חפץ חיים (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חפץ חיים
PikiWiki Israel 5772 Synagogue at Kibbutz Chafetz Chaim.JPG
בית הכנסת בקיבוץ
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע ‎76‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 471 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎12.1%‏ בשנה עד דצמבר 2014
מיקום חפץ חיים
חפץ חיים
חפץ חיים

31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328קואורדינטות: 31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328

חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[1], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות, מופעלים בו שלושה גני מועצה, מערכת גיל הרך הקיבוצית ובה כיתות תינוקיה, פעוטון וגנון.

היסטוריה[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

מאורעות תרפ"ט (1929) גרמו להתעוררות ציונית ביהדות גרמניה וחשיבה על עלייה לארץ ישראל. עליית היטלר לשלטון ב-1933 גורמת לחבורת יהודים לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ ישראל.

בקיץ התרצ"ג הגיעו לפתח תקוה עולים מגרמניה, חברי "אגודת ישראל" ו"עזרא". 7 צעירים מחליטים להקים גרעין משותף. גרעין בו יחיו חיי שיתוף וכל אחד יקבל תקציב אישי צנוע. בחודש חשוון תרצ"ד (סוף 1933) בסוף השבעה על ה'חפץ חיים', הם מחליטים לקרוא לגרעין על שמו לכבודו ולזכרו של גדול הדור.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קונה פרדסים בסביבת רחובות. ובחנוכה הם עוברים לשם ומתגוררים בנקודה באוהל וליפט.

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי הקרן הקיימת ויושבו לראשונה ב-15 באוגוסט 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[3].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[4]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[5]. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ההפרטה.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008[6]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל והרב ד"ר קלמן כהנא. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ והרב זאב פאטשינו.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר האוכל (כיום משמש את בית הארחה)

ענפי המשק כוללים רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, בית הארחה "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.

בקיבוץ נמצאת אולפנת "צביה חפץ חיים" ותנועת נוער בני עקיבא. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

האידאולוגיה של הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ ח"ח הינו קיבוץ דתי-לאומי שפועלים בו 3 בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל ביסודו הקיבוץ הוא אשכנזי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  2. ^ נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, קיבוץ חפץ חיים, 1992
  3. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  4. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  5. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  6. ^ עע"ם 418/12