חפציבה מנוחין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חפציבה מנוחין
StateLibQld 2 207673 Yehudi Menuhin and his sister Hephzibah.jpg
לידה 20 במאי 1920
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 1981 (בגיל 60)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lindsay Nicholas, Richard Hauser עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Clara Menuhin-Hauser, Kronrod Nicholas, Marston Nicholas עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פסנתרנית, פעילת זכויות אדם עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חפציבה ויהודי מנוחין, 1963

חפציבה מנוחיןאנגלית: Hephzibah Menuhin;‏ 20 במאי 19201 בינואר 1981) הייתה פסנתרנית יהודייה-אמריקאית ופעילה למען זכויות אדם. אחותם של הכנר יהודי מנוחין והפסנתרנית, הציירת והמשוררת ילטה מנוחין.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו של משה מנוחין. נולדה וגדלה בסן פרנסיסקו. בילדותה הוריה לימדו אותה קרוא וכתוב, והיא לא למדה בבית הספר. כילדה הופיעה עם אחיה הבכור יהודי, ובגיל 12 הקליטה את תקליטה הראשון ביחד עם אחיה (16)[1]. נישאה ללינדסיי ניקולאס, בוקר אוסטרלי ובנו של ג'ורג' ניקולאס (ממייסדי חברת התרופות שפיתחה את האספירין). היא עברה יחד איתו לאחוזת Terrinallum במערב ויקטוריה, שם הקימה ספרייה ניידת לילדים, וילדה את שני ילדיה: קרונרוד ומרסטון ניקולאס. כמו כן, האגודה האוסטרלית - מוזיקה ויוה - נולדה בסלון ביתה. אחיה, יהודי מנוחין, התחתן עם נולה ניקולאס, אחותו של לינדסיי, אך נישואי שני הזוגות לא החזיקו מעמד והם התגרשו.

מאוחר יותר התחתנה חפציבה עם ריצ'רד האוזר, סוציולוג אוסטרי ואביה של אווה קוקס. הם עברו עם בתם קלרה מנוחין-האוזר לאנגליה, שם אימצו למשפחתם את מישל אלכסנדר מורגן. הם הקימו את ה'מוסד לזכויות אדם ואחריות' ואת ה'מרכז למחקרים חברתיים'. הזוג ניהל יחד בדרום לונדון מקלט למשפחות חסרות בית, אסירים משוחררים ועוד. לבסוף, עברו לביתם הקבוע בקצה המזרחי של לונדון. חפציבה וריצ'רד האוזר הקימו בית-מחסה לזכויות אדם בביתם שבפילמיקו. הם פעלו למען פיוס הדרגתי וניסו לעזור למיעוטים ברחבי העולם.

חפציבה הייתה פעילת למען השלום ופירוק הנשק. ב-1977 נבחרה לנשיאת הסניף הבריטי של 'ליגת הנשים העולמית לשלום וחירות' ותומכת נלהבת של זכויות נשים וילדים[1].

ב-1 בינואר 1981 נפטרה לאחר מחלה ממושכת. נקברה בבית הקברות היהודי בצפון לונדון[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עץ משפחת שניאורסון, ענף זלמנסון-מנוחין


 
 
 
 
 
לוי יצחק
מברדיטשוב
[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן
מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובעריש
 
 
מאיר[ב]
 
לובה תרצה[ג][א]
 
דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה אלטשולר[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
אליעזר[ב]
 
 
יקותיאל זלמן וואלעס[א][ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה טברסקי[ו]
 
 
שרה[ב]
 
 
 
 
 
ביילא וואלעס[ז][א]
 
חיה מושקא שניאורסון[ח]
 
מנחם מנדל
שניאורסון (צ"צ)
[ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום שניאורסון[י]
 
שרה פרידא[י]
 
 
 
 
 
לוי יצחק זלמנסון[י"ב]
 
 
 
פריידא שניאורסון[י"ג]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה טברסקי[י"ד]
 
מרדכי דובער טברסקי[י"ד]
 
חנה שניאורסון[ט"ו]
 
יוסף יצחק
שניאורסון (אוורוטש)
 
 
 
 
דבורה לאה זלמנסון[ט"ז]
 
 
 
 
ישראל נח שניאורסון[י"ז]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה חיים יהושוע
טברסקי-שניאורסון[י"ח]
 
 
 
 
 
