חצוצרן המדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחצוצרן המדבר
Camachuelo trompetero (Bucanetes githagineus amantum) (4794245663).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: פרושיים
סוג: חצוצרן
מין: חצוצרן המדבר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bucanetes githagineus
תחום תפוצה
Bucanetes githagineus map.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חצוצרן המדבר (שם מדעי: Bucanetes githagineus או Rhodopechys githagines) הוא מין של ציפור שיר שמשתייך למשפחת הפרושיים. שירתו נשמעת כחצוצרה ומכאן מקור שמו.[2]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצוצרן ניזון מזרעים, מעלים, מפירות, ואף מחרקים שונים. הוא זקוק למי שתייה וימצא במשך שעות היום ליד מקורות מים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופו של החצוצרן כ-14.5 סנטימטר ומשקלו כ-19 גרם. ראשו גדול ומקורו קצר ומאוד עבה, וזנבו יחסית קצר.

מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצוצרן המדבר משנה צבעו בהתאם לעונת השנה. בקיץ צבע הזכר חום בגוון ורדרד והכנפיים אפורות. הזנב חום כהה, הרגליים בהירות וצבע המקור אדום, וצבעם המקורי נחלש בחורף. בעונת החורף, לזכר יש ראש אפרפר, חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים וגחונם בגוון דומה אך בהיר יותר. צבעים אלו מעורבבים במעט גוון ורוד, גוון דומה מופיע גם בסוככות הכנף ובקצוות אברות היד. הזנב והכנפיים שחומים ומקורו של הזכר צהבהב-כתום. הנקבה דומה לזכר בלבוש החורף אך היא חומה ובהירה יותר. בראשה אין כמעט גוון אפור, ובגופה אין בכלל את הגוון הוורוד. מקורה של הנקבה בעונת החורף צהבהב, ואילו הצעיר חום כולו, ואין להם גוון ורוד בכלל. לצעיר מקור צהבהב-חום בהיר, צבע רגליו הוא ורוד בהיר מאוד לעומת הרגל של הבוגר. הרגל של הבוגר צהבהבה בחורף והופכת ורדרדה באביב.[3][2]

עונת הקינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת הקינון, הראש והצוואר של החצוצרן נעשים אפורים עקב בליית קצות הנוצות, הגב נעשה חום-ורדרד וגוון ורוד מתבלט גם בקצוות הכנפיים. החזה אפרפר-ורוד ואילו הבטן ורדרדה. בעונת הקינון מקורה של הנקבה בגוון כתום צהבהב ואילו בתחילת עונת הקינון מקורו של הזכר בצבע כתום כהה עד אדום.[2]

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשם הציפור, בית גידולה מצוי במדבריות טרשים וגבעות סלעים. חצוצרן המדבר הוא ציפור נפוצה ברוב חלקי הנגב ומדבר יהודה.

ניתן למצוא אותה גם באזורים מדבריים ביבשת אפריקה, כמדבר סהרה, ובאזורים חמים וצחיחים במדינות אגן הים התיכון וביבשת אסיה.

מחזור החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקן נבנה בדרך כלל על הקרקע מתחת לסלע או שיח. הנקבה מטילה 3–6 ביצים תכלכלות בהירות ודוגרות עליהן לבדן במשך כ-13 יום. ההורים מאכילים את הגוזלים בקן כשבועיים לאחר בקיעתם.[2]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצוצרן המדבר משתלב בלהקות של עשרות פרטים, אך לקראת עונת הקינון הלהקה מתפצלת לזוגות.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצוצרן המדבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חצוצרן המדבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "עוזי פז, יוסי אשבול, מדריך מצולם לציפורים בישראל לפי מקומות חיות, הוצאת כתר, 1990, עמ' 237, 308
  3. ^ 3.0 3.1 היינצל ופיטר, פרסלאו, הציפורים מגדיר שדה שלם לציפורי אירופה והמזרח התיכון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975, עמ' 288