעל שלו שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.

החינוך בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ שוכנת אולפנת "צביה חפץ חיים" ופועלת בתנועת נוער בני עקיבא. בעבר תנועת הנוער הייתה עזרא, שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

הדת בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי, פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  2. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  3. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  4. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  5. ^ עע"ם 418/12