חצי האי קתיאוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חצי האי קתיאוואר
काठियावाड़
Gujarat Gulfs.jpg
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים הערבי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 21°48′N 70°45′E / 21.8°N 70.75°E / 21.8; 70.75
שטח 61,000 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 15,000,000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מראה נוף בקתיאוואר, נוסעים ומלוויהם, 1830

קתיאוואראנגלית: Kathiawar) הוא חצי אי החודר אל תוך הים הערבי, נמצא בצפון חופה המערבי של הודו ומהווה (להוציא מובלעת דיו, ר' בהמשך) כשליש משטחה של מדינת גוג'ארט. שטח חצי האי כ-61,000 קמ"ר, ומספר תושביו כ-15 מיליון, רובם דוברי גוג'ראטית, שהם כרבע ממספר התושבים בגוג'ארט. מקור השם בשבט הקאתיס, אשר היגר לאזור במאה השמינית, ושלט על חלק גדול מגוג'ארט. חצי האי מהווה גרעינו, ותופס את מרבית שטחו, של אזור סאוראשטרה (באנגלית: Saurashtra).

חצי האי קתיאוואר בצילום לוויין של נאס"א, 3 בפברואר 2015

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של חצי האי היא חלק אינטגראלי של מההיסטוריה של גוג'ארט בכלל ושל סאוראשטרה בפרט.

עד לעצמאות הודו ב-1947, היה האזור מחולק ברובו בין מספר רב של נסיכויות מקומיות אשר הכירו, מאז תחילת המאה ה-19, בשליטתה העליונה של האימפריה הבריטית. הבריטים מצדם, הכירו בזכויות השלטון הפנימי של אותן נסיכויות. שאר השטח, בדרום מזרח חצי האי, נשלט ישירות על ידי הבריטים. עם קבלת העצמאות, ניתנה לנסיכים המקומיים אפשרות הבחירה בין הצטרפות להודו או לפקיסטן. כל המחוזות פרט לאחד, ג'ונאגאדה, בדרום מערב חצי האי, ששליטו היה מוסלמי, בחרו להצטרף להודו. במחוז זה, בו רוב האוכלוסייה הינדית, פרצה התקוממות, השליט נמלט לפקיסטן, ובמשאל עם, הוחלט כי מחוז זה יצטרף להודו אף הוא. הנסיכיות השונות אורגנו מחדש כמחוז, ואחר כך, ב-1950, כמדינת סאוראשטרה. דיו (Diu) נותרה כמובלעת פורטוגזית בדרום מערב חצי האי, עד לכיבושה על ידי הודו ב-1961. לאחר הכיבוש, דיו לא צורפה לגוג'ארט, ובצוותא עם עוד מספר מובלעות פורטוגזיות לשעבר, צורפה ליחידה מנהלית נפרדת.

מכאן ואילך, במבחינה פוליטית וארגונית, פרט לדיו, קורות חצי האי הם חלק מאלה של סאוראשטרה.

נמר הודי
צבוע מפוספס בהודו

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה פיזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Indian Lion Gir
אריה אסייתי

צורת חצי האי, באופן גס, היא כשל מלבן, אשר צלעותיו הארוכות בולטות אל תוך הים בכיוון כללי דרומה-מערבה. חצי האי תחום מצפון מערב על ידי מפרץ קוץ' (ו' בשורוק), ומדרום מזרח, על ידי מפרץ חאמבהאט (ב' בשווא), שמכונה גם מפרץ קאמבאי.

רכס גיר (באנגלית: Gir), שרובו גבעות נמוכות תופס את רוב שטחו המרכזי והדרומי. הפסגה הגבוהה ברכס זה היא הר גירנאר (באנגלית: Girnar), שגובהו 1,119 מ'.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שטחו של חצי האי מכוסה צמחייה שיחים אופיינית לאזורים צחיחים-למחצה. ברכס גיר מתקיימת מובלעת ובה צמחייה האופיינית ליערות טרופיים רחבי עלים. כן שוכנת ברכס גיר אחת האוכלוסיות האחרונות של אריה אסייתי. בין הטורפים האחרים נמצאים נמר הודי, צבוע מפוספס

ערים ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי האי מחולק ל-11 מחוזות מנהליים, שמות כולם כשם העיר הראשית בהם. הגדולות שבין אותן ערים הן:

  • רג'קוט (Rajkot), במרכז חצי האי, העיר הראשית במחוז הנושא את שמה, כמו גם העיר החשובה ביותר בחצי האי. כ-1,560,000 תושבים.
  • בהבנאגאר (Bhavnagar), על חופו המערבי של מפרץ תאמבהאט, העיר הראשית במחוז הנושא את שמה, כ-650,000 תושבים.
  • ג'אמנאגאר (Jamnagar), על חופו הדרומי מזרחי של מפרת קוץ', העיר הראשית במחוז הנושא את שמה, כ-500,000 תושבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצי האי קתיאוואר בוויקישיתוף