חקירה משטרתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חקירה משטרתית היא תהליך של בירור וקביעת עובדות, גביית עדויות ואיסוף ראיות, המבוצע על ידי שוטרים ונועד להשיג יעד מיעדי המשטרה. ידע כזה נאסף במטרה לאפשר למשטרה לשמור על החוק והסדר.

תחומי החקירה ומטרתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם ליעדיה הקבועים בחוק, המשטרה מנהלת חקירות בתחומים העיקריים הבאים:

  • חקירת עבירות פליליות לשם מניעת פשיעה, גילוי עבירות, איתור עבריינים ומעצרם ואיסוף ראיות לשם העמדתם לדין והרשעתם.
  • חקירת תאונות דרכים לשם קביעת סיבותיהן, ואם נגרמו בגלל מעשי עבירה - איסוף ראיות נגד העבריינים.
  • חקירת תאונות עבודה (בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים) לשם קביעת סיבתן, ואם נמצא שבוצעה עבירה - איסוף ראיות והבאת העבריין לדין.
  • חקירת דליקות (בשיתוף פעולה עם מכבי האש) לשם קביעת סיבתן, ואם נמצא שבוצעה עבירה - איסוף ראיות והבאת העבריין לדין.
  • איתור נעדרים למען שמירה על חייהם ושלומם.
  • איתור בעליהם של פרטי רכוש אבודים או גנובים והשבתם.

בנוסף לתחומים אלה המשטרה מסייעת בחקירות שמנהלים גופים אחרים, כמו רשות המכס, שירות הביטחון הכללי, מחלקת החקירות של מס הכנסה והמשטרה הצבאית.

פתיחתה של חקירה משטרתית יכולה לנבוע מהגשת תלונה במשטרה, אך התלונה אינה הכרחית והמשטרה רשאית לפתוח בחקירה ביוזמתה, כאשר יש חשד שבוצע או שעומד להתבצע מעשה פלילי. במקרים מסוימים של תלונות על עבירות קלות יחסית, המחוקק הישראלי נתן שיקול דעת למשטרה, כדי שתחליט אם לפתוח בחקירה או לסרב לכך.

ניהול חקירה משטרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירה משטרתית מתנהלת במגבלות שנקבעו בחוקי המדינה ובתקנות המשטרה, וחריגה מהמגבלות האלה עלולה לביא להענשת השוטרים החורגים ולאי השגת מטרת החקירה.

כדי להצליח בחקירותיה, המשטרה מכשירה את השוטרים העוסקים בחקירות הכשרה מיוחדת שכוללת ידיעות נרחבות בתחומים שונים, כמו דיני ראיות, הפעלת מכשור מדעי לאיתור ואיסוף ראיות, גישות פסיכולוגיות ועוד. לצורכי החקירה השוטרים משתמשים בעזרים דוגמת הפוליגרף ובמערכות זיהוי פלילי כגון: מערכות לאיסוף טביעת אצבעות, אלבום העבריינים, קלסתרון, בדיקות ביולוגיות (למשל בדיקת דם ובדיקת סמני DNA) ופיזיקליות (למשל בדיקות בליסטיות), השוואות גרפולוגיות ועוד.

משטרות גדולות מאפשרות התמחות של החוקרים בתחומים ייחודיים, כמו עבירות צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, סחר בסמים, עבירות רכוש, עבירות מין, זיוף כספים ופשע מאורגן, פריקינג ועבירות מחשב. במשטרות קטנות החוקרים עוסקים בקשת רחבה יותר של תחומים ויש להם פחות הזדמנויות להתמחות.

לעתים משתתפים מספר שוטרים בחקירה אחת, אך תמיד יהיה ממונה אחד על תיק החקירה, אחראי לריכוז ולניהול. כשהנסיבות דורשות זאת פונה המשטרה למומחים חיצוניים, כדי שיסייעו בחקירות השונות באמצעות הידע שלהם. חקירה משטרתית פלילית חותרת, בנוסף לפענוח הפרשה, גם לאיסוף ראיות קבילות על פי דיני הראיות, כדי שניתן יהיה להרשיע את מבצעי העבירה.

במקרים בהם הפשיעה נוגעת ליותר ממדינה אחת או שפושע עובר למדינה אחרת ייתכן שיתוף פעולה בין המשטרות השונות ואף מעורבות של האינטרפול.

תשאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תשאול

החוקרים מקבלים הכשרה מתאימה לגביית עדויות, ובמשך הזמן גדלה מיומנות התשאול שלהם. מטרת התשאול היא השגת תשובות אמינות מהנשאל. יש לקבל תשובות אמינות גם מנשאלים שיש להם סיבה טובה שלא לתת מידע או לשקר. מתשאל מיומן אמור לשאול שאלות שפשוט להבין ולקבל תשובות שפשוט להבין. זאת כדי לא לשגות בשל אי הבנות פשוטות וכדי לעמוד בדרישות של דיני הראיות.

דרישה אחרת ממתשאל מיומן היא הבנת גבולות הלחץ הפסיכולוגי שכדאי להפעיל על הנשאל. לצורך הפעלת לחץ כזה מותר למתשאל לשקר לנשאל או להציג לו מצג שווא. לחץ פסיכולוגי רב מדי או מועט מדי עשוי להפיק תשובה לא אמינה. מעבר לזאת, לחץ רב מדי עשוי לגרום לנשאלים לבעיות בריאות שעשויות אפילו להסתיים במותו או בהתאבדותו של הנשאל וכך באיבוד נאשם או עד ובחוסר יכולת להמשיך את החקירה.

סיום חקירה משטרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירה משטרתית מסתיימת בדרך כלל מהסיבות הבאות:

  • נאספו הראיות הדרושות להעמדת החשודים לדין והתיק הועבר לבדיקת מנגנוני התביעה.
  • חוסר ראיות - החוקרים הגיעו למסקנה שמיצו את החקירה ולא הצליחו לגבש חומר ראיות מספק לשם הגשת תביעה.
  • על"ן (עבריין לא נודע) - החוקרים לא הצליחו לגלות את העבריין.
  • חוסר אשמה - החקירה לא העלתה אשמה פלילית.
  • התיישנות - על מעשי העבירה שבוצעו חלה התיישנות.
  • אי תביעה - מדובר בעבירה קלה יחסית שבה יש סמכות לגורמים המשטרתיים להחליט על הפסקת הטיפול במקרה.
  • סגירת תיק מחוסר עניין לציבור - החלטה המתקבלת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו.
  • מות החשוד - במקרים בהם החקירה מצביעה בסבירות גבוהה מאוד על חשוד מסוים והוא נפטר, מפסיקים את החקירה, כדי לחסוך במשאבי כוח אדם.

חקירות שנועדו לאתר נעדרים או רכוש או בעליהם של רכוש, נפסקות עם איתורם או כאשר החוקרים מחליטים שמיצו את המידע שעמד לרשותם.

חקירה משטרתית שנסגרה עשויה להיפתח מחדש בגלל השתנות נסיבות (הופעת עד חדש או גילוי ראיה) או שינוי מדיניות.

הסדרת החקירה המשטרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מוסדרת חקירה משטרתית באמצעות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002, שבו נקבע:

  • חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים.
  • חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה, אלא אם יש צורך ענייני לקיימה מחוץ לתחנה.
  • ייערך תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד, בכל מהלכה של החקירה. פרסום תיעוד זה, כולו או חלקו, בלא אישור של בית המשפט הוא עבירה שעונשה שנת מאסר. בהוראת שעה שתוקפה לתשע שנים מיום תחילת החוק, ניתן פטור מחובת התיעוד על חקירת חשוד בעבירת ביטחון.
  • אם וכאשר החוקרים הגיעו למסקנה שחקירתו של אדם עלולה להוביל להאשמתו בעבירה פלילית הם חייבים להזהירו מפני הצפוי לו, האזהרה תירשם והנחקר יתבקש לחתום לאישור ביצוע האזהרה. החקירה המתנהלת משלב זה מכונה לפיכך חקירה באזהרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוביה אמסל, התשאול בחקירה: מדריך שימושי לנחקר ולחוקר, ‬תל אביב : לימון-תחקירים כלכליים, 1990. ‬
  • טוביה אמסל, האמת על השקר: איך לאבחן שקר. האדם, השקר והחוק. מכונות אמת,‬‫ תל אביב: יתד, 1994. ‬
  • מאיר כרמון, חוקרים ונחקרים ומה שביניהם, הוצאת סער, 2000.
  • מאיר כרמון, חוקרים ונחקרים משחק המוחות, ת"א: מסדה, 2008.
  • אבי דוידוביץ, ושיודע לשאול - על התשאול המקצועי והאפקטיבי, יהוד מונסון: אופיר ביכורים, 2010
  • מאיר כרמון, שקיעתה של האמת-מוסר האמת והשקר, מסדה, 2011.
  • ד"ר חיים סדובסקי, לתפור חף מפשע, הוצאת שדה, 2011. [לנושא הספר באתר המחבר]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]