חצאית עיפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חליפה עם חצאית עיפרון,1954.
חצאית עיפרון, 2014

חצאית עיפרון היא חצאית ישרה, צרה המגיעה בדרך כלל לברכיים. היא נקראת על שם צורתה: ארוכה וצרה כמו עיפרון.[1][2]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצאית עיפרון ניתנת ללבישה בפני עצמה או כחלק מחליפה. בדרך-כלל יש לה פתח בחלק האחורי, או בצדדים. היא  יכולה להגביל את התנועה של הלובשת. לפעמים מאחורה יש קפל צר. חצאיות עיפרון העשויות מבד גמיש כגון סריג לא צריכות פתח מאו קפל מאחור.

נהוג לנעול נעלי עקב עם חצאית עיפרון, בצירוף גרביונים, מראה המזכיר את עידן חצאית העיפרון הקלאסית של 1950. ניתן גם ללבוש חצאיות עיפרון עם נעליים שטוחות, מה שמקנה ללובשת מראה צעיר ומזכיר את שנות ה-60.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודמתה של חצאית העיפרון במערב הייתה חצאית האבל בהשראת הבלט הרוסי, שרווחה בסוף המאה ה-19 אך לא הייתה נוחה להליכה.

המעצב הצרפתי כריסטיאן דיור הציג את חצאית העיפרון הקלאסית באוסף האופנה שלו ב-1954 [3]. חצאית העיפרון  הפכה במהירות לפופולרית מאוד, במיוחד עבור לבוש משרדי. הצלחה זו נבעה  מרצונן של נשים ללבוש אופנות חדשות בעקבות מלחמת העולם השנייה, ולאחר הצנע הכלכלי בזמן המלחמה הקרה כאשר בדים היו יקרים.

בעיות בלבישת חצאית עיפרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצאית עיפרון מקשה על תנועות הלובשת. ההליכה היא אטית, וכניסה ויציאה ממכונית לוקחת בפועל יותר זמן. החצאית מקשה מאוד על פעילויות כגון טיפוס על סולמות ורכיבה על אופניים. כאשר יושבים, הרגליים צריכות להיות קרובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצאית עיפרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Givhan, Robin (18 באוגוסט 2003). "Fall Fashions". The Washington Post. 
  2. ^ "Glossary of Fabric & Fashion Terms". Kohl's Corporation. אורכב מ-המקור ב-2012-05-10. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2010. 
  3. ^ Matheesha Abhishek. "Christian Dior the magic of fashion". בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2016.