חרות צמח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרות צמח
אין תמונה חופשית
לידה 20 במרץ 1928
ירושלים
פטירה 2 באוקטובר 2010 (בגיל 82)
כינוי צמח
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים
תקופת שירות סדיר 1948- 1970
דרגה אלוף משנה (ים) אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנהל תחום המוצר הצבאי בקבוצת תדיראן.

חרות צמח (20 במרץ 1928 - 2 באוקטובר 2010) היה אלוף משנה בחיל הים הישראלי, מייסד תחום הלוחמה האלקטרונית בחיל, פעילות שזיכתה אותו פעמיים בפרס ביטחון ישראל.

חרות צמח נולד בירושלים בשנת 1928, וכתינוק ניצל ממוות בעת מאורעות תרפ"ט, כשהוחבא בעליית הגג. למד בטכניון הנדסת אלקטרוניקה (שנקראה אז "הנדסת חשמל זרם חלש"). במלחמת העצמאות השתתף בקרב בבלד א-שיח'. עבר לשרת בחיל הקשר, ועם סיום לימודיו עבר לחיל הים. בתחילת שנות ה-60 השתתף בצוות הפיתוח של טיל ים-ים "גבריאל". ב-1964 הטיל עליו ראש מחלקת ים בחיל הים, אל"ם שלמה אראל, להקים את תחום הלוחמה האלקטרונית בחיל והוא מונה לראש ענף ציוד 7, אמצעים מיוחדים, בדרגת סא"ל. צמח פיתח מגלה שידורי מכ"ם (מגל"ם) בשם "בת קול", ופיתוח מתקדם יותר בשם "שלדג" שהותקן בספינות חיל הים לשם זיהוי טילי "סטיקס" שהיו בשימוש ציי מצרים וסוריה, וקיבל על כך את פרס ביטחון ישראל לשנת 1968. ביחד עם צוות מרפא"ל השתתף בפיתוח שתי מערכות לוחמה אלקטרונית ימית, לשיבוש פעולתם של טילי ים-ים, בהן מערכות רקטות מוץ מסוג "אבשלום" ומסוג "אמנון". פעילות זו הוכיחה עצמה במלחמת יום הכיפורים, שבה נורו כ-50 טילים לעבר ספינות חיל הים, וכולם החטיאו. על פיתוח זה זכה בפרס ביטחון ישראל לשנת 1974.

בחברת תדיראן ניהל את תחום המוצר הצבאי. צמח היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה חוה לבית הכט נולד לו בן. רעייתו השנייה היא האמנית חביבה צמח. חרות צמח נפטר ב-2010 ונטמן בבית העלמין ברמת השרון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוס דגן, "סיפורה של הלוחמה האלקטרונית", בין גלים, אפריל 2002.
  • אברהם רבינוביץ, "ספינות שרבורג", הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001 ע' 158-162, 164, 173, 183-184,193, 206, 207, 231, 247.
  • אמוץ שורק, "תלם בים", אחוה הוצאה לאור, 2009, ע' 214.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]