חרדה (אתר מקראי)
חֲרָדָה (בתרגום השבעים: "חרדת") הוא מקום הנזכר במקרא כאחת מהתחנות של בני ישראל במסעם ממצרים, בין הר שפר למקהלות.
במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר נזכר בתנ"ך בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר[1]: ”וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת”. למקום אין אזכורים נוספים במקרא.
זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמרבית התחנות של בני ישראל במדבר, אין זיהוי ברור לחרדה. האזור המשוער בו הוא עשוי להיות ממוקם, הוא במדבר פארן - בין קדש ברנע לעציון גבר. אַבֶל סובר כי המקום מזוהה עם נַקְב אל-ערוּד, ומרטין נות מניח כי המקום נמצא בצפון חג'אז והוא מזהה את המקום עם אל-ח'רדה, כ-85 ק"מ דרומית לאילת-עקבה.[2]
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין דעה ברורה בקשר להוראת השם "חרדה". יש המקשרים את השם עם שורש "חרד" הקיים במשמעות של פחד, אך לדעת יוחנן אהרוני זה כנראה שגוי. לדעת בורי קיימת זיקה בין שם זה לבין המילה הערבית حاردة ("חארדה") שאחד משימושיה המושאלים הוא התמעטות הגשמים של השנה.[2]
בתרגום ירושלמי נדרש שם המקום: "אֲתַר דְתָוְוהוּ עַל בִּישָׁתָא דְמוֹתָנָא" (מקום שחרדו על רעות המגפה).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוחנן אהרוני, אנציקלופדיה מקראית, ערך "חרדה", כרך ג', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 280.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ד–כ"ה
- ^ 1 2 יוחנן אהרוני, אנציקלופדיה מקראית, ערך "חרדה", כרך ג', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 280.
| קודמת: הר שפר |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: מקהלות |