מרדכי שניאור זלמן שניאורסון[י"ט]
 
פערעל שניאורסון[כ]
 
שניאור זלמנסון[כ"א]
 
פרלה דבורה זלמנסון[כ"ב]
 
יהודה לייב מנוחין[כ"ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבקה
 
אחד העם
 
שרה ליבא[כ"ה]
 
יצחק אייזיק מנוחין[כ"ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל יוסף פבזנר
 
לאה
 
שלמה גינוסר
 
 
 
משה מנוחין[כ"ו]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות בהערות [כ"ז] [י"א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודי מנוחין
 
חפציבה מנוחין
 
ילטה מנוחין
 
- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף זלמנסון-מנוחין או חוליה המקשרת בין דורות, ואת סבי המשפחה
- להרחבה על סבי המשפחה ראו בעץ שושלת חב"ד, ליתר הרחבה ראו בעץ הראשי של משפחת שניאורסון[כ"ח]
- העץ מראה גם את קשרי החיתון של משפחת שניאורסון צאצאי בעל התניא, עם צאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מקראה:
צאצאי שניאור זלמן מלאדי
 
צאצאי לוי יצחק מרדיטשוב
 
צאצאים משותפים
 

הערות:
  1. ^ 1 2 3 4 עמוד 100 בספר הצאצאים, קטע 16 | קיצור תולדות חב"ד, עמוד 99 | תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג - כ"ה
  2. ^ 1 2 3 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה
  3. ^ אשת יוסף בונים
  4. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  5. ^ ראו אודות חתונתם בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה | צילום מצבתו מופיע כאן | קישור נוסף
  6. ^ פריט Q89438038 בוויקינתונים. בעלה: יעקב ישראל טברסקי
  7. ^ ייתכן ששמה היה רבקה. ראה תולודות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג-כ"ה
  8. ^ עמוד 100 בספר הצאצאים קטע 17
  9. ^ עמוד 104 בספר הצאצאים קטע 31 ובעמודים שאחריו
  10. ^ 1 2 מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה | לצאצאים נוספים של מנחם נחום ראה בעץ המרכזי ובענף טברסקי ובהערות אצלו בשניהם
  11. ^ 1 2 3 מכתבו של הרבי מליובביץ' למשה מנוחין (מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך ג, אגרת תקפח, אתר ספריית ליובאוויטש, ‏כ"ו ניסן תש"י).
  12. ^ עמוד 133 בספר הצאצאים קטע 38 | בטעות כתוב בספר הצאצאים ששם משפחתו "שניאורסון", אך שם משפחתו היה "זלמנסון", כמובא בהערה זו:[י"א] ולהלן | על קביעת שם המשפחה שלו ושל אחיו "זלמנסון" (על שם אביהם), ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד כ"ג, הערה 101
  13. ^ עמוד 134 בספר הצאצאים קטע 40.
  14. ^ 1 2 מספר 35 בספר הצאצאים
  15. ^ פריט Q89360649 בוויקינתונים
  16. ^ עמוד 161 בספר הצאצאים קטע 49
  17. ^ עמוד 136 בספר הצאצאים קטע 44 | שאר ילדיו מופיעים בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון | בהערה דלהלן, כתוב באופן ברור ומסודר לגבי בתו שהייתה מאשתו פריידה:[י"א] | מלבד בת זו המופיעה כאן בעץ – לא ידוע מי הייתה אמם של שאר הילדים. כמפורט בעץ המרכזי ובעץ האדמו"רים המצויינים בסוף עץ זה.
  18. ^ פריט Q89230836 בוויקינתונים
  19. ^ מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | ראה אודותיו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, ISBN 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז
  20. ^ מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198
  21. ^ עמוד 198 בספר הצאצאים קטע 135
  22. ^ עמוד 172 בספר הצאצאים קטע מס' 117.
  23. ^ יש דעות שהוא גם היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד
  24. ^ פריט Q88731308 בוויקינתונים[כ"ג]
  25. ^ 1 2 עמוד 215 בספר הצאצאים קטע מס' 288
  26. ^ עמוד 293 בספר הצאצאים קטע מס' 609
  27. ^ נוסף על כל מה שכתוב בהערות במקומו, יסוד העץ לקוח מ:ספר הצאצאים, שמואל אלעזר הלפרין, תשמ"א
  28. ^ טיוטה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]