חראם

חַראם (ערבית: حَرَام ) הוא מושג בפיקה, אשר מקורו בשפה הערבית, ומשמעותו היא "אסור".

לעיתים זה מדבר על דבר מה מקודש אשר לאנשים מסוימים, כמו אלו אשר לא נמצאים במצב של טהרה, לגשת אליו. במובן היותר רחב, מדובר על מעשים שאסור לעשות מבחינה הלכתית.

מעשים אשר נכנסים תחת ההגדרה של "חראם" הם בדרך כלל מעשים אשר אסורים באופן ברור ומפורש בקוראן או בסונה.

פוסקי ההלכה באסלאם מגדירים את החראם כלהל: דבר מה אשר השריעה אסרה על עשייתו, ומצווה על ההימנעות ממנו באופן החלטי ומוחלט. עשייתו היא חטא, והימנעות זכה בגמול מאללה.

סוגים של חראם

להלן כמה דברים שנחשבים לחראם באסלאם:

עבודה זרה (شرك )

הדבר שנמצא בראש רשימת המעשים שנמצאים תחת הקטגוריה של "חראם" הוא העבודה הזרה, שהיא עבודת כל דבר מלבד אללה.

לבוש

באסלאם, לבוש משי וענידת תכשיטים מזהב אסורים על הגבר, אך מותרים לאישה.

לבוש צמוד, אשר מבליט את צורת הגוף, אסור על האישה.

ירושה

אדם שמונע ירושה מאחד הילדים שלו, מבצע מעשה חראם.

זנות וניאוף

כל יחסי אישיות שאינם יחסי אישות בין גבר לאישה נשואים, אסורים בהחלט באסלאם, ונחשבים חראם.

ראו גם

• חלאל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חראם בוויקישיתוף

• חראם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)