חרטום (תיאטרון)
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | תיאטרון |
| מייסדים | משה ולין |
| תקופת הפעילות | 1930 |
| מדינה |
 ארץ ישראל המנדטורית |
| מיקום המטה | תל אביב |
  | |
חרטום היה תיאטרון קצר ימים, שהוקם בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1930 על ידי משה ולין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חרטום" הוקם בשנת 1930 על ידי משה ולין, חלוץ האמרגנים בארץ ישראל, כניסיון ראשון ליצירת תיאטרון זעיר תימני עצמאי, שבו פעלו יוצרים מקרב העדה שהביאו עמם ביטוי תרבותי מקורי ועממי.[1]
נראה שהרעיון להקמת התיאטרון, כבר בשלהי שנת 1927 נועד, בין היתר, לקידום רעייתו ובת טיפוחיו של ואלין, שרה אסנת-הלוי (צלחה דרמי), זמרת תימנייה בתחילת דרכה המקצועית, משום אזכורה על ידו כ"פרימדונה" של "חרטום".[1] ואלין בחר עשרה שחקנים תימנים מהסטודיו שלו בתל אביב. במקביל, טיפח את אסנת-הלוי בשיעורי קול, דיקציה ותורת הריכוז, ורשם אותה לסטודיו של הרקדנית יהודית אורנשטיין.[2]
חומרי התיאטרון הראשונים היו פיוטים מדיוואן רבי שלום שבזי וכללו גם מערכונים וריקודים מתימן, בוכרה ופרס. ידידו של ואלין, המשורר יצחק שנברג (שנהר), כתב בהזמנתו את השיר "אשרי האיש", והלל ברגמן (אביחנן) חיבר עבור אסנת-הלוי את השיר "למולדתי" לרגל הופעתה הראשונה בתיאטרון. דוד דוידוב, הבמאי המקצועי הראשון בארץ ישראל, מונה לבמאי ההצגה. החזרות נערכו ב"בית העם" בתל אביב.[2]
בין החזרות פגש ואלין זמרים, שחקנים, פזמונאים ומוזיקאים בבית הקפה "שלג לבנון", ביניהם מיטְיָה גְרֶבֶּן (לימים מרדכי זעירא), והציע לו להלחין את השירים "למולדתי" ו"אשרי האיש". למולדתי" הפך לשירו הראשון של זעירא שהגיע לידיעת הקהל הרחב. עם הלחנת השירים הפך זעירא באופן רשמי למלחין הבית של "חרטום".[3]
הצגת הבכורה נחלה כישלון צורב, אך סימנה את הולדת התיאטרון המקורי לאמנות זעירה בארץ ובה בעת את שירת הברבור שלו.[1]
כעבור חודשיים ייסד ואלין תיאטרון חדש בשם "משכית" על חורבות "חרטום". השם החדש היה נחוץ כנגד חובות המלווים. למרות ההצלחה נאלץ התיאטרון לסגור את שעריו בהיעדר אמצעים כספיים. "משכית" שבקה חיים בלי כל הד רציני בציבור.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השיר "אשרי האיש", באתר "זמרשת"
- השיר "מולדתי", באתר "זמרשת"
- ארכיון תיאטרון משכית (כולל פרטים על תיאטרון חרטום) באתר הספרייה הלאומית