חפץ חיים (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חפץ חיים
PikiWiki Israel 5772 Synagogue at Kibbutz Chafetz Chaim.JPG
בית הכנסת בקיבוץ
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
אזור התגוננות דרום השפלה 268
גובה ממוצע[1] ‎76‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 530 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.7%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם20, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, שם16, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, שם1, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, קואורדינטות18, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות34, קואורדינטות54, גודל סמן23, קואורדינטות51, קואורדינטות38, גודל סמן24, שם43, גודל סמן14, שם40, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם18, קואורדינטות1, גודל סמן62, שם57, קואורדינטות42, גודל סמן40, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם24, שם49, קואורדינטות66, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, קואורדינטות69, גודל סמן5, גודל סמן60, שם26, גודל סמן51, קואורדינטות35, קואורדינטות63, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, שם30, גודל סמן16, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן46, שם48, שם46, שם29, גודל סמן19, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם19, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, שם58, קואורדינטות39, שם65, גודל סמן58, שם56, שם68, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן57, קואורדינטות17, קואורדינטות49, קואורדינטות27, קואורדינטות59, קואורדינטות24, גודל סמן59, גודל סמן48, גודל סמן34, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן61, קואורדינטות60, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם41, קואורדינטות64, קואורדינטות57, קואורדינטות65, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות68, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות67, גודל סמן69, גודל סמן6, קואורדינטות30, גודל סמן3, קואורדינטות29, שם17, שם64, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ geotype1, צבע סמן13, צבע סמן14, צבע סמן57, צבע סמן59, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, צבע סמן19, פריטים1, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, צבע סמן63, צבע סמן24, צבע סמן64, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן12, צבע סמן54, צבע סמן37, צבע סמן61, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית נחל שורק
באדום - חפץ חיים
בירוק - מיקום בניין המועצה
חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[2]. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-530 תושבים[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקימי הקיבוץ היו עולים מיהדות גרמניה שהצטרפו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט ב-1929 ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות שלא הייתה להם בעלות על הקרקע.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות, ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהלים. התנאים היו קשים - חום מחניק, צפיפות, ותעסוקה דלה שהובילה לחוסר־פרנסה. כמו כן, חיכוכים נוצרו בין הרווקים לבין בעלי־המשפחות לגבי הוצאות משק־הבית, אך למרות חבלי־הלידה הרבים, נבנו צריפים ונרכשו בעלי־חיים, והחברים עברו הכשרות חקלאיות והתכוננו לקראת העלייה לקרקע. לאחריה, הקיבוץ כמעט והתפרק בתום כל שנת־שמיטה, אך הצליח לשוב ולעמוד על רגליו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נקרא על־שם הספר "חפץ חיים" לרבי ישראל-מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה הקרן הקיימת לישראל ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-15 באוגוסט 1937 במסגרת מבצע חומה ומגדל. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[4].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל" (ששהו בהכשרה משנת 1933[5]ליד כפר סבא ובגדרה), אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של החזון איש. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.

לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך־הפרטה, כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ[6]. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ההפרטה.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך, ועל כך זכה מהם לשבחים רבים. קשר חזק נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון־הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008[7]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל זצ"ל והרב ד"ר קלמן כהנא זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ, הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום - הרב שמואל רוזנפלד.

הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ היה הראשון מסוגו, והראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ, לראשונה בשיח ההלכתי, בפני שאלות רבות הנוגעות ליחסי דת וחקלאות - בין היתר עלו שאלות בדבר קיום המשק בשנת־שמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי המשק כללו בעבר רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים, ואילו כיום הם כוללים רפת וגידולי שדה בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם פועלת 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" ופעלה חנות המפעל שלו שבה נמכרו מוצרים חד־פעמיים, מגבונים ונרות.

החינוך בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ שוכנת אולפנת "צביה חפץ חיים" ופועלת בתנועת נוער בני עקיבא. בעבר תנועת הנוער הייתה עזרא, שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

הדת בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסודו, קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי אשכנזי, אך כיום פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה, עורך: אשר וסרטיל, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חפץ חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  3. ^ יישובים וחלוקות. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  4. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  5. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  6. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    עע"ם 418/12