חפץ חיים (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חפץ חיים
PikiWiki Israel 5772 Synagogue at Kibbutz Chafetz Chaim.JPG
בית הכנסת בקיבוץ
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע ‎76‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 471 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎12.1%‏ בשנה עד דצמבר 2014
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
חפץ חיים
חפץ חיים
31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328קואורדינטות: 31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E / 31.7893114348273; 34.8001560282328

חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[1], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.

היסטוריה[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על ידי עולים מיהדות גרמניה שהתעוררו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים שגרו באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נקרא, עוד בגרמניה, על שם ספר חפץ חיים לאור הערכת חברי הקיבוץ את מחבר הספר.

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי הקרן הקיימת ויושבו לראשונה ב-15 באוגוסט 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[3].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933[4]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[5]. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008[6]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל והרב ד"ר קלמן כהנא. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.

הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון. בין השאלות היו שאלת קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הועמדו לפני רבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.

הדת בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ נמצאת אולפנת "צביה חפץ חיים" ותנועת נוער בני עקיבא. בעבר התנועה הייתה עזרא, התנועה שהקימה את הקיבוץ. בעבר היה קיים בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

האידאולוגיה של הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ ח"ח הינו קיבוץ דתי-לאומי שפועלים בו 3 בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל ביסודו הקיבוץ הוא אשכנזי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992-ספר שמסקר את כל תולדות קיבוץ החפץ חיים, (בקיצור- ח"ח)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  2. ^ נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, קיבוץ חפץ חיים, 1992
  3. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  4. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  5. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  6. ^ עע"ם 418/12


חדר האוכל (כיום משמש את בית הארחה)