חרבית סמוקה
 חרבית סמוקה | |
|---|---|
זכר מעינות צוקים
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | שפיראים |
| תת־סדרה: | שפריריות |
| משפחה: | רומחיתיים |
| סוג: | חרבית |
| מין: | חרבית סמוקה |
| שם מדעי | |
 Ceriagrion georgifreyiSchmidt, 1953 | |
 | |
חַרְבִּית סְמֻקָּה[2] (שם מדעי: Ceriagrion georgifreyi) היא מין נדיר של שפרירית ממשפחת הרומחיתיים, בעלת תפוצה מצומצמת לאורך חופי הים התיכון מישראל עד יוון, והיא מאוימת על ידי אובדן בתי גידול. בישראל לא נצפתה מאז 1972, אך בשנים האחרונות התגלתה מחדש ונצפית בתדירות הולכת וגדלה במספר קטן של אתרים בצפון ובמישור החוף, ובעינות צוקים.[3]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידות: אורך כולל 35– 40 מ"מ (מתוכם הבטן 28–33 מ"מ), אורך כנף אחורית 17–20 מ"מ.[4]
החרבית הסמוקה היא השפרירית האדומה היחידה באזורנו, עם בטן, רגליים, עיניים ופטרוסטיגמות אדומות. החזה והחלק העליון של הראש בעלי גוון ירוק מטאלי. לנקבות כמה מופעים: חלקן בעלות בטן אדומה בדומה לזכרים (erythrogastra), לחלקן האדום מוגבל למקטעי הבטן S1-S3 ו-S9–S10 (typica), וחלקן שחורות לחלוטין (melanogastra).[4]
נבדלת מקרובתה החרבית Ceriagrion tenellum בתוספתני הזכר המחודדים יותר ובכתר שיניים קטן המצוי על החלק העליון של מקטע S10 של הבטן, ואצל הנקבה עם שתי בליטות המצויות בחלק העליון של החזה, מאחורי הפרונוטום.[5]
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת התעופה של הבוגרים היא מתחילת מאי עד אוקטובר.[6]
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למין נדיר זה תפוצה מקוטעת בשוליים צרים לאורך הים התיכון, מישראל ועד דרום-מערב טורקיה, וגם באיים היווניים תאסוס, זקינתוס, קורפו ולסבוס.[6]
בית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]החרבית מעדיפה מעדיפה נחלים איטיי זרימה ובוציים, תעלות, ובריכות עם צמחייה עשירה. היא מופיעה רק בגבהים נמוכים.[6]
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחשבה בעבר לתת-מין של קרובתה Ceriagrion tenellum, אך נחשבת כיום למין עצמאי.[7]
סטטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]למין תפוצה מפוזרת מאוד שנהיית מקוטעת יותר ויותר; הוא אינו נפוץ ואין נתונים עדכניים על מספרים מדויקים של פרטים. המין מאכלס ביצות, זרימות ונחלים קטנים המאוימים בעיקר עקב שינויי אקלים והתפתחויות בתיירות והתפשטות כללית של המדינה. ההערכה היא כי אוכלוסיית המין בירידה, ובשך כל הוא מסווג במצב שימור "בסכנת הכחדה" (EN) ברשימה האדומה של IUCN.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרבית סמוקה, באתר GBIF (באנגלית)
חרבית סמוקה, באתר iNaturalist (באנגלית)
- חרבית סמוקה במילון בעלי חיים: שפיראים (תשע"ה), 2015, באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חרבית סמוקה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ↑ בלכר, מיכאל, שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן, מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 7 (3), 2015, עמ' 58–65
- ↑ נתנאל ירקוני, חרבית סמוקה Ceriagrion Georgifreyi, באתר "מן השדה"
- 1 2 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 142–143, ISBN 978-1-4729-4399-6
- ↑ PAUL HOPE, [https://british-dragonflies.org.uk/wp-content/uploads/2020/11/JBDS_Vol25no1.pdf#page=41 The Small Red Damselfly Ceriagrion tenellum (de V illers) and its close relative the Turkish Red Damselfly Ceriagrion georgifreyi (Schmidt)], Journal of the British Dragonfly Society 25(1), 2009, עמ' 41–56
- 1 2 3 Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 90–91, ISBN 978-90-5011-480-6
- 1 2 Jović, M. & Boudot, J.-P., Ceriagrion georgifreyi, The IUCN Red List of Threatened Species 2020, 2019-11-14 doi: 10.2305/iucn.uk.2020-3.rlts.t59700a138714520.en