חרדון צב מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחרדון צב מצוי
Egyptian.spiny.tail.lizard.arp.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: חרדוניים
תת־משפחה: Uromastycinae
סוג: חרדון צב
מין: חרדון צב מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Uromastyx aegiptia
פורסקל, 1775
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חרדון צב מצוי (שם מדעי: Uromastyx aegiptia) הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדון צב מצוי נפוץ בעיקר באזור מצריים, לוב, עומאן, ישראל (אזור הנגב והרי אילת) וברחבי המזרח התיכון, בשטחים מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו. שלא כמו חרדון הצב ההדור, הוא שוכן בעיקר במישורים סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.

אצל הבדואים נקרא ד'אב (בערבית: 'ضب'). הם מנצלים את עורו החזק וכן, בשרו משמש כמזון.

נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד ל-75 סנטימטרים (כולל זנב). בשעות הבוקר הקרירות צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת לקלוט את חום השמש ביעילות, ובמשך היום הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות (חום-כתום). הוא מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך מרבית התקופה הקרה. בעת סכנה הוא פותח בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק והקוצני שלו.

הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים, שיחים ופירות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדון צב מצוי בארץ החרדונים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרדון צב מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חרדון צב מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